בעופות אין בעיה של סירכא, אך יכולות להיות בעיות אחרות בזריקת החיסון, בהובלת העופות, בדריכה על העופות,ובהליך השחיטה ובבדיקות לאחר השחיטה. במאמר זה יבוארו הבעיות ההלכתיות שיכולות להיווצר בעופות.

 

 הרב ישועה רטבי

 

 

ההבדלים המרכזיים בין מנת עוף כשרה למנת מהדרין
גם בעופות (ושניצלים) יתכנו מספר בעיות הלכתיות, אומנם אין את הבעיה של סירכא בריאות, כך שלא שייך מושג עוף חלק, אך ישנן בעיות אחרות שמצריכות הכשר מהדרין.
קיימים מספר הבדלים בין כשרות רגילה ובין כשרות מהדרין. גם בתוך כשרות המהדרין - ישנן כמה רמות ומספר הבדלים בין הכשר להכשר, אך כאן נכתוב את העקרונות שיש באופן כללי בכשרות מהודרת מעבר לכשרות בסיסית. יתכן שחלק ממערכות כשרות המהדרין יקפידו רק על חלק מהסעיפים המובאים לקמן.
א.    זריקות חיסון - בערך חודש וחצי לאחר בקיעת האפרוח - הוא מובל לשחיטה, ובכדי לזרז את גדילתו נותנים לו זריקות. הבעיה בזריקות לאפרוח קטן שהמחט יכולה לנקב את האיברים הפנימיים וכך העוף ייפסל. השולחן ערוך (יורה דעה סימן לג סעיף ג) פסק: כל נקב בכל גודל בכל הוושט - העוף פסול. אם הזריקה ניתנת בחזה - צריך לוודא שלא תנקב את הריאה כמבואר בסימן לו סעיף א. אם הזריקה ניתנת בבטן - צריך לוודא שלא תנקב את המעיים כמבואר בסימן מו סעיף א. בכשרות רגילה לא קיים פיקוח על הזריקות, אך בכשרות מהדרין מקפידים שהזריקה לא תהיה בצוואר אלא רק בשוק, יש כשרויות שמכשירים זריקות בחזה בזהירות הנדרשת, ויש האוסרים כל חיסון בזריקה אלא רק ע"י טיפות.
ב.    הובלת העופות - קיימת בעיה בהובלת העופות למשחטה. העופות נמצאים בכלוב עם פתח עליון, המוביל הופך את הכלוב ועופות רבים מקבלים מכה חזקה בנפילה. השולחן ערוך (יורה דעה סימן נח סעיף א) פסק: עוף שנפל מגובה עשרה טפחים (כ-80 ס"מ) - אנו חוששים שאיברו התרסקו והעוף טרף, ואם הפילו את העוף שלא מדעתו (כמו בהובלת העוף) - חוששים לפסול נפולה גם בנפילה פחות מעשרה טפחים. בכשרות רגילה המשגיח לא מקפיד על ההובלה, אבל  בכשרות מהדרין קיימת דרישה לכלובים עם פתח צדדי ולא הופכים את הכלוב.
צריך לציין, מעבר לדרישה ההלכתית יש צורך בהקפדה זו שקיימת בכשרות מהדרין בגלל צער בעלי חיים.
ג.    דריכה על העופות - לאחר שהעופות הופלו מהכלובים - ישנם עובדים שלפעמים דורכים כל העופות בגלל הצפיפות. השולחן ערוך (יורה דעה סימן נח סעיף ב) פסק: עוף שאדם דרס עליו - יש לחשוש לפסול נפולה. בשני המקרים הללו ניתן להמתין 24 שעות ואז צריך לבדוק את העוף, או אם עמד והלך ארבע אמות שנקרא הילוך יפה, והלך בצורה תקינה כפי שהיה רגיל ללכת מקודם, כמבואר שם בסעיפים ד-ו. בהכשר מהדרין קיימת השגחה על העובדים שאוספים את העופות מהלול שלא ידרכו על העופות.
ד.    בדיקת סכין השחיטה - השולחן ערוך בסימן יח סעיף ג פסק: לפני שחיטת הבהמה והעוף - צריך לבדוק את הסכין שתהיה חלקה, ולא יהיה בה פגימה שיכולה לקרוע את הסימנים , כי גם פגימה כל שהיא - פוסלת את השחיטה, (כמבואר בסעיף א), ובסעיף יב השולחן ערוך עוד כתב: צריך לבדוק את הסכין גם לאחר השחיטה. הרא"ש (מסכת חולין פרק א סימן כד) כתב: צריך לבדוק את הסכין שנים עשר פעמים: פעמיים (הולכה והבאה) עם בשרו על הלהב. עוד פעמיים עם בשרו על צד ימין. עוד פעמיים עם בשרו על צד שמאל, ס"ה שש פעמים. ולאחר מכן אותו הדבר עם הציפורן: פעמיים בלהב, פעמיים בצד ימין ופעמיים בצד שמאל. הסימן לכך: "ושחטתם בזה". זה בגימטרייה שתים עשרה. אומנם היום לא בודקים בבשר אלא רק בציפורן כך שיש רק שש בדיקות .
הש"ך בסימן יח ס"ק יד כתב בשם הראב"ד: צריך לשטוף את הסכין לפני הבדיקה ולנקות אותה מהדם שנמצא בה, שכן לפעמים הדם נקרש בתוך פגימת הסכין, ואם לא ינקה את הדם - לא יזהה את הפגימה. (וכן צריך לנגב את הסכין).
