סוף דף סג:-סד.

בטומאת שרץ כתוב: "אלה הטמאים לכם בכל השרץ... וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר".

בטומאת מת כתוב: "וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ".

השיעור הקטן לטומאת בגדים - 3 אצבעות. אבל אם חשב מלכתחילה לתפור בגד קטן - גם גודל כל שהוא - טמא. המקור: בשרץ כתוב: " אוֹ בֶגֶד".

השיעור לטומאת תכשיט - כל שהוא. המקור: מציץ.

השיעור לחצי בגד וחצי תכשיט - כל שהוא. המקור: בטומאת מת כתוב: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה". (לומדים בג"ש "כלי כלי" כמו שיש טומאת מת - יש גם טומאת שרץ).

מוסף שק על הבגד - שק משיער עיזים טמא יותר מבגד רגיל, כי בגד רגיל נטמא רק בד ארוג ולא חוטים, אבל שק עיזים טמא גם חוטים, כי עני עושה שרשרת מ-3 חוטים לביתו.

טווייה =חוט. אריגה=חתיכת בד. קילקלי=רצועה שתופסת את האוכף מהדקת מלמטה לבטן החמור. חבק= רצועה שמחברת את העול והמושכות לבטן החמור.

הפסוק

הלימוד

טומאת שרץ

אוֹ שָׂק

הוו"א: לרבות שגם קילקלי וחבק מקבלים טומאה.

מסקנה: לרבות שגם רצועות מזנב סוס וזנב פרה מקבלות טומאה. (קילקלי וחבק נלמדים מטומאת מת).

טומאת שרץ

אוֹ שָׂק

רק חוט טווי מקבל טומאה, אבל חבלי מדידה - לא מקבלים טומאה, כי הם לא טוויים.

טומאת מת

וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים

לרבות שגם קילקלי וחבק מקבלים טומאה.

ג"ש 1

בֶגֶד / עוֹר

טומאת שרץ מלמדת טומאת מת - אין טומאה בחבלי מדידה.

ג"ש 2

בֶגֶד / עוֹר

טומאת מת מלמדת טומאת שרץ - קילקלי וחבק מקבלים טומאה.

ג"ש 3

בֶגֶד / עוֹר

טומאת שרץ מלמדת טומאת מת - רצועות מזנב סוס וזנב פרה מקבלות טומאה

דף סד:

א- המשנה כאן מתירה לאישה לצאת עם חוטים שעשויים משיער של אישה או שיער בהמה, כי לא מהודקים ולא תוציאם בטבילה ולא תטלטל. (בדף נז. המשנה אסרה לצאת עם חוטים מצמר או פשתן). החידוש: למרות שזהו שיער של אישה אחרת לא אומרים שזה מאוס ותוציאם. וכן בשער בהמה למרות שרואים שזה שיער בהמה כי לא דומה לשער אישה - אין חשש שמא יצחקו עליה ותוציא ברה"ר. הסתייגות: אסור לצעירה לצאת עם פאה נורית משיער לבן שמא יצחקו עליה תוציא ותטלטל, וכן אסור למבוגרת ללבוש שיער שחור למרות שזה יותר טוב לה, בכ"ז יתכן ויצחקו עליה ותוציאם.

ב- המשנה כאן מתירה לאישה לצאת עם קישוטים שתפורים לכובע, כי לא תוציאם ולא תטלטלם. (בדף נז. המשנה אסרה לצאת עם קישוטים שלא תפורים לכובע).

ג- המשנה כאן מתירה לצאת עם כבול ועם פאה נוכרית לחצר. (בדף נז. המשנה אסרה לצאת עם כבול לרה"ר).

ד- אמרנו שאסור לצאת עם חוטי צמר, פשתן, קישוטים לרה"ר, האם מותר לצאת לחצר? משנתינו ורב אסרו. (רק כבול ופיאה מותר לצאת לחצר כדי שלא תתגנה על בעלה, אבל כל הנ"ל אסור גם לחצר). ר' ישמעאל בר' יוסי חולק על משנתינו ומתיר להוציא לחצר, (אסור רק לרה"ר).