"חולית הבור" - כאשר חופרים בור - מניחים סביב הבור את העפר שמוציאים מהבור שיהיה כמו מעקה. הבור עם החוליה מצטרפים ונחשב לרה"י, לכן מי שלוקח חפץ מרה"ר ושם בבור - חייב.

שאלת הגמ' ע"פ רש"י: לא מדובר שהחוליה של הבור בגובה 10, כי זה פשוט שדין החוליה כרה"י, כי חוליה בגובה 10 זה בדיוק כמו סלע בגובה 10, לכן וודאי המשנה התייחסה רק לבור שהוא בעומק 10, ולסלע שהוא בגובה 10, וכלל לא ברור מה מוסיף החוליה?

החידוש: לא רק אם הכניס או הוציא מבור 10 לרה"ר חייב, אלא גם אם אין בבור 10, ורק בצירוף החוליה יש 10, (למשל: הבור - 9 והחוליה - עוד טפח), והוא הוציא מהבור לרה"ר, או הכניס מרה"ר לבור - חייב.

שאלת ר' מרדכי: ברה"ר יש עמוד בגובה 10 ורוחב 4, העמוד הוא רה"י, כעת מי שזורק מרה"ר ורוצה שינוח בעמוד - הוא חייב לזרוק מעל 10, ז"א המסלול של החפץ כך: נזרק מרה"ר למקום פטור, וממקום פטור לרה"י ולכן אולי פטור?

תשובה: במשנה כתוב במפורש במקרה כזה שחייב: סלע בגובה 10 רוחב 4 שנמצא ברה"ר - מי שלוקח מהסלע לרה"ר - חייב למרות שעובר דרך מקום פטור.

ר' מרדכי דחה את דבריהם: במשנה מדובר בזורק מחט שזרק בגובה 10 ישר לעמוד, והמחט הדקה כלל לא הגיעה למקום פטור, לכן חייב. ר' מרדכי העמיד את המשנה שמדובר שיש לסלע בליטה קטנה ומדובר שהוא נמצא בפחות מעשרה טפחים, כך שיתכן והמחט תיכנס לחור הזה שנמצא בתוך גובה 10 בלי לעלות למעלה מעשר (בלי להגיע למקום פטור). הטעם מדוע הבליטה נחשבת לרה"י? בגלל שזהו חורי רשות היחיד שדינם כמו רה"י, כי הם בטלים לרה"י. תירץ נוסף: מדובר שהמחט נפלה בחור שבסלע שנחשב לחורי רה"י.

חומה ברה"ר פחות מ-4 ויש גובה 10 - השטח שהיא מקיפה נחשב לרה"י, לכן וודאי שגם החומה עצמה תחשב כרה"י.

הוציא אדמה מהבור - אדם שהוציא אדמה מבור בגובה 9 (הוא חפר), והבור נעשה בגובה 10 והוציא את האדמה האם חייב? ניתן לומר שחייב, בגלל שתוך כדי העקירה והוצאת האדמה - באותו זמן נעשה רשות היחיד. אך ניתן לומר שהוא לא חייב, כי בנקודת ההתחלה לפני העקירה - לא היה רה"י, כי לא היה 10, לכן לא מתחייב.

הכניס אדמה לבור - (את"ל שבשאלה הקודמת הוא לא חייב, כי בנקודת ההתחלה לא היה רה"י) - מה הדין אם הכניס אדמה לבור בגובה 10, כעת הוא הקטין את הבור לגובה 9, בנקודת ההתחלה של העקירה - היה רה"י, העקירה יותר חשובה מההנחה והוא חייב. או שנאמר מכיוון שברגע שהוא הניח את האדמה בבור, באותו זמן הוא גם ביטל את רה"י - אין רה"י והוא לא חייב - דין זה נשאר בספק.

 

אדם שזרק דבלה שמנה למרחק של בדיוק ארבע אמות, הדבלה המשומנת נדבקה בקיר, (ולא חזרה אחורה לתוך ארבע אמות) - אם הדבלה נדבקה בקיר למטה מגובה 10 - זה רה"ר, ונחשב כאילו העביר חפץ 4 אמות ברה"ר ולכן חייב.

הגמ' אומרת שיש הבדל בין המקרה בשאלה 2 (זרק אדמה לבור) - לבין המקרה של דבלה שמנה: בדבלה שמנה הוא חייב, כי אדם לא חושב להשאיר את התאנה בקיר כל הזמן, לכן עובי התאנה לא ממעט את המרחק ולא נחשב כאילו צמצמם את המרחק וכאילו אין 4 אמות, אבל בזורק אדמה לבור - הוא מתכוון להשאיר כל הזמן את האדמה בבור, לכן יש ספק אולי הוא צמצם את הבור, וכעת אין 10 טפחים והוא פטור.