פרשת ואתחנן - החיים והטוב


הרב שבתי סבתו
טו אב תשעו
לרשימת השיעורים לחץ כאן
א עשרת הדברות ה כל כ חשובי ומרכזיי, היה מ הראוי שלא יהיה שו שינוי בי הופעת בפרשת יתרו, לבי שחזור על ידי משה רבנו, בעמידתו מול כל ישראל, בפרשת ואתחנ
פָּר ַשת ָו ֶא ְת ַחַּנ
החיי והטוב
 עשרת הדברות
הציר המרכזי של כל מצוות התורה הוא עשרת הדברות, ועשרת הדברות עצמ חגי Aביב הציר המרכזי שלה, שה שני הדברות הראשוני: ."...ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ ĕüėĜā ĀČ"
)דברי ה, ו-ז( ."ĕĀĜĀăĠ Ę ÿĞ ęĕ ü Ĥ ý ē úČ ęĕ üĐāĘą ùČ ĀĖøĘ Đþ ĕ ø Đüĕ ČāĘ"
על פניו נראה, שהדיבר השני הוא חיוני. לא די שנקבל עלינו שה' הוא אלוקינו, אלא יש לשלול כל אלוה אחר מבלעדי ה'. כשנעיי יותר, יתברר לנו, כי הדיבר השני כלול בראשו. כיצד? א האד חדור במלוא התודעה שה' הוא האלוקי ונוכחותו ממלאת את כל החלל, הרי לא  ĕüėĜā ĀČ" נשאר מקו פנוי לעבודת אלילי. המAקנה אפוא היא, שהדיבור הראשו ", הוא הציר המרכזי של כל התורה כולה. ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ על פי ההקדמה הזאת, א עשרת הדברות ה כל כ חשובי ומרכזיי, היה מ הראוי שלא יהיה שו שינוי בי הופעת בפרשת יתרו, לבי שחזור על ידי משה רבנו, בעמידתו מול כל ישראל, בפרשת ואתחנ . אול, כשנערו השוואה נמצא כי לא כ ה פני הדברי, וישנ הבדלי בולטי בי שתי ההופעות של עשרת הדיברות, ה במצוות שבת וה במצוות כיבוד אב וא .
83  |  ותישאני רוח  |  דברי
ראוי להדגיש בתחילת דברינו, כי כל דברי משה רבנו ב2פר דברי היו על פי ה' , וא יש שינויי בעשרת הדברות, ג ה על פי ה' כפי שהכתוב מציי בפתיח של 2פר דברי:  ."ę þ ĐýĘ úČ đāĦČā 'Đ ĐĀă đüĢ Ĥ þ ĥĈ úČ Ęāėøăė Ę ý Č Ā Ĥ ø ĥĉüĕ ĕýĜøăč Ę þČ Đ þĥĈāĚ Ĥþăč üăď ...ĐĀĜ ĀĥĈ ęĕ ü ĞĀăč ø Ĥ ÿ Čøăč ĕ ü Đø ĕÿđ" )דברי א, ג(
נתרכז לעת עתה במצוות כיבוד אב וא. בפרשת ואתחנ אנו קוראי:
 Đ Ā Ě Ā ď ú Č ĀĐ Ę ÿĞ øĖĀĘ č ÿĔĕüĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘăđ ĀĖĕ þ ĚĀĕ ěĂėĕ ü Ĥ ú Čÿĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ ...Ĥ þ ĥĈ ú Čÿăė ĀĖ þă Ě üČ Ħ þ Čøđ ĀĖĕüč ĀČ Ħ þČ ďýăčÿăė"  .")דברי ה, טז( øĖĀĘ ě ýĦĜā ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ Ĥ þ ĥĈ ú Č ."øĖĀĘ č ÿĔĕüĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘăđ ĀĖĕ þ ĚĀĕ ěĂėĕ ü Ĥ ú Čÿĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"נשי לב לביטוי נשווה זאת לפרשת יתרו ב2פר שמות: )שמות כ, יא(  ."...Đ Ā Ě Ā ď ú Č ĀĐ Ę ÿĞ ĀĖĕ þ ĚĀĕ ěăđė ü Ĥ ú Čÿĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ ĀĖ þă Ě üČ Ħ þ Čøđ ĀĖĕüč ĀČ Ħ þČ ďýăčÿăė" ."øĖĀĘ č ÿĔĕüĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"כא ח2רות המילי נשאלת השאלה.
הא זה מוב מאליו שאריכות ימי היא ג טובה, ולכ אי כא שו חידוש? או  ?"øĖĀĘ č ÿĔĕü ĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"אולי ההנחה הזאת היא מוטעית, ואכ יש חידוש ותו2פת במילי כלומר, הא ייתכ שקרה משהו בינתיי, שבעטיו כלל משה רבנו את התו2פת הזו ע שכר של מצוות כיבוד אב וא?
 ָה ָאֶר ַהטּוָֹבה
לצור הה2בר, נעבור לרגע קט לברכת המזו. בברכת המזו אנחנו מקפידי לומר את הביטוי הבא:  ."ĐčēĤđ ĐčđĔ ĐďĚē ġĤČ đĜĕĦđčČĘ ĦĘēĜĐĥ ĘĞ đĜĕģđĘČ 'Đ ĖĘ ĐďđĜ"
האמירה הזאת היא אישור לדבריו של משה רבנו:
  ."øĖĀĘ ě ÿ ĦĀĜ Ĥ þ ĥĈ úČ ĐĀ čā ă Ĕ ÿ Đ ġ þ Ĥ Ā Č ĀĐ Ę ÿĞ ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ Ħ þČ Āă Ħøė ÿ Ĥýčăđ , Āă Ħ ø ĞĀč Ā ĥĉøđ Āă ĦøĘÿė Ā Čøđ" )דברי ח, י(
ָו ֶא ְת ַח ַּנ  |  החיי והטוב  |  93
, חוזרת פעמי רבות ב:פר דברי. היא מחזירה "ĐĀčā ă Ĕ ÿĐ ġ þ Ĥ Ā Č ĀĐ"ההדגשה הזאת אותנו אל תחינתו המפור:מת של משה רבנו בתחילת פרשת ואתחנ: Đþă Ē ÿĐ čđā ă Ĕ ÿĐ Ĥ Ā Đ Ā Đ ,ě ýăď ø Ĥÿă ĕ ÿĐ Ĥþč ý Ğøăč Ĥ þ ĥĈ úČ ĐĀčđā ă Ĕ ÿĐ ġ þ Ĥ Ā Č Ā Đ Ħ þČ Đ þ Č ø Ĥ þ Čøđ ČĀăĜ Đ Ā Ĥøăč ø Ğ þČ" )דברי ג, כה( ."ěĜāĀčăøĘ ÿ Đø đ
בדברי תוכחתו לישראל, חוזר משה רבנו ומדגיש שהוא עצמו לא יזכה להיכנ: לאר ישראל, בעוד שאר בני דור המדבר יזכו להגיע אל האר הטובה. לכאורה,  ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ" " בהקשר לאר ישראל. øĖĀĘ č ÿĔĕüĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"כל זה מבהיר את התו:פת הזו של "; האדמה הזאת היא האר הטובה øĖĀĘ ě ýĦĜā ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ Ĥ þ ĥĈ úČ Đ Ā Ě Ā ď ú Č ĀĐ Ę ÿ Ğ ...ĀĖĕ þ ĚĀĕ ěĂėĕ ü Ĥ ú Čÿ ĕ אשר נת לנו ה'. אבל הגמרא מציגה ה:בר שונה.
 לוחות שבורי
:ČčČ Ĥč Čĕĕē ĕčĤ ĦČ ĘĕĎĞ ěč ČĜĕĜē ĕčĤ ĘČĥ" ęĐč ĤĚČĜ ĦđĜđĤēČ ĦđĤčďčđ ,čđĔ ęĐč ĤĚČĜ ČĘ ĦđĜđĥČĤĐ ĦđĤčďč ĐĚ ĕĜĠĚ )הכוונה היא לביטוי " ְל ַמ ַ ִיי ַטב ָל" שנזכר בפרשת ואתחנ ולא נזכר בפרשת  ?čđĔ ęĐč ĤĚČĜ ęČ ĕĜĘČĥ ,čđĔ ęĐč ĤĚČĜ ĐĚĘ ĕĜĘČđĥ ĐĦČĥ ďĞ :đĘ ĤĚČ .יתרו( ęđēĜĦ ĕčĤ ĘĢČ ĖĘ ,ČĘČ .đČĘ ęČ čđĔ ęĐč ĤĚČĜ ęČ Ğďđĕ ĕĜĕČĥ ,đČĘ ęČ čđĔ .đĘĢČ ĖĘĐ .ĐďĎČč ĘĕĎĤ ĐĕĐĥ ĕđĘ ěč ĞĥđĐĕ ĕčĤ ĘĢČ ĘĕĎĤ ĐĕĐĥ ĕČĘĕĜē Ĥč ęĠđĝđ ĘĕČđĐ :ęđēĜ Ĥč ĘČđĚĥ ĕĘ ĤĚČ Ėė ČĘČ ,ĕĦĞĚĥ ČĘ đĜĚĚ :đĘ ĤĚČ ģđĝĠĦ ęđĘĥđ ĝē ČĚĥ )משיב רב אשי( ?Ėėč ĐĚđ )שואלת הגמרא( .ĤčĦĥĐĘ )על פי בבא קמא נה.( ."ĘČĤĥĕĚ ĐčđĔ דברי הגמרא מעלי כמה תמיהות. ראשית, אי ייתכ שרבי חייא בר אבא, מגדולי האמוראי תלמידו המובהק של רבי יוחנ, לא ידע מקראות מפורשי? הא באמת הוא לא ידע על ההבדל בי דברות ראשונות לאחרונות? וג א נניח שכ הוא, מדוע הוא צרי להדגיש שהוא איננו יודע? ומלבד כל זאת, מדוע שהוא לא יביא :פר תורה ויתבונ בו ויחשוב על תשובה? זאת ועוד. מדוע הוא שולח את השואל לבעל אגדה ולא לבעל מקרא?
  |  ותישאני רוח  |  דברי40
הרב ראוב מרגליות ב1פרו 'מרגליות הי', מפענח את המאמר. לדעתו, אי 1פק שהבדלי הנו1ח בי עשרת הדברות שבפרשת יתרו לבי אלו הנזכרי בפרשת ואתחנ ידועי היו לכל ובוודאי לגדולי חכמי ישראל. אלא שכוונת השואל הייתה: מדוע בדיברות אחרונות נאמר בה 'טוב'... המונח 'דברות אחרונות' מבטא לוחות ְשִנִיּי. כלומר, השואל יוצא מתו הנחה, שהנו1ח הכתוב ב1פר דברי הוא הנו1ח שהיה כתוב על הלוחות האחרוני . על ההנחה הזאת ִרער רבי חייא בר אבא באמרו: איני יודע א קיי הבדל בי לוחות ראשוני לשניי. ייתכ שבפרשת ואתחנ משה רבנו משחזר את הנו1ח הזהה בי בלוחות ראשוני ובי לוחות ְשִנִיּי, אלא שבשחזור הוא מו1י דברי שה' אמר לו להו1י, כפי שפותח 1פר דברי:  Ę ý Č Ā Ĥ ø ĥĉüĕ ĕýĜøăč Ę þČ Đ þĥĈĚ Ĥþăč üăď ,ĥĈ þďāēÿĘ ď Ā ē þ Čøăč ĥĈ þďāē Ĥ Ā ĥĉ ĀĞ ĕ ýă Ħ ø ĥĈ ÿ Ğøăč ĐĀĜ ĀĥĈ ęĕ ü ĞĀăč ø Ĥ ÿ Čøăč ĕ ü Đø ĕÿđ"  .)דברי א, ג( "ę þ ĐýĘ úČ đāĦČā 'Đ ĐĀă đüĢ Ĥ þĥĈ úČ Ęāėøăė
את השאלה הזאת יש להפנות לבעל אגדה ולא לבעל מקרא. ואמנ, תשובת בעל האגדה ה1כימה ע השקפת השואל, שהיה הבדל בי הכתוב בלוחות הראשוני לכתוב בלחות השניי. המילה 'טוב' לא נזכרת בלוחות הראשוני, מפני שה עתידי להשתבר. בנקודה הזאת יש להרחיב. מבטאת את ההשקפה, שהיה ידוע "ĤčĦĥĐĘ ęĕďĕĦĞ ęĐĥ ĕĜĠĚ"האמירה הזו, מראש שע ישראל עתיד לחטוא והלוחות הראשוני לא יחזיקו מעמד. ההשקפה הזאת תמוהה מאוד. הא אפשר לומר שלