logo arc

פרשת ניצבים - סולם התשובה נפוץ

ב"ה

הרב שבתי סבתו

לפרשת ניצבים / תשע"ה

סולם התשובה

מהתחייבות להזדהות

פרשת ניצבים מתארת בצורה מדויקת ובפירוט רב את תהליך התשובה שיתחולל בעם ישראל באחרית הימים.

סולם התשובה הזה מכיל ארבעה שלבים, החל מהתפכחות וכלה בהזדהות מלאה עם דרך ה' ומצוותיו.

כל שלב מכיל איזכור של כל השלבים שקדמו לו.

  • שלב ראשון - התפכחות והתעוררות.

"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה (דברים ל, א)".

יגיע זמן, בו יחול תהליך התפכחות בעם ישראל שיכלול התבוננות אמיתית בכל מה שעבר עליו בשנות גלותו בין העמים והפקת לקחים.

כל התירוצים וכל ההדחקות שהיו הגורמים להתעלמות המתמדת מכל הסימנים ומכל האיתותים, יפנו את מקומם לפקיחת עיניים ולבחינה מחודשת של מצבו בכללותו.

יגיע זמן, בו תחלחל ההכרה כי מציאות עם ישראל בארצות נכר היא לא טבעית, אלא השלכה והדחה מארצו הטבעית שהיא ארץ ישראל כעונש מאת ה'.

זהו שלב החיפוש.

  • שלב שני - "הקשבה".

"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (שם, פסוק ב)".

בעקבות ההתפכחות (וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ) יבוא שלב של מוּכנוּת להקשיב ולשמוע לקול ה' (וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ), לקול הנביאים ולקול חכמי התורה האמיתיים, אשר חייהם קודש ללמד את דרך ה' ומצוותיו.

מוּכנוּת לשמוע ולקבל היא בבחינת "נעשה ונשמע". למרות הקושי הצפוי בביצוע המצוות, הלב פתוח והאדמה מוכנה לזריעה.

הביטוי "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ" הוא המקור מן התורה לנבואתו המפורסמת של הנביא הושע:

"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ (הושע יד, ב)".

על כך אמרו חז"ל:

                "אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד (יומא פו:)".

פירושה של אימרה זו הוא, גם אם הפגיעה הגיעה עד כסא הכבוד, כלומר כפירה מוחלטת בה', גם במקום זה מועילה תשובה.

  • שלב שלישי - "הביצוע".

"וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם (שם, פסוק ח)".

לאחר ההתפקחות (וְאַתָּה תָשׁוּב) והשמיעה (וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה') יבוא שלב הביצוע המדוקדק של מצוות ה' כפי שה' מצווה (וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו). למרות זאת, עדיין אין הזדהות מלאה עם כל פרט ופרט, אלא ביצוע עיוור.

  • שלב רביעי ואחרון - "הזדהות".

"כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ,

לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.

כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (שם, פסוק י)".

לאחר ההקשבה (כִּי תִשְׁמַע...) והביצוע המדוקדק (לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו...) מגיע שלב ההזדהות המלאה עם מצוות ה' על כל פרטיהם, בכל לב ובכל נפש (בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ).

השלב הזה תלוי בלימוד התורה, הבנתה לעומק והתחברות אל עקרונותיה ומצוותיה.

מענה אלוקי

כל שלב בסולם התשובה של עם ישראל זכה למענה הולם מצידו של הקב"ה.

לשלב הראשון "התפכחות והתעוררות" יהיה המענה האלוקי – התעוררות מידת הרחמים.

"וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ... (דברים ל, ג)".

כלומר, התעוררות מידת הרחמים באה בעקבות הזְכִירָה כי עם ישראל הוא יציר כפיו של ה', ומטבעו של אב לרחם על בניו.

השלב השני "הקשבה" יזכה לקיבוץ גלויות ולירושת ארץ ישראל בשנית:

"וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה (שם, פסוק ג)".

"וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ (שם, פסוק ה)".

מכאן ואילך עוד לפני השלב השלישי שהוא שלב הביצוע, מקדים המענה האלוקי, בבחינת:

"וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע (ישעיהו סה, כד)".

לפני השלב השלישי שהוא קיום המצוות בפועל, מופיע הסיוע האלוקי במילת הלב מערלתו. הסיוע מתבטא בהסרת המניעות החיצוניות להתגלות הרגש הפנימי לעבודת ה' וקיום מצוותיו:

"וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ... (דברים ל, ו)".

