דף כד

האם אומרים על הניסים בתפילה - חייבים להזכיר על הניסים במודים בכדי להודות להשם.

האם אומרים על הניסים בברכת המזון - לא חייבים להזכיר, ואם רוצה להזכיר - מזכיר בנודה לך, כי על הניסים זהו הודאה.

האם אומרים יעלה ויבוא בברכת המזון - לדעת רב - חייבים להזכיר, כי ר"ח מהתורה, אך לדעת רבי חנינא - לא צריך להזכיר כי מותר לעבוד בר"ח. הלכה כרב, כי ר' אושעיא פסק כך בברייתא.

האם אומרים על הניסים בתפילת מוסף בשבת חנוכה או ר"ח טבת - לדעת ר' הונא, ר' יהודה ורב - לא מזכירים, כי אין מוסף בחנוכה, אבל לדעת ר' נחמן ור' יוחנן יש חיוב בכל תפילות היום להזכיר את חנוכה גם במוסף. להלכה הגמ' פסקה שחייב לומר כפי שריב"ל פסק שחייבים להזכיר את שבת בכל תפילות היום כולל בנעילה. יוצא דופן: לא צריך להזכיר את יו"ט בברכת מעין שבע בשבת יו"ט, כי ערבית רשות ומעיקר הדין אין צורך בחזרה, ורק בגלל הסכנה תקנו לומר ברכת מעין שבע.

4 מקורות לאיסור לשרוף קורבן פסול ותרומה טמאה ביו"ט:

  1. בקרבן פסח נאמר פעמיים עד בוקר, ללמד שלא שורפים נותר בבוקר יו"ט, אלא מחכים לבוקר שני לחול המועד.
  2. במוסף שבת כתוב שמקריבים רק עולת שבת בשבת, אך אסור להקריב קרבן כשר של יום חול בשבת, וק"ו שאסור להקריב קרבן פסול ביו"ט.
  3. ברית מילה דוחה צרעת, צרעת דוחה עבודה, עבודה בבהמ"ק דוחה שבת. בק"ו ניתן ללמוד בטעות שמילה גם אם לא בזמנה דוחה שבת, אך יש פסוק: "הוא לבדו", הפסוק המיותר בא ללמד שרק אוכל נפש מותר ביו"ט ולא מילה בזמנה. מכאן: כל דבר שאין זמנו קבוע כגון קרבן פסול או תרומה טמאה - לא עושים ביו"ט.
  4. ליום טוב יש עשה (שבתון) וגם לא תעשה (כל מלאכת עבודה לא תעשו), והמצווה לשרוף קרבן פול ותרומה טמאה - יש רק מצוות עשה (באש תשרפו), ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה.