logo arc

פרשת שופטים - תמים תהיה

 

ב"ה

הרב שבתי סבתו

פרשת שופטים / תשע"ה

תָּמִים תִּהְיֶה

הגדת עתידות

הרצון העז לדעת עתידות הוא נחלתם של חלקים גדולים באוכלוסיה. מקור הרצון אינו רק סקרנות לגילוי הבלתי נודע, אלא הוא גם נובע מן הפחד ואי הוודאות במציאות, המתאפיינת בחוסר יציבות מתמשך. השאיפה הזו הִצְמִיחָה מנחשים וקוסמים, מכשפים ושואלים באוב. תופעה זו הייתה כל כך נפוצה, עד שהתורה מוצאת לנכון להקדיש פסוקים רבים לאזהרות חמורות מפניה, במיוחד כשהפכה להיות מובילה בקרב הכנענים תושבי הארץ:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ...לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ...קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף...כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה (דברים יח, ט-יב)".

ההיסחפות אחרי מגידי עתידות למיניהם, עלולה לגרום חורבן והרס ליחיד ולאומה לא פחות מן ההישענות על פסילי עץ ואבן.

התורה מגדירה את התופעה הזאת "תוֹעֲבַת ה' ", שבגללה ה' גירש את הכנענים מאדמתם והביא במקומם את בני ישראל:

"... וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱ-לֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ (שם, פסוק יב)".

עם ישראל נדרש לאמץ גישה אחרת שתלווה אותו לכל דרכו והיא התמימות, כמודגש בפרשת 'שופטים':

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ (שם, פסוק יג)".

במאמר הזה ננסה לפענח את כוונת התורה באמרה "תָּמִים תִּהְיֶה".

עִם ה' או לפני ה'

נפנה לספר בראשית פרשת לך לך, לציווי המקביל אל אברהם אבינו:

"... וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי אֵ-ל שַׁ-דַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים (בראשית יז, א)".

נערוך הקבלה בין מה שנאמר אצל אברהם "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" כלומר לפני ה', עם מה שנאמר לעם ישראל "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ", עִם ה'.

אברהם אבינו מתהלך לפני ה', כלומר הוא מבצע את חלקו בברית לפני שה' מבצע את שלו. אברהם ממלא את המוטל עליו במיידי, בעוד שהבטחות ה' עדיין תלויות ועומדות. זו דרגה גבוה מאד של אמונה, שמשמעותה - לתת אמון מלא בה' שימלא את כל הבטחותיו עד לפרט האחרון גם אם זה ייקח מאות שנים, וזהו "לִפְנֵי ה' ".

לעומת זאת, מה שנדרש מעם ישראל הוא להיות תמים עִם ה', בדומה למה שנאמר בּנֹחַ "אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ (בראשית ו, ט)". או אחרי ה' כמו "אַחֲרֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ... (דברים יג, ה)" כלומר, בעקבותיו.

אמור מעתה, עם ישראל נדרש להיות נאמן להתחייבויותיו במקביל להתחייבות ה' ואולי גם אחריו, ולא להישען על מגידי עתידות קוסמים ומנחשים עובדי אלילים. כלומר או קיום הדדי של ההתחייבויות בו זמנית, או שה' מבצע את חלקו ורק אחר כך עם ישראל נדרש למלא את התחייבויותיו.

היכן מצינו שעם ישראל התחייב התחייבות כלשהי הנוגעת למגידי עתידות?

בכדי להשיב על השאלה הזאת נשוב לפרשת יתרו, מיד אחרי מתן תורה:

"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם... וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. וַיּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן נָמוּת (שמות כ, טו)".

העם מבקש ממשה רבנו לתווך בינם לבין ה'. הבקשה הזאת נובעת מתוך אימה ופחד שלא יוכלו להחזיק מעמד בחיים, אם ישמעו ישירות את קול ה' המדבר אליהם.

דוּ שיח זה, חוזר בהבלטה בפרשת דברים וביתר פירוט:

"וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי...

וַתֹּאמְרוּ...הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי. וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱ-לֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ.

...קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱ-לֹהֵינוּ, וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ ((דברים ה, כ-כד)".

כאן מופיעה התחייבות מפורשת של בני ישראל, לשמוע בקולו של משה רבנו נביא האלוקים.

נשוב אל פרשת "שופטים".

משה עומד ומזכיר את התחייבותם בתוספת הבהרה, שהוא מייצג את כל הנביאים שיבואו בעקבותיו. כלומר, התחייבות בני ישראל חייבת לכלול את כל נביאי האמת שיקומו במשך הדורות:

"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמנִי יָקִים לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּחֹרֵב... לֹא אסֵף לִשְׁמעַ אֶת קוֹל ה'... (דברים יח, טו-טז)".

יש לשים לב לדגש הבא בדברי משה רבנו: ה' קיבל את בקשתכם, כפי שאתם בעצמכם שאלתם וביקשתם (כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתּ). בעקבות התחייבותם של בני ישראל לשמור ליישם את דברי הנביאים בשם ה', חזר ה' והתחייב מצידו להעמיד נביאים מעם ישראל אשר יחזקו את הקשר בינו לבינם:

"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ!

נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ, וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ (שם, פסוקים יז-יח)".

הקב"ה מוסיף ומדגיש כי התחייבות לשמוע בקול הנביא הדובר בשם ה' מחייבת להתנתק ולא לשמוע בקול קוסמים ומנחשים אשר אינם מייצגים את דבר ה':

"כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן (דברים יח, יד-טו)".