כיצד מתבטאת מילת ערלת הלב?

"וְנָתַן ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ (שם, פסוק ז)".

כלומר, אין הקב"ה מתערב באופן ישיר בבחירה החופשית אלא בצורה עקיפה על ידי יצירת תנאים לאהבת ה'. במקרה זה, פגיעה ישירה באויבי ישראל תעורר את עם ישראל לאהבת ה' הפועל למענם.

או אז יגיע השלב השלישי שהוא "ביצוע" דהיינו קיום מצוות ה' בפועל.

וכאשר יגיע השלב הרביעי בסולם התשובה, שהוא "הזדהות" תופיע מידת השיא במענה האלוקי:

"וְהוֹתִירְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ (שם, פסוק ט)".

כלומר, שמחה שמיימית וברכה אין קץ לעם ישראל. כל זה בתנאי:

"כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ... כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (שם, פסוק י)".

 

מקרא משנה תלמוד

מכאן נעבור למסלול לימוד התורה, ונראה כיצד ארבעת השלבים בסולם התשובה באים שם לידי ביטוי:

1) התעוררות. 2) הקשבה. 3) ביצוע. 4) הזדהות.

ראשית, לפני שניגשים ללימוד התורה יש להתחיל בשיפור המידות. ענווה ודרך ארץ, כבוד לה' ולבני אדם.

חז"ל קבעו: "דרך ארץ קדמה לתורה (ויקרא רבה ט, ג)".

השלב הזה מקביל לשלב ההתפכחות וההתעוררות.

מכאן ניגש ללימוד התורה עצמו, המתחלקת לשלושה מסלולים:

  • מקרא - תורה שבכתב ("הקשבה").
  • משנה - תורה שבעל פה ("ביצוע").
  • תלמוד - דיון, העמקה והתבוננות ("הזדהות").
  • מקרא - הוא הקשבה לספר התורה כבשעת השראה נבואית. זו שמיעה אבסולוטית לדבר ה' ללא התערבות אדם. זו מוּכנוּת לשמוע את רצון ה' מתוך ענווה.
  • משנה - זו הלכה מפורטת לביצוע. כשלומדים משנה, כאילו לומדים הלכה, דהיינו איך להוריד את דבר ה' אל המציאות היום יומית, על כל פרטיה הדקים.
  • תלמוד - כאן דנים מכל צד וזווית בהלכות שמלמדת המשנה. שואלים ומשיבים, מעמיקים במקורות ומקשים, משווים רעיון מול רעיון עד שמגיעים להבנה ולהזדהות מושלמת עם ההלכה.

יום אחד נוסף

נתבונן במעמד הר סיני. ה' מצווה את משה להכין את העם למעמד קבלת התורה:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה, לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי... (שמות יט, י-יא)".

על פי ציווי ה' היה צורך להתכונן יומיים בלבד.

מה אמר משה לישראל?

"וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים... (פסוק טו)".

על פי דברי הגמרא (שבת פח.) משה רבנו הוסיף יום אחד של הכנה מדעתו. שלושה ימים במקום שניים.

מה הייתה תגובת ה'?

ה' הסכים על ידי משה והשרה את שכינתו כעבור שלושה ימים.

שאלות רבות מתעוררות.

מה פירוש הדבר שמשה רבנו הוסיף יום אחד מדעתו? האם יש לו רשות לעשות כך? ומדוע היה צורך בתוספת של יום אחד?

כדי להבין זאת, נלמד מהי ההתחייבות שה' תבע מישראל ומה הוא התחייב בתמורה.

"אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי (שמות יט, ד)".

אלו הם דברי רקע, לשתי התחייבויות הנדרשות מעם ישראל, והם:

"וְעַתָּה: אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי... (פסוק ה)".

                כלומר, 1) שמיעה בקול ה'. 2) שמירה וקיום מצוותיו.

סך הכל שלושה שלבים מתוך ארבעה שדיברנו עליהם.

דברי רקע והתעוררות (שאינם מצריכים ימי הכנה).

  • הקשבה (יום ראשון).
  • ביצוע (יום שני).
  • הזדהות

מה חסר? הזדהות!

ניתן לומר שההזדהות כלולה בביצוע.

