פיטורי עובד הינו הליך מורכב שיש לבצעו ברגישות ולאחר חשיבה מרובה. על המעסיק לבחון אלטרנטיבות אחרות בהן תתאפשר העסקתו, ולראות את הפיטורין רק כמוצא אחרון

 

 

 הרב ישועה רטבי

 

 הקדמה

פיטורי עובד הינו הליך מורכב שיש לבצעו ברגישות ולאחר חשיבה מרובה. על המעסיק לבחון אלטרנטיבות אחרות בהן תתאפשר העסקתו, ולראות את הפיטורין רק כמוצא אחרון. בפיטורי עובד (ללא עילה) ישנן מספר בעיות:

  • א. הפרת חוזה - הפיטורין נחשבים להפרת חוזה. למעסיק ולעובד יש הסכם המבסס את העסקת העובד, ככל עסקה שיש בין שני צדדים, כך שפיטורי העובד נחשבים להפרה של ההסכם הקיים בניהם.
  • ב. תום לב - ככל שמדובר בעובד וותיק, הרי שאת מיטב שנותיו הוא השקיע במקום העבודה, בין הצדדים נוצר אמון שגדל ככל שתקופת העבודה התארכה, כל צד צריך לשמור על האינטרסים של הצד השני, העובד צריך לעבוד כראוי והמעסיק צריך לדאוג להמשך העסקת העובד.
  • ג. נזק - הפגיעה מפיטורין ללא עילה היא גדולה, לפיטורי עובד ישנן השלכות לא פשוטות על העובד ומשפחתו, וגם על שאר העובדים במקום העסק. כמו כן עובד בגיל מבוגר יתקשה למצוא מקום עבודה חלופי. (בתי דין לעבודה ידרשו ממקום העבודה לנסות לתת לעובד תפקיד אחר).

 

מאידך, המשך העסקת עובד שלא מתייחס לעבודתו כראוי - גורם לסיאוב, לחוסר שירות ולהתדרדרות משמעותית של מפעל חייו של המעסיק, כך שיש לשקול בכובד ראש את הפיטורין, ולבחון האם אכן פיטורי העובד נצרכים ומוצדקים.

במדרש תנחומא (פרשת בהר בס"ק ב) מובא: "אַל תִּגְזָל דָּל, כִּי דַל הוּא... כִּי ה' יָרִיב רִיבָם, וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ (משלי פרק כב פסוקים כב-כג) - אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אל תגזל דל כי דל הוא, שאני עשיתי אותו דל, ומי שהוא גוזלו או מלעיג עליו חרף עושהו - כאילו עלי הוא מלעיג, שנאמר לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ". (משלי פרק יז פסוק ה).

"מהו אל תגזול דל - וכי יש אדם גוזל דלים, מהו גוזל ממנו והוא דל? אלא אם היתה למוד לפרנסו, וחזרת בך, ואמרת: עד מתי אני מספיק לו, ואתה מונע שלא ליתן לו - דע כי אתה גוזלו, הוי: אל תגזל דל, אלא הוי מפרנסו שאין לו מקום אחר".

ידועים דברי הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז) שציין, שהעסקת עובד יותר חשובה מנתינת צדקה: "שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל... או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך".

הראשון לציון הג"ר יוסף רפאל חזן בספרו חקרי לב (חלק א סימן מז) כתב: "ובכל אלו העניינים, צריך דרישה וחקירה ומיתון רב ליראי ה' וחושבי שמו, לחוש הרבה מאוד שלא למהר ולעשות מעשה להוריד אדם מאומנותו. כי יש חשש עוון שפיכות דמים ממנו, מחמת צערו ובזיונו. וגם עוון שפיכות דמים ממש, ממנו ומאנשי ביתו מקיפוח פרנסתו. ולכן כל דיין ושופט בבא אליו דינים כאלו וכיוצא באלו, יש לו לעמוד בו, ולבקש כל טצדקי להבין הדברים על אמיתותן, לדון דין אמת לאמיתו, אולי יש שנאה וקנאה ונטירה ואויבים".

 

 

פיטורי עובדים ללא טענה

בפיטורי עובד יש הפרה של חוזה מצד המעסיק, לכן יש צורך בעילה בכדי שיהיה ניתן לפטר. כלומר אם העובד לא עושה את עבודתו נאמנה כפי שנבאר לקמן, הרי שהעובד היפר את החוזה, ומשכך יכול גם המעסיק לפטרו, אך אם העובד עובד בצורה נאמנה - אסור למעסיק בצורה חד צדדית להפר את החוזה עמו.