השולחן ערוך (יורה דעה סימן יח סעיף יא) עוד פסק: השוחט הרבה עופות - עליו לבדוק את הסכין לאחר כל שחיטה, ואם לא בדק ונמצא שהסכין פגומה - כל העופות פסולים כולל העוף הראשון. הרמ"א הוסיף: ניתן לקחת סיכון ולא לבדוק לאחר כל שחיטה. היום יש שבודקים את הסכין רק לאחר סיום שחיטת כל הכלוב, שזה בערך לאחר 200 עופות.
ה.    עובד שמסייע לשוחט - בשחיטה בכשרות רגילה שוחטים עד 20 עופות בדקה, יש מקומות בהם העבודה היא למשך שעה רצופה ורק אז נחים, כלומר 1,200 עופות בשעה של עבודה . במצב כזה יתכן ובדיקת הסכין לא תעשה כנדרש. השולחן ערוך בסעיף ט ביאר כיצד צריך לבצע את בדיקת הסכינים: "ויבדוק לאט ובכוונת הלב, שלא יפנה לבו לדברים אחרים". כאשר שוחטים כמות כ"כ גדולה ללא הפסקה, מאוד קשה לבדוק לאט ובכוונת הלב. אבל בכשרות מהדרין יש המקפידים לא לשחוט יותר מ-12 עופות בדקה, כמו כן לשחוט חצי שעה ולנוח חצי שעה, כך שבחצי שעה עבודה הוא שוחט 360 עופות.
בכשרות רגילה יש עובד שמסייע לשוחט ומגיש לו את התרנגולת וגם לוקח מממנו את התרנגולת בסיום השחיטה, (כך יכול השוחט לשחוט בכמות כ"כ גדולה כי הוא לא מתעסק בהנגשת העוף), אך לפעמים קיים חשש שהעובד ייקח במהירות את העוף לפני סיום השחיטה או לפני סיום בדיקת הסימנים ע"י השוחט לאחר השחיטה. בכשרות מהדרין - השוחט הוא זה שתולה את העוף לאחר השחיטה.
ו.    בדיקת צומת הגידין - כאמור לעיל, לא צריך לבדוק את סוגי הטרפות למעט בדיקת הריאה. הטעם לכך כי בריאה יש מיעוט המצוי של טרפות. מכאן שאם מתחדשת טרפת אחרת בגדר מיעוט המצוי שיש לבודקה. במציאות היום מפטמים את העופות כדי שיגדלו מהרב, העוף קטן בגיל אך נראה גדול במשקל, כך שלעוף אין כח לשאת את משקל גופו והגידים יכולים להיקרע כך שהעוף יהיה טרף כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה סימן נו סעיף א). המרדכי (סימן תרמח) כתב בשם בה"ג (סימן סא): אם יש ריעותא בגידים, ויש ספק האם נחתכו צומת הגידים - יש לאסור הכל, שכן אנו לא בקיאים בטרפות. וכ"פ הרמ"א בסימן נו סעיף ט. בכשרות רגילה לא בודקים את צומת הגידים, אך בכשרות מהדרין בודקים שכל 16 הגידים אינם קרועים.
ז.    חיתוך גב העוף - השולחן ערוך (סימן כב סעיף א) פסק, שצריך לחתוך את הוורידים של העוף, שהמליחה לא מספיקה בכדי להוציא את כל הדם מעוף שלם, בגלל ריבוי הדם שיש בכלי הדם שבצוואר. היום מקובל לעשות שלושה חתכים בצוואר בכדי שהדם יצא והמלח ישאב את הדם, ויש מערכות כשרות שחותכות לגמרי את הגרון עם הוורידים.
השולחן ערוך (יורה דעה סימן סט סעיף ד) פסק: לכתחילה צריך למלוח את העוף גם מבפנים. בכשרות מהדרין גם עושים חתך בגב העוף לכל אורכו, בכדי לוודא שהמלח נכנס פנימה, וכן דרך החתך המשגיח כשרות צריך לוודא שהסירו את חלקי הפנים לפני המליחה. כך כתב הבן איש חי (שנה שניה פרשת אחרי מות הלכה א): "וכן יזהר לקרוע העופות מצד אחד כולו או רובו, ולא כאותם שנוהגים לעשות רק נקב קטן בעוף כדי להוציא הבני מעים ומולחין, כי אלו אינם יכולים למלוח יפה מבפנים". בכשרות רגילה שמים כמות מלח גדולה מכל הכוונים, אך לא פותחים את העוף. (צריך לציין, אם העוף נקי בצורה יסודית, כך שאין איברי פנים בבטן העוף - המלח נכנס פנימה לעוף בצורה טובה).
ח.    דם מכונס (צרור) - השולחן ערוך (יורה דעה סימן סז סעיף ד) פסק: אם יש מקום בעוף שהדם צבור שם - צריך לחתוך ואז למלוח. לפעמים הדם מתכנס לחלק מהכנפיים, לכך יש כשרויות שחותכים את קצה הכנפיים.
ט.    צורת תשלום שכר השוחט - בכשרות רגילה יש מקומות שהשוחט מקבל את שכרו לפי כמות העופות ששחט, כך שיש לו אינטרס להגדיל את קצב השחיטה, אבל בשחיטה מהודרת - השוחט יקבל את שכרו לפי שעה ולא לפי הספק.

 

שאל שאלה


קוד אבטחה
רענן