דף כו-כז.

שאר טומאות:

1)- טומאת שרצים -"וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק".

2)- טומאת מת - "וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר".

3)- שכבת זרע - " וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר".

טומאת צרעת הבגד (נגעים):

"(כלל-) והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת. (פרט 1)- בבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים. אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב... אוֹ בְעוֹר... זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת (פרט 2)- בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ כָּל כְּלִי-עוֹר".

שיטת אביי - רשב"א למד מר' ישמעאל א' (שניהם אותה שיטה)- רק בגד צמר ופשתן מקבלים טומאה (מצורע או שרצים או מת), אבל שאר בגדים - לא מקבלים טומאה גם בגד גדול. אומנם ר' ישמעאל ב' חולק וסובר שגם שאר בגדים מקבלים טומאה (שרצים ושאר טומאות).

שיטת רבא לפני שחזר בו - לכו"ע בטומאת נגעים אין טומאה בשאר בגדים אלא רק בצמר ופשתים, כי בנגעים כתוב פעמיים שיש טומאה רק בצמר ופשתים. בשאר טומאות בשאר בגדים: לדעת ר' ישמעאל אין טומאה בשאר הבגדים, רק בצמר ופשתים יש טומאה, ולדעת רשב"א בגד בגודל 3 אצבעות - אין טומאה, אך בגד בגודל 3 טפחים יש טומאה בשאר בגדים בשטר הטומאות.

שיטת רבא לאחר שחזר בו - ר' ישמעאל א ור' ישמעאל ב לא נחלקו, גם רשב"א לא נחלק עמהם, לכו"ע בשאר טומאות (כגון ט. שרץ) - יש טומאה בשאר בגדים בגודל 3 טפחים, ואין טומאה בגודל 3 אצבעות.

שיטת ר' פפא - לא רבא אמר שאין מחלוקת בין 2 ר' ישמעאל, אלא ר' פפא אמר זאת. לדעת ר' פפא יש טומאת שרצים בשאר בגדים גם בגודל 3 אצבעות, בגלל הלימוד: "או בגד", ומה שר' ישמעאל א' אמר (בדף כו: 6 שורות מלמעלה): "אף כל צמר ופשתים" - כוונתו לדין כלאיים שרק בצמר ופשתים יש איסור כלאיים, אך אין איסור בשני מינים אחרים.

שיטת ר' נחמן - כמו הסבר ר' פפא, אלא שהלימוד של ר' ישמעאל א': "אף כל צמר ופשתים" - אין הכוונה לכלאיים כמו שאמר ר' פפא, אלא הכוונה לציצית: רק בגד העשוי מצמר ופשתים - חייב בציצית.

סיכום נגעים:

סוג הבגד

3 אצבעות

3 טפחים

צמר ופשתים

טמא: "והבגד"

טמא. נלמד מק"ו: בצרעת יש חומרא, שחוטי שתי וערב מקבלים טומאה, ק"ו שבגד בגודל 3 טפחים יקבל טומאה.

שאר בגדים

לא טמא

לא טמא

סיכום שאר טומאות (שרצים, מת שכבת זרע וכו'):

סוג הבגד

האמורא

3 אצבעות

3 טפחים

צמר ופשתים

לכו"ע

טמא

אביי - "או הבגד" בשרצים

רבא - לומד בבניין אב מנגעים.

טמא

הבגד כבר מ-3 אצבעות נטמא.

שאר בגדים

אביי

לא טמא

לא טמא

רבא לפני שחזר בו

לא טמא

ר' ישמעאל - לא טמא

רשב"א - טמא. "או הבגד"

רבא לאחר שחזר בו

לא טמא

לכו"ע טמא - "או הבגד"

ר' פפא ור' נחמן

טמא - "או הבגד"

טמא - "או הבגד"

חומרא בנגעים - חוטי שתי וערב מקבלים טומאה, למרות שלא נארגו.

חומרא בשרצים - מקבל טומאה בגודל קטן של עדשה, אבל צרעת טמא רק בגודל גריס (9 עדשות).

דף כז:

רב נחמן - כל הבגדים פטורים מציצית, רק בגד צמר או פשתן - חייב בציצית. מקור: "אף כל צמר ופשתים".

רבא - כל הבגדים חייבים בציצית. בכל הבגדים צריך לשים חוטים מאותו מין, (למשל בגד ניילון - צריך לשים חוטי ציצית מניילון). יוצא דופן: חוטים מצמר ופשתן - ניתן לשים בכל סוג בגד.

"וראיתם אותו" - בגד לילה - פטור מציצית. "אשר תכסה בה" - בגד צמר או פשתן של סומא - חייב בציצית.

שלבים בטווייה: 1)- טוויית החוט. 2)- שמים את החוט במים חמים. 3)- מלבנים את החוט בתנור. משנה (נגעים יא ח): חוט ערב - לכו"ע נטמא מיד לאחר הטווייה. חוט שתי - ר"מ - נטמא מיד לאחר הטווייה. ר' יהודה - נטמא רק לאחר שיוציאו מהמים החמים.

רשב"א וסומכוס אמרו אותו דין: חוט פשתן טמא בצרעת אך לא טמא בשרצים, ובכ"ז פסול לסיכוך.

משנה: כל היוצא מהעץ: 1)- לא עושים ממנו פתילה כי האש לא נתפסת טוב. 2)- לאביי לא מקבל טומאה חוץ מפשתן. 3)- לא נטמא בטומאת אוהל. (טומאת אוהל מטמא מה שמתחת לאוהל, אבל מבנה האוהל לא נטמא, רק פשתן נטמא).