דף טו

שיעור הפרשת חלה: ב"ש - קב (ביצה אחת מתוך 24 בצים שיש בקב). ב"ה - 2 קב (ביצה אחת מתוך 48 בצים שיש בשתי קב). חכמים - במידה ירושלמית זה קב וחצי, במידה מדברית זה 1.8, ובמידה ציפורי זה קב ורבע. ולדעת ר' יוסי קב ורבע פלוס.

כמות מים שאובים שפוסלת מקווה: הלל - הין שזה 3 קב שזה 12 לוג, שמאי - 9 קב שזה 36 לוג. חכמים -3 לוג.

ראתה דם נידה - שמאי - טמאה מרגע שראתה ולא חוששים כלל לזמן לפני שראתה. הלל - מחמיר מאוד שהיא טמאה כבר מהבדיקה הקודמת. חכמים - אם הבדיקה האחרונה הייתה לפני 24 שעות - אסורה רק 24 שעות לפני שראתה ולא מהבדיקה הקודמת כמו הלל, ואם בדקה בתוך ה-24 שעות לראייתה - טמאה מהבדיקה.

יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן היו כארבע דורות לפני הלל, והלל היה 100 שנה לפני החורבן, אח"כ היה ר' שמעון, אח"כ ר' גמליאל הזקן, אח"כ רשב"ג (חורבן הבית), אח"כ ר' גמליאל השני שציער את ר' יהושע (ברכות כז:).

מסקנה שלבי הגזירה בטומאת ארץ העמים:

  1. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן גזרו על תרומה שנוגעת באדמת חו"ל (=אגושא) - לתלות דהיינו ספק לא אוכלים ולא זורקים. ואם התרומה הייתה האוויר חו"ל - לא ניטמא.
  2. הרבנים שחיו שמונים שנה לפני החורבן גזרו שגם אם התרומה הייתה באוויר - ספק ותולים.
  3. חכמי אושא תקנו אם התרומה נגעה באדמת חו"ל - שורפים, ואם הייתה באוויר - תולים.

סיכום דיני טומאה בכלי חרס, מתכת וזכוכית:

מתכות

חרס

זכוכית

טעם לכלי זכוכית

טהרתם

מקווה

שבירה

שבירה

זכוכית נטמא כי דומה לחרס שנעשה מהחול

טומאה בגב הכלי

נטמא מהגב

לא נטמא

ניטמא

1- ניתן לתקן זכוכית כמו מתכת לכן נטמא מגבו.

2- דומה לחרס ובכ"ז מכיוון שהזכוכית שקופה הגב כמו תוך הכלי

טומאה ישנה

חוזרת הטומאה

לא חוזרת

לא חוזרת

טומאה ישנה דרבנן וגם כלי זכוכית דרבנן

טומאה בכלים פשוטים

יש

אין

אין

חכמים עשו היכר שפשוטי כלי זכוכית לא יקבלו טומאה כדי שלא נשרוף טומאה שנגעה בכלי זכוכית, שזו טומאה דרבנן ולא שורפים בגללה

כלי עץ עור ועצם - כלי עץ נטהרים במקווה, יש טומאה מגבן, ולא חוזרים לטומאה ישנה. כמו כן, פשוטי כלי עץ לא מקבלים טומאה, כי יש היקש בפסוק המדבר במלחמת מדיין ("כל בגד וכל כלי עור וכו') בין כלי עץ לשק, כשם בשק יש בית קיבול כך רק כלי עץ שיש בית קיבול - מקבל טומאה.