שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים קלה-קעז

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן קלה:

      א.        ידוע שבדבר שכותבים עליו שטר, דין חזקה הוא בג' שנים. מתי יש דין חזקה של ג' שנים, בדבר שאין כותבים שטר? (סעיפים א-ב).

      א.        מתי הוי חזקה מיד אף בדבר שכותבים עליו שטר? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קלט:

      א.        יש מחלוקת בהלכה מי ישתה קודם ממים של בור ברה"ר, ראובן או שמעון. מה הדין? (סעיף ד).

      ב.        שניים שחלוקים בדבר ואין שום אחד מהם מוחזק, מה דינו שכל אחד טוען זה שלי, או מביא עדים שהם שלו, או כשכל אחד הביא עדים שאכל שני חזקה? (שם).

       ג.         כשפסקו בית הדין כל דאלים גבר, וגבר אחד האם יכול השני לחזור ולתקוף, ומה הטעם? (שם).

      ד.        כשפסקו בית הדין כל דאלים גבר, ובא שלישי וחטפה בטענת שמא או וודאי, האם יכול לחטוף? ומה הדין אם חטף למי מחזיר וכמה? (שם).

      ה.        האם בספיקא דדינא שייך בו כל דאלים גבר או לא, ומה הטעם? (שם).

שאלת הסמכה לסימן קמו:

ראובן החזיק בקרקע, ושמעון בעל הקרקע מיחה בו, ומכר ראובן ללוי את הקרקע. האם צריך שמעון למחות כל ג' שנים? (סעיף ח).

שאלות הסמכה לסימן קמט:

      א.        ראובן ושמעון שותפים בקרקע, שמעון היה במדינה אחרת, במקום שאין השיירות מצויות, בא לוי והחזיק בקרקע שלהם. האם מועילה חזקה נגד החלק של ראובן, הנמצא כאן במקום? (סעיפים א-ב).

      ב.        ראובן קנה מעכו"ם קרקע, שידוע היה שהיא של ישראל, ואכלה שני חזקה, ומכרה לשמעון. מה הדין? (סעיפים יד-טז).

       ג.         קיי"ל אין מחזיקים בנכסי קטן. הבא שתי דוגמאות שאדם יכול להחזיק בנכסי קטן, ובאלו תנאים? (סעיפים כ-כד).

      ד.        ראובן ירד לתוך שדה חברו, ויצא קול בעיר שירד בתורת משכנתא, לאחר ג' שנים תבעו בעל הקרקע להחזיר השדה, והראיה שהוא מחזיק בה בתורת משכנתא, וראובן טוען לקוחה היא בידו, הדין עם מי? (שם).

      ה.        מה הדין אם החזיק בנכסי צבור גדולים, כגון של עניים או מוסד ציבורי, האם הוי חזקה? (סעיף לא).

       ו.         אדם שהיה לו ס"ת, וקראו בו הציבור תמיד, וכעת אדם אחר מבקש ליתן ס"ת, והראשון טוען שיש לו חזקה כדי למנוע שלא יקראו בשני. עם מי הדין? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קנג:

      א.        כמה זמן צריך בשביל להחזיק בחזקת תשמישים, ולמ"ד מיד, לכמה זמן הכוונה, והאם צריך טענה? (סעיפים א-ד).

      ב.        האם מחילה מועילה שלא יהיה צורך ג' שנים? (שם).

       ג.         באיזה אופן לכו"ע מועילה מחילה? (שם ועיין גם סעיפים ו-ח).

      ד.        בבית משותף, שתי מרפסות של שני דיירים סמוכות זו לזו, וכותל מפסיק ביניהן, ורוצה אחד לתקוע קורה בכותל הנ"ל, לעשות סוכה. האם רשאי? (סעיפים יד-טו).

      ה.        מרפסת ראובן סמוכה לדירת שמעון, כך שכותל דירת שמעון הוא גם הכותל של המרפסת, ובכותל זה תקע מעקה המרפסת. האם רשאי ראובן, בעל המרפסת לתקוע קורה בכותל הנ"ל, לעשות סוכה? (סעיף יח).

       ו.         ראובן החזיק בנעיצת קורות בכותל הידוע שהוא של שמעון, ונפל אותו כותל, וחזר שמעון ובנה את הכותל מחדש. האם רשאי ראובן לשוב ולנעוץ קורות בכותל? (סעיף כ).

שאלות הסמכה לסימן קנד:

      א.        מה הדין באדם שפתח חלון לרשות הרבים, האם חברו שכנגדו יכול לפתוח חלון כנגד אותו חלון? (סעיפים: ג-ה יב).

      ב.        מי שיש לו חלון לחצר חברו, והוא סתום כמה שנים, האם יש לו רשות לפותחו? (שם סעיף יב).

       ג.         איך הדין אם בעל החצר אומר אני סתמתי החלון, ובעל החלון בזמנו שתק, ובעל החלון טוען אני סתמתי, מי מוחזק? (שם).

      ד.        האם בהיזק ראיה מהני חזקה, מחילה או קניין, והאם יכולים לפתוח חלון מול חלון כשבני העיר נהגו כן? (סעיפים ו-ח).

      ה.        מה הדין אם הניזק סייע ממש למזיק? (שם).

       ו.         האם מהני חזקה בהיזק ראיה, ואת"ל דמהני, האם בעינן שלש שנים? (שם).

       ז.         האם מועילה חזקה בדיני נזקי שכנים? (שם).

      ח.        פתח חלון למקום שעכשיו אינו מזיק, האם יכול לחזור בו? (סעיפים טז-יז).

      ט.        לוי פתח חלון לחצר המשותפת לראובן ושמעון, שמעון איננו פה, והתנה לוי עם ראובן הנמצא פה, שכשיחלקו ראובן ושמעון ביניהם את החצר, אם ייפול חלקו של ראובן בחצר אצל החלון של לוי, לא יוכל לוי למחות בו, האם מועיל התנאי? (סעיף יז).

       י.         מה הדין אם רצה להגביה את כותלו כנגד חלון חברו? (סעיף לא).

שאלות הסמכה לסימן קנה:

      א.        ראובן גר מעל שמעון בבית משותף. מערכת המים דלפה וגרמה לקילוף הסיד והטפטים בדירת שמעון, האם ראובן חייב לשלם, וא"ל שחייב, שמעון טוען שאין אפשרות להחליף רק את הטפטים שנפגעו, כי אין אותו הדגם בשוק, אלא צריך להחליף את כל החדר האם הוא חייב? (סעיפים: ד' כ').

      ב.        קבלן שבנה גג ודלפו דרכו מי גשמים והזיקו לרכוש הדייר, האם הוא חייב לשלם? (שם).

       ג.         מה הדין אם מדירתו של ראובן דלפו מים לדירת שמעון, קלפו את הסיד מוטטו את התקרה והזיקו ארון ספרים, וראובן לא ידע מהדליפה, ואמרו לו רק כעבור חודשיים? (שם).

      ד.        ראובן חפר גומא בחצרו, שמי גשמים יקלחו לתוכה, והמים עברו למרתף של שמעון דרך הקירות, האם ראובן צריך לסלק, ומהו שיעור ההרחקה? (שם).

      ה.        בנזקי שכנים, בדברים שחייב להרחיק, אם לא הרחיק ונגרם נזק, האם חייב לשלם או לא? (סעיף א בנזקי אש וכן סעיף לג).

       ו.         למה אין בדיני הרחקת שכנים משום מזיק ממש, בור או אש? (עיין בהקדמה לסימן קנג).

       ז.         בנזקי שכנים בדברים שחייב להרחיק אם לא הרחיק ונגרם נזק האם חייב לשלם או לא. (שם).

      ח.        האם מועיל חזקה בדיני נזקי שכנים. (סעיף לו).

      ט.        האם מועיל מחילה על דין ההרחקה בנזקי שכנים (שם), והאם צריך עדים על כך? (סעיף מד).

שאלות הסמכה לסימן קנו:

      א.        אם יש ת"ת, ויש עוד אחד שרוצה לפתוח, וזה פוגע ברישום של הראשון, האם מותר לו לפתוח? (סעיפים א-ד).

      ב.        האם יכול בעל חנות למנוע מאחרים לפתוח חנות דומה לצידו, פרט מתי כן ומתי לא? (סעיף ה).

