דף מז.

בסיס לדבר האסור (מוקצה מחמת גופו או מחמת חסרון כיס שמונח על בסיס היתר) - גם לדעת ר"ש יש איסור בבסיס לדבר האסור. לכן סל שיש בו אבנים - הסל נחשב בסיס לאבן המוקצה, ואסור לטלטל את הסל.

בסיס לדבר האסור והמותר - אם המותר חשוב מהאסור - מותר לטלטל, לכן סל שיש בו אבנים ופירות, והפירות יותר חשובים לו - מותר לטלטל.

מה נחשב חשוב בבסיס לדבר האסור והמותר - הולכים לפי כל אדם באופן סובייקטיבי, לכן אם האדם עשיר - דבר קטן לא נחשב לחשוב. (כגון קרטין שזה גרגירי לבונה - לא נחשב חשוב לרבי שהיה עשיר).

תנאים בבסיס לדבר האסור - 1- המוקצה מונח כל בין השמשות. 2- אין היתר שיותר חשוב מהמוקצה. 3- המוקצה הונח בכוונה ולא נשכח שם. 4- הבעלים הניחו את המוקצה, אך אדם אחר שהניח - לא אוסר דבר שלא שלו. 5- הבסיס משמש את ההיתר, אבל אם ההיתר משמש את האיסור, כגון גיזי צמר מוקצה שמשמשים את סיר (הטמנה) - מותר. (מט.)

רבי התיר לטלטל מחתה עם אפר:

הבנה 1: האפר מוקצה, המחתה זהו כלי, במחתה יש גם אפר (מוקצה), וגם קרטין (מותר), כך שזהו בסיס לדבר האסור והמותר, לכן מותר לטלטלו. דחייה: רבי היה עשיר, והקרטין לא מספיק חשוב עבורו, כך שהאיסור יותר חשוב מההיתר ולא בטל להיתר.

הבנה 2: האפר מוקצה, אבל הוא מאוס, ומותר לטלטל דבר מאוס כמו שמותר לטלטל גרף של רעי. דחייה: אפר לא מאוס, רק צואה מאוס. בנוסף, האפר נמצא מכוסה במחתה מתחת לכיסוי, ולא דומה לצואה גלויה.

הבנה 3 מסקנה: האפר לא מוקצה, (בניגוד להוו"א שאמרנו שהאפר מוקצה), כי האפר הוכן לשימוש, כגון לכסות רוק, רבי התיר לטלטל את המחתה בגלל האפר שנחשב למותר ולא למוקצה. החידוש: אפ' אם יש שברי עצים שהם מוקצה ביחד עם האפר המותר, בכ"ז מותר לטלטל, כי האפר הוא העיקר, ויש לדמות זאת לסל עם פירות ואבן שמותר לטלטל כי הפירות עיקר. (המחתה זה הסל הבסיס, האבן זה שיירי עצים שמתבטל לפירות או לאפר המוכן).

נר עם שאריות של פתילה - הנר זהו כלי בסיס לדבר האסור והמותר: האסור זה השאריות של הפתילה, המותר זה השמן. בכל מקום שמצוי פשתן, השאריות פשתן לא חשובות ומתבטלות לשמן, לכן מותר לטלטל, אבל בגליל שם אין פשתן, השאריות של הפשתן יותר חשובות, ואסור לטלטל הנר.

להרכיב כלים (כגון להרכיב מיטה מתקפלת=מיטה של טרסיים):

א)- אם מכניס בצורה חזקה (כגון מנורה עם קנים מתפרקים, וחיבר קנה בחוזקה, או קרן עגולה= כלי נגינה מקצועי שמכניסים חלילית בחוזקה) - חייב חטאת.

ב)- אם מכניס בצורה רפויה (כגון קנה סיידים=מקל שמחזיק רולר שעשוי מחלקים, או קרן פשוטה= כלי נגינה לא מקצועי שמכניסים חלילית ברווח בצורה רפויה) - ר' אבא ור' הונא בר חייא פסקו כמו רשב"ג שמותר, אבל רב ושמואל פסקו כמו ת"ק שאסור מדרבנן, (גזירה שמא יכניס בחוזקה שזהו איסור תורה, לכן גזרו גם אם הכניס בצורה רפויה).

דף מז:

מיטה גללניתא - מיטה מתפרקת. מחברים אותה בצורה רפויה, ולדעת רשב"ג מותר.

משנה: מותר בשישי לשים קערה מתחת לנר שיקבל ניצוצות. לא נקרא מבטל כלי מהיכנו, כי אין בניצוצות ממש.

משנה: אסור בערב שבת לתת מים בכלי, כי האש נכנסת למים, ונחשב לכיבוי ישיר ומידי. אבל במשנה בדף קכ. מדובר על גרם כיבוי בשבת (כאשר יש שריפה - שם לפני האש כדים מלאים מים, כאשר האש מגיעה - הכד נשבר והמים מכבים את השריפה וזהו גרמא, לא ישיר): לדעת ת"ק מותר, ולדעת ר' יוסי אסור.