האגרות משה (חושן משפט חלק א סימן עו) כתב: יש איסור לפטר עובד ללא טענה, זאת מכיוון שבשעת העסקה המעסיק מתחייב להעסיקו, ולא לפטרו אא"כ יש טענה. העיקרון הוא, ניתן לפטר רק על סמך טענה מוצדקת, או על פי הסכם שנעשה בין הצדדים, או כפי מנהג מדינה.

כך כתב האגרות משה: "הנה בלא טענה כלל - אין יכולין לסלק. אף אם נימא... שהיו צריכין למנותו בכל שנה, מכיון... ששוכר פועל סתם, הוא לכל הזמן שצריך השוכרו... אף שרוצים לבטל זה מצד המנהג שמחדשין המינוי בכל שנה, להוכיח מזה שמינוהו רק לשנה, ואין זה הוכחה של כלום, כי ידוע שלא אירע שיסלקו בלא טענה, וא"כ שוברו עמו, ובטלה ההוכחה, ונשאר כעצם הדין דהוא שכור לעולם. וממילא אף שמנהג בתי ספר של הנכרים שהם מסלקין גם בלא טענה - אינו כלום, דיש למיזל בתר מנהג של מקום זה יותר ממנהג המדינה".

בפסקי דין של בתי הדין הרבניים בישראל (חלק ג עמוד 94 בהרכב הגר"י רוזנטל, הגר"ע הדאיה והגר"ב רקובר) נאמר: "אולם מאחר שבארץ קיים מנהג הנוהגים לפיו שאין המעביד מפטר פועליו בזמן היותם ראויים לעבודתם ובזמן שהמעביד זקוק עדיין לפועליו, זאת אומרת בזמן שאין שינוי במצבו של המעביד ובמצבו של העובד, ומאחר שיש בזה מנהג, הרי הבאנו לעיל מדברי החזון-איש שאין לפטר העובד אלא א"כ העובד מוצא עבודה אחרת בלי הפסד".

צריך לציין, בית המשפט היום לא מאשר פיטורין ללא עילה (אסנת נתאי נ' בית התפוצות): "פיטורין שרירותיים ללא סיבה אמיתית - פסולים מכמה נימוקים. האחד, מדובר בהפרת ההסכם בין הצדדים. אין לבטל הסכם בין צדדים ללא נימוק סביר. ביטול חד צדדי של הסכם כלשהו, ולא רק הסכם עבודה - צריך שיעשה בתום לב".

 

פיטורי עובדי ציבור ללא טענה - הריטב"א (מסכת מכות דף יג עמוד א) כתב: "ואין צריך לומר דכל שמינוהו סתם בשום מינוי בלא קביעות זמן - שאין מסלקין אותו מאותו מינוי אלא בטענה". וכך פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן נג סעיף כה), שאסור לפטר עובדי ציבור ללא טענה: "אין מסלקין חזן מאומנתו, אלא אם כן נמצא בו פסול".

המשנה ברורה בס"ק עג כתב: "וה"ה לכל התמנות במקום שלא נהגו למנות לזמן ידוע. והטעם שלא יחשדום שנמצא בהם פסול".

ובס"ק עד כתב: רק כאשר יש עדים על הפסול - ניתן לפוטרם. "ואז אין מקבלין אותו עד שישוב בתשובה שלמה בלי ערמה ומרמה. אבל בשבועה בעלמא שלא ילך בדרכים אלו - לא מהני, דבלא"ה מושבע ועומד מהר סיני הוא".

החתם סופר (אורח חיים סימן רו) כתב: "נהי דכותבין זמן בשטר הרבנות - היינו לטובת הרב המשכיר שיהיה יכול לחזור בו אחרי כלות הזמן ואינו כעבד עברי, אבל הקהל - אין בידם לחזור אפילו ככלות הזמן אלא במקום שנהגו, ועל כן כתב רמ"א דתליא במנהג. ולא נשמע ולא נראה מעולם במדינות הללו שהסירו הרב והורידוהו מכסא רבנות שלו. וכן לא יעשה".

מעסיק שיפטר עובד שלא כדין, עלול למצוא את עצמו מתמודד מול שתי תביעות: 1)- תביעת העובד בבית דין לעבודה, שיכול לתת פסיקת פיצויים בסכום גבוה לעובד. 2)- תביעה מטעם המדינה (משרד הכלכלה) שמלווה בקנס גבוה. (המדינה בעיקר תובעת מעסיקים שפיטרו נשים בהריון וכד', או עובד שהתלונן על המעסיק ופוטר).

 

 

שאל שאלה


קוד אבטחה
רענן