       ג.         האם יהיה מותר לאדם להוריד תוכנה מהאינטרנט, בזמן שידוע שמשדר גנב את התוכנה? (שם).

      ד.        בישוב שיש בו מכולת, ובא בעל רכב שק"ם ורוצה למכור, האם יכול לעכב עליו? (סעיפים ו-ז).

      ה.        כשיש שני מוכרים בישוב, ואחד רוצה להוזיל בכדי שאנשים יבואו אליו, האם מותר בכל גוונא? (שם).

שאלת הסמכה לסימן קנז:

שותפים שבחצר, שהכותל שהיה ביניהם היה רחב ונפל, ואחד מהם טוען שהוא מוכן להשתתף בבנייתו, אך בתנאי שיבנו אותו כפי מה שנהוג כעת במדינה, שהקירות לא רחבים, האם הדין עמו או לא? (סעיף יג).

שאלת הסמכה לסימן קסא:

מהן הדברים שבני העיר כופים למי שיש לו בית באחת החצרות ואינו דר עם בני חצר? ומה הדין אם הוא אינו רוצה לעשות עמהם מה שצריך לעשות? (סעיפים א-ד).

שאלות הסמכה לסימן קסג:

      א.        האם מועיל ייאוש בחוב? (סעיפים א-ד).

      ב.        מה הדין אם מת הלווה, והמלווה התייאש? (שם).

       ג.         מה הדין באנשי העיר ששכרו פועלים לתקן כבישים או רחובות, האם חייבים החכמים שבעיר להשתתף עמהם בהוצאות? (שם).

      ד.        ראובן יש לו דירה בעיר, ואינו רוצה להשתתף בהוצאות, בדברים הצריכים לעיר, (מסים), ובאו לב"ד, וטענתו שאין רצונו לגור עמהם בעיר, וגם לא קנה הדירה שם, אלא מישהו אחר נתן לו במתנה, או ירושה היא בידו. האם ב"ד מחייבים אותו בתשלום המסים או לא? (שם).

      ה.        אנו מוצאים בהלכה על כוח הרבים לתקן תקנות ולחוקק חוקים בכל תחומי הציבור כיחידה אחת. ציין לפחות שש עניינים בצורכי ציבור, בהם כופים את היחיד להשתתף בצורכי הציבור? (שם).

       ו.         מכוח מה יונק הציבור את סמכותו, לכפות על היחיד להשתתף בצורכי ציבור? (שם).

       ז.         האם חובת ההשתתפות לצורכי ציבור, חלה גם על יחידים שאינם צריכים לאותו דבר? (שם).

      ח.        האם תקנות הציבור מתקבלות ע"פ הכלל 'אחרי רבים להטות', או שיש צורך בהסכמת כל נבחרי הציבור? (שם).

      ט.        האם יש הבדל בין תקנה העוסקת בצרכי מצווה של הציבור, לצרכי חולין וסדר חברתי? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קעא:

      א.        אחד מהשותפין שאין לו מעות מזומנים לקנות חלק חברו, היש לו זכות לטעון גוד אגוד שימכור לאחרים? (סעיפים ו-ח).

      ב.        בדין גוד או אגוד בדבר שאין בו דין חלוקה: האם הדין אחיד, ביורשין, מקבלי מתנה, קנו יחד בשותפות, או שיש חילוק? (שם).

       ג.         בדין גוד או אגוד בדבר שאין בו דין חלוקה: הוריש האב לבניו דבר שעשה לשימושו הפרטי, היש בו דין גוד או אגוד? (שם).

      ד.        היש זכות לאחד היורשים להשכיר חלקו? (שם).

      ה.        מה הדין בדירת מגורים משותפת לאיש ואשתו? נמק! (סעיף ח).

       ו.         שניים ששכרו דבר שאין בו דין חלוקה, היש בשכירות דין גוד או אגוד? (סעיף ט).

       ז.         דבר שאינו ראוי אפילו לאחד, כגון בית שאין ד"א על ד"א היש בו דין גוד או אגוד? (סעיף יב).