אף על פי כן, משה רבנו ביקש יום אחד נוסף שיוקדש להכנה להזדהות מלאה עם ביצוע המצוות. כלומר, משה ביקש לחלק את משימת הביצוע לשנים: 2) ביצוע.  3) והזדהות.

מנין שאב משה רבנו את הרעיון?

התשובה היא, מן ההתחייבות הנגדית שה' קיבל על עצמו:

"...וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים...

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ... (פסוקים ה-ו)".

מפורטים כאן שלש התחייבויות של הקב"ה.

  • שעם ישראל יהיה עם סגולה.
  • ממלכת כהנים.
  • גוי קדוש.

כלומר: כנגד שתי התחייבויות של ישראל (הקשבה וביצוע) ה' מתחייב שלוש!

משה רבנו מבין שכדי להגיע מממלכת כהנים אל עם קדוש צריך עוד משהו. המשהו הזה - היא הזדהות עם מצוות ה'.

נסביר זאת.

עם קדוש פירושו, עם מובדל מכל העמים המייחד את עצמו לה'. בשביל להגיע למדרגה הזאת חייבים ללמוד לעומק את מצוות ה' על מנת להזדהות אתם בצורה מוחלטת.

לא רק לבצע את המצוות אפילו אם הביצוע מדויק, כי חסר את הלב ואת הנפש. לשם כך צריך יום הכנה נוסף. באופן זה היום השני התפצל לשניים ובסך הכל שלושה ימי הגבלה והכנה.

את התהליך הזה מסכם משה רבנו בפרשת 'כי תבוא'. משה רבנו מזכיר לעם ישראל את ההתחייבות שקיבלו על עצמם מן הסוף להתחלה:

"אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם (גידלת ורוממת)

3) לִהְיוֹת לְךָ לֵא-לֹהִים

     וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו (הליכה בדרכי ה').

2) וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו (ביצוע וקיום המצוות).

1) וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ" (שמיעה לקול הנביאים).

יש כאן התוספת שהיא "לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו", כלומר להזדהות בצורה מוחלטת עם דרך ה', ובכך עם ישראל מתייחד להיות עם לה'.

פרשת ציצית

בשולי המאמר נשלב את פרשת ציצית שאנו קוראים יום יום:

"...וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם... (במדבר טו, לט)".

זו מדרגה ראשונה (הקשבה, זיכרון), ומדרגה שנייה (עשיה וביצוע).

התורה חוזרת בשנית עם תוספת חידוש:

"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם".

לא רק מדרגה ראשונה ושנייה, אלא גם שלישית.

המדרגה השלישית היא להיות קדוש ומיוחד לה'. דרגה זו מושגת על ידי הבנה והפנמה, הזדהות ושמחה, התלהבות והתאחדות בכל לב ובכל נפש לקיים את מצוות ה'.

את עץ התשובה הזה צריך להשקות ולטפח יום יום.

הוספת תגובה

קטגוריות

שיעורים אחרונים כללי

פרשת ויצא - משאלת לב פרשת ויצא - משאלת לב נפוץ

האם אנחנו רשאים לבקש מאת ה' כל מה שלבנו חפץ ולא תֵחַשֵׁב פנייתנו אליו כחוצפה? ...
logo arc פרשת תולדות - הבורא והמשגיח נפוץ

logo arc חיי שרה - שליחות גורלית נפוץ

אם ראית פרשה שנאמרה ונשנית, אות הוא כי התורה הצפינה כאן מידע חשוב. את המידע הזה נוכל לגלות על ידי השוואה בין שתי הפרש...
logo arc פרשת וירא - מברית לשבועה נפוץ

שבועת אברהם לאבימלך גרמה לעיכוב בני ישראל במדבר, במקום להיכנס מיידית לארץ ישראל. העיכוב הוביל לחטא עגל הזהב, שבעטיו ...
פרשת לך לך - קום התהלך בארץ פרשת לך לך - קום התהלך בארץ נפוץ

האם לאברהם אבינו, בחיר ה', שקיבל כל כך הרבה מתנות והבטחות מאת ה', לא היה על מה להודות? השאלה הזאת תוביל אותנו להעמקה בה...
פרשת נח - גאולת האדמה פרשת נח - גאולת האדמה נפוץ

נח שהוא איש האדמה, קובע את עצמו במקום אחד ונוטע בו כרם ענבים. נח מקווה, שהיין שיפיק מן הכרם, ישמש קרבן לה' כנסך על גבי ה...