תָּמִים תִּהְיֶה

איך כל זה מתקשר עם הביטוי "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ"?

התשובה היא בניתוח המילה "תָּמִים" שכוונתה: שלם, ולא בעל מום.

בפרשת האזינו אומר משה רבנו לישראל:

"הַצּוּר, תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט (דברים לב, ד)".

כל פעולות ה' הם שלמים במישור המוסרי, מפני שכל דרכיו הם על פי כללי חוק ומשפט. משפט הוא חוק המכיל נורמות שוויוניות המבוססות על ערכי מוסר וצדק. מה הם ערכי המוסר של ה' שבזכותם, שלם פעלו?

התשובה מופיעה בפסוק הבא בשירת האזינו:

"אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל. צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא".

יש כאן שתי צלעות מקבילות.

"אֵ-ל אֱמוּנָה" מקביל ל"יָשָׁר"   "אֵין עָוֶל" מקביל ל"צַדִּיק".

"אֵ-ל אֱמוּנָה" - פירושו, נאמן להתחייבויותיו, ולכן הוא יָשָׁר ועקבי. "אֵין עָוֶל" – פירושו פועל בצדק ולכן הוא צַדִּיק.

פועל ה' הוא תמים ושלם בשני המישורים: גם בנאמנות וגם בצדק.

משה עומד ומשמיע באוזני העם:

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ"

כוונת הפסוק היא: תהיה נאמן וגם צדיק.

ראשית, כשם שה' נאמן להתחייבויותיו אליך כך אתה תהיה נאמן להתחייבויותיך אליו. בהתאם לבקשתך הוא ויתר על התגלותו הישירה אליך ובמקום זאת הוא מתגלה לנביאים שיעבירו את מסריו לעם ישראל. גם מצידך, עליך להיות נאמן לבקשתך ולהקשיב לדברי הנביאים בשם ה' ולא לקוסמים ולמנחשים.

שנית, זכור את ה' שהוציאך ממצרים ודאג לך לאורך כל הדרך, ולכן אל תעשה לו עוול ותלך אחרי ההבל והכישוף. כך תהיה צדיק.

היה תמים, שלם בנאמנותך, ישר ועקבי בהתחייבויותיך, ותיזהר מעשות עוול לה' אלוקיך.

תמימות

רש"י בפירושו לפסוק "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ", לוקח אותנו אל עולם הַתֹּם והתמימות. אל תתחכם ותבקש לדעת עתידות דרך קוסמים ומנחשים. סמוך על ה' ולך בעקבותיו.

עידן התמימות הוא עידן הילדות. הילד סומך על הוריו שיעשו את הטוב ביותר למענו, מבלי להתחכם התחכמות יֶתֶר.

זהו היסוד להקדמת "נעשה לנשמע" וזהו סודם של מלאכי השרת הנקראים 'כרובים' ובתרגום 'כרביא' דהיינו שפניהם כפני תינוק (רביא בארמית).

"אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו? דכתיב "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו (תהילים קג, כ), ברישא (בתחילה) עושי, והדר (ואחר כך) לשמוע (שבת פח.)".

הנכונות ללכת אחרי ה' עוד לפני ששומעים את פרטי ההצעה שה' מציע, היא ביטוי למתן אמון מלא בה'. הנה פסוק נהדר המבטא את רמת האמון הגבוהה שעם ישראל רחש לה':

"... כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיהו ב, ב)".

במקום אחר, מוסיף ירמיהו הנביא ומנמק מדוע ראוי הוא שעם ישראל יתן אמון בלתי מסוייג בה':

"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם ה' מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה (ירמיהו כט, יא)".

 

הוספת תגובה

קטגוריות

שיעורים אחרונים כללי

פרשת כי תצא - חוקי הטבע וחוקי התורה פרשת כי תצא - חוקי הטבע וחוקי התורה חדש

כל אדם המוחזק בחפץ מסוים, אנו מניחים כי הוא בעליו. כדי לשנות את מעמד החפץ צריך הוכחות חותכות. הכלל הזה מורחב גם למערכ...
logo arc פרשת כי תבוא - עם קדוש חדש

תהליך יצירתו וגיבושו של עם ישראל, ארוך ומפותל. ראשיתו בהתגלות ה' לאברהם אבינו, המשכו במעמד הר סיני, וסופו ערב הכניסה ...
logo arc פרשת שופטים - תמים תהיה נפוץ

ההיסחפות אחרי מגידי עתידות למיניהם, עלולה לגרום חורבן והרס ליחיד ולאומה לא פחות מן ההישענות על פסילי עץ ואבן. התור...
פרשת ואתחנן - כח ברוח השם פרשת ואתחנן - כח ברוח השם נפוץ

המשולש הזה של תורה, תפילה ונבואה, הוא משולש שווה שוקיים. שתי צלעות המשולש הם תורה ותפילה. התורה היא דרך ה' המכַוונת א...
פרשת עקב - המבחן באמוני פרשת עקב - המבחן באמוני נפוץ

לשם מה צריך ה' לנסות אדם בודד או עם שלם, הרי הוא מכיר את היכולת הפוטנציאלית עד תומה? מכאן שמטרת הניסיון והמבחן איננה ...
פרשת ראה - צדק ומשפט חסד ורחמים פרשת ראה - צדק ומשפט חסד ורחמים נפוץ

עלינו להתעמק יותר בהגדרת מידת הרחמים. מטבע הדברים, רחמים מהווים גם ביטוי לחולשה אנושית. קיים בנו קושי רגשי רב לראות...