      ח.        מה הדין בשני אחים שירשו שני בתים, שבכ"א יש דין חלוקה, האחד אומר נחלוק כל בית בפני עצמו, והשני אומר נחלוק בית כנגד עליה, הדין עם מי? (סעיף יד).

      ט.        מה הם התנאים שאדם יכול לטעון גוד או איגוד, האם גם בדבר שכור שייך לומר כן?

שאלות הסמכה לסימן קעב:

      א.        בדין חצר לפי פתחיה מתחלקת: באיזה חצר אמרו? (סעיפים א-ב).

      ב.        האם דין זה נוהג באב שחילק לבניו בתים בחצרו? (שם).

       ג.         הסבר סדר החלוקה לפי פתחים! (שם).

שאלות הסמכה לסימן קעה:

      א.        מה טעמו של דין בר מצרא, והאם הוא מדאורייתא או מדרבנן? (סעיף ה).

      ב.        מצרן שבא לסלק את הקונה, ולפני שסילקו מכר את שדהו שעל המצר, האם איבד את זכותו? (סעיף טו).

       ג.         מת הקונה לפני שהמצרן סילקו, האם יכולים לסלק את היורש? (סעיף יז).

      ד.        אם מכר לצורך - באר לאיזה צורך אין בו דינא דבר מצרא? (סעיף מג).

      ה.        כשמתעורר ספק בזכות המצרנות, על מי מוטלת ההוכחה, על מצרן או על הלוקח? (סעיפים מד-מה).

       ו.         איך דנים במקרה שיש ספק בדינא דמצרא, כגון שנחלקו הפוסקים? (שם).

       ז.         אישה ובעלה קנו יחד שדה, האם יכול המצרן לסלק את חלק בעל? (סעיף מז).

      ח.        המוכר לאישה, האם יש בזה דינא דבר מצרא, והאם ישנו איזה תנאי בדבר? (שם).

      ט.        האם בבית כנסת יש דין של בר מצרא? (סעיף נג).

       י.         כתוב את המקרים בהם לא דנים דינא דבר מצרא? (סעיפים: יח' נד').

     יא.       מי שיש בידו בית ממושכן או שכר אותו, האם יש לו דין של בר מצרא להוציא מהלקוח?

שאלות הסמכה לסימן קעו:

      א.        כיצד מתקיימת השותפות, בדיבור או בקניין, ואם בקניין מה הם הקניינים המועילים, וכיצד עושים אותם? (סעיפים א-ג).

      ב.        האם ישנו הבדל בין התחייבות לכניסה לשותפות בממון או בין בעלי מלאכה שרוצים לעבוד ביחד ולחלק ברווחים, והאם שותף יכול לפרק שותפות כמו פועל שחוזר בו? (שם).

       ג.         כיצד מתחלקים ההפסדים והרווחים בשותפות, כששותף אחד השקיע יותר מחברו? (סעיפים ה-ז).

      ד.        מה ההיכי תמצי שאם עשה א' עסקה, אם יהיה רווח יתחלק לכולם בשווה, אך אם יהיה הפסד, הוא לעצמו? (סעיפים י-יב).

      ה.        מה הדין בשותפים שהלך אחד מהם, והשתתף עם אחר בממון השותפים, והרוויח? (שם).

       ו.         שניים שותפים בעסק, אחד מהם מכר לכמה אנשים סחורה השייכת לעסק המשותף בהקפה, והחתים אותם, באיזה אופן חייב השותף השני לקבל על עצמו חלק מהשטרות, ובאיזה אופן לא? (שם וכן סעיף כ).

       ז.         מה דין בשותפים שהתנו ביניהם שיתמידו בשותפות זמן מסוים, ובתוך הזמן שינה א' מהם מתנאי השותפות, האם יכול להיות עילה בידי חברו לתבוע פירוק השותפות? (סעיפים: טו, כג).

      ח.        האם מותו של אחד השותפים, או מחלה המונעת ממנו מלתפקד בעסק המשותף, מבטלת את השותפות לפני המועד שנקבע לכך ע"י הצדדים? (סעיף יט).

שאלת הסמכה לסימן קעז:

נתחייב לזון חברו או שותפים שניזונים מהשותפות או אלמנה, האם רפואה בכלל? (סעיפים ב-ג).