שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים קכא-קלד

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן קכא:

      א.        מה הדין בראובן שהיה חייב לשמעון מנה, בא לוי שליח המלווה כתב ללווה, מנה שיש לי בידך שלחהו ביד לוי, ושלחו בידו, וטען המלווה, לא כתבתי, ולא שלחתי לך ואין הלווה יודע שהוא כתב ידו, אלא אומר שהיו בשטר סמנים ואותיות שרק הוא והמלווה מכירים בהם, מה הדין? (סעיפים ד-ח).

      ב.        מה הדין בראובן שהיה חייב לשמעון מנה, הביא לוי שליח המלווה כתב ללווה, מנה שיש לי בידך שלחהו ביד לוי, ושלחו בידו, וטען המלווה, לא כתבתי, ולא שלחתי לך ואין הלווה יודע שהוא כתב ידו, אלא אומר שהיו בשטר סמנים ואותיות שרק הוא והמלווה מכירים בהם, מה הדין? (סעיפים ד-ח).

       ג.         ראובן תבע את שמעון לדין בטענה שהיה חייב לו חמש מאות ש"ח, ושילם לו מזה שלוש מאות ע"י לוי שהיה שליחו, ועתה תובע ממנו את השאר, שמעון טוען שהוא שילם לשליח את הכל, והשליח אומר בביה"ד שהוא קיבל משמעון את הכל, ונתנם לראובן, מה הדין? (סעיף יב).

שאלות הסמכה לסימן קכב:

      א.        שליח שמביא עדים שעשאו המלווה שליח לגבות חובו, והלווה אומר לא אפרע לך, רק למלווה עצמו, מה הדין? (סעיף א).

      ב.        עשה מורשה להביא לו את חובו שבשטר או בעל פה, האם יכול הלווה לסרב לתת לו? (שם).

       ג.         אם הלווה עשה שליח או מורשה, האם יכול לחזור בו? (סעיפים א-ב).

      ד.        האם יכול המשלח לחזור בו מן השליחות או מן ההרשאה? (שם).

      ה.        עשה המלווה שליח את ראובן לגבות חובו מהלווה, וביטל את השליחות לפני שהלווה מסר את הכסף, ולא ידע הלווה מהביטול, ומסר לראובן את הכסף ואבד, ותובע המלווה את הלווה, הדין עם מי? (סעיף ב).

שאלות הסמכה לסימן קכג:

      א.        על מה כותבים הרשאה מדינא דגמרא? (סעיף א).

      ב.        על מה נהגו לכתוב הרשאה? (שם).

       ג.         האם גם לאחר המנהג, יכול למנות שליח להשביע חברו? (סעיף ב).

      ד.        מי שכתב שתי הרשאות לשני מורשים זה אחר זה, למי חייב הנתבע לענות? (סעיף ג).

שאלות הסמכה לסימן קכד:

א.            מורשה בשכר, האם קרוביו כשרים להעיד באותה תביעה? (סעיף א).

ב.            היש חילוק בין מורשה בשכר קצוב, בין אם יפסיד בין אם ירוויח? (שם).

ג.             באיזה אופן אפשר למנות עו"ד שיטען במקומו, והאם יש חילוק בין תובע לנתבע? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קכה:

      א.        'הולך מנה לפלוני שאני חייב לו', או פיקדון, האם יכול לחזור בו? (סעיפים א-ב).

      ב.        לווה שמסר לשליח את הכסף שלווה לאחר תום ההלוואה, האם חייב באחריות? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קכו:

      א.        האם בכתובה, יש דין מעמד שלושתם? (סעיף א).

      ב.        האם בדבר איסור, יש דין מעמד שלושתם? (שם).

       ג.         אמר לחברו מנה לי בידך, תנהו לפלוני במעמד שלושתם, האם יכול לחזור בו כשעסוקים באותו העניין, והאם הנותן יכול למחול לנפקד את המנה? (שם).

      ד.        נותן או מוכר שט"ח במעמד שלושתם - מה הבעיה? והאם יכול למחול? (שם).

      ה.        מעמד שלושתם, והלווה העני, האם הקונה יכול לחזור בו? (סעיפים ט-יא).

       ו.         ההלכה היא, שהנותן לחברו במעמד שלושתם - אינו יכול לחזור בו. באיזה דבר כן יוכל לחזור בו? (שם).

       ז.         האם לגבי מעמד שלושתם, אמרינן שלוחו של אדם כמותו? (סעיף כ).

      ח.        האם מועיל מעמד שלושתם ע"י כתב? (סעיף כא).

      ט.        מה הדין במעמד שלושתם בגוי, ונתרצה המקבל? (סעיף כב).

שאלת הסמכה לסימן קכז:

נכרי שהפקיד אצל ישראל, ולאחר מכן התגייר, ומת, ובאים בני הגר לתבוע הפיקדון, באיזה אופנים חייב להחזיר הפיקדון, ובאיזה אופנים לא? (סעיף ב).

שאלות הסמכה לסימן קכח:

      א.        הפורע חובו של חברו שלא מדעתו, האם חייב לשלם אותו? (סעיף א).

      ב.        היש חילוק בין מלווה ישראל למלווה גוי? (שם).

       ג.         היש חילוק בין מלווה על פה, למלווה בשטר על המשכון וקבל המשכון, למלווה בשטר? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קכט:

      א.        אימתי ערב מתחייב בדיבור, ומתי צריך קניין? (סעיפים א-ה).

      ב.        מה הדין אם ראובן אמר כל מי שילווה לשמעון אני אשלם, האם יש לו דין ערב? (שם).

       ג.         מה הדין כשראובן אמר על שמעון, שהוא נאמן, והלך לוי והלוה כסף לשמעון. האם לראובן יש דין ערב? (שם).

      ד.        האם אפשר להיות ערב קבלן, לאחר מתן מעות ההלוואה? (שם).

      ה.        כתוב מתי הערב משתעבד גם לאחר מתן מעות? (שם).

       ו.         באיזה עניין נעשה אדם ערב לחברו, אף שלא אמר במפורש שהוא ערב, ובאיזה עניין יש מחלוקת? (שם).

       ז.         מנה שלושה אופנים שאדם יכול להתחייב לחברו מבלי שהיה חייב? (שם).

      ח.        התנה המלווה עם הערב ממי שארצה אפרע, האם יכול מהערב תחילה? (שם).

      ט.        מה הדין בראובן שהיה ערב כלפי שמעון על חוב שלוי היה חייב לו, והגיע זמן הפירעון, וללוי היו נכסים במדינה אחרת, ועכשיו טוען הערב כאן שללוי הלווה יש נכסים, עליך לפרוע ממנו תחילה? (סעיף יא).

       י.         קיי"ל אין נפרעים מערב תחילה, אלא מהלווה עצמו. איך הדין אם יש נכסים ללווה במדינה אחרת והם ידועים, האם יכול המלווה להיפרע מהערב תחילה? (שם).

     יא.       מה הדין אם ראובן אמר: 'תן לשמעון ואני קבלן', האם דינו כערב או כקבלן? (סעיפים יז-יח).

      יב.       ערב קבלן שלקח המעות מיד המלווה ונתנם ללווה, האם יכול המלווה לתבוע את הלווה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קלא:

      א.        מה הדין אם בהסכם הגירושין, הביאה האישה ערב להתחייבותה לשלם לבעל סכום כסף, והערבות הייתה בתנאי? (סעיף י).

      ב.        אם יש חילוק בין אמר לחנווני לתת דבר שהדעת נוטה, לאם נתן דבר שאין הדעת נוטה? (סעיף יג).

       ג.         ערב שערב בדבר שאינו קצוב, כגון שאמר לחנווני תן לפלוני כמה שירצה ואני ערב, האם נשתעבד? (שם).

שאלת הסמכה לסימן קלב:

שני ערבים חתמו על ערבות (ערב קבלן) לאדם מסוים, והלווה ברח, האם חייבים לשלם? (סעיפים ג-ו).

שאלות הסמכה לסימן קלג:

      א.        ראובן תבע את שמעון שהחפץ שבידו או בתוך ביתו שייך לו, וגם הביא עדים המעידים שהחפץ היה ברשות ראובן. ושמעון טוען שראובן מכר לו את החפץ, או משכון הוא בידו, למי יאמין בי"ד, ובאלו תנאים? (סעיפים ד-ז).

      ב.        באיזה סוג של חפצים לא יהיה שמעון נאמן כלל, ובאיזה אופן לא יהיה ראובן נאמן כלל? (שם).

       ג.         מתי יתחייב המחזיק שבועה ויישארו תחת ידו, ומתי נשבע הטוען ונוטל? (שם).

      ד.        האם יש חילוק בין יצא לו שם גניבה בעיר, ללא יצא לו שם גניבה? (שם).

      ה.        חזקה שמה שביד האדם הוא שלו במטלטלין, האם גם ביד קטן אמרינן חזקה זו? (שם).

       ו.         מה הדין אם טען מי שנמצאו בידו קניתים מפלוני, והתובע טוען נגנבו ממני? (שם).

       ז.         מה היא הגדרת דברים העשויים להשאיל ולהשכיר? (שם).

      ח.        קיי"ל כל המטלטלים בחזקת מי שהם תחת ידו, והטוען על חברו שלי הוא - צריך להוכיח. פרט מה הדין בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר? (שם).

      ט.        מה הדין כשבעל הכלי טוען גנוב הוא ממני, והלה טוען קנוי הוא בידי? (שם).

       י.         בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר, ובעל הכלי טוען: אתה גנבת ממני, והלה טוען קניתי ממך, ועדים ראו את הכלי ביד המחזיק, הדין עם מי? (שם).

     יא.       דברים העשויים להשאיל ולהשכיר, ועדים ראו את הכלי ביד המחזיק. בעל הכלי טוען שלא השאילו ולא השכירו, אלא הפקיד אצלו, והלה טוען קניתי ממך, הדין עם מי? (שם).

      יב.       יורשיו של ראובן, מצאו את כלי אביהם, שהיו עשויים להשאיל ולהשכיר, בידיו של שמעון, וטוענים שמא אבינו השאילם או השכירם לך, ושמעון טוען קניתים מאביכם, האם יכולים היורשים להוציא הכלים מידי שמעון בטענת שמא? (סעיף ה).

שאלות הסמכה לסימן קלד:

      א.        ראובן תובע משמעון שהיה שען שיחזיר לו את השעון שמסר לו לתיקון, ושמעון אמנם מודה בכך, אך טוען שראובן אח"כ מכר לו את השעון, באיזה אופן נאמן שמעון בטענתו? (סעיפים א-ה).

      ב.        ראובן טוען שמסר את השעון לאביו של שמעון שהיה שען לתקן, ושמעון טוען שירש את השעון מאביו, ולא אמר לו לפני מותו שהשעון איננו שלו, וראובן הביא עד אחד המעיד שהשעון שהיה שלו נמצא כעת אצל שמעון, האם יכול ראובן להוציא את השעון מידי שמעון? (סעיף ו).

שאלות הסמכה לסימן קלד:

      א.        ראובן תובע משמעון שהיה שען שיחזיר לו את השעון שמסר לו לתיקון, ושמעון אמנם מודה בכך, אך טוען שראובן אח"כ מכר לו את השעון, באיזה אופן נאמן שמעון בטענתו? (סעיפים א-ה).

      ב.        ראובן טוען שמסר את השעון לאביו של שמעון שהיה שען לתקן, ושמעון טוען שירש את השעון מאביו, ולא אמר לו לפני מותו שהשעון איננו שלו, וראובן הביא עד אחד המעיד שהשעון שהיה שלו נמצא כעת אצל שמעון, האם יכול ראובן להוציא את השעון מידי שמעון? (סעיף ו).

שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית חושן משפט סימנים קכא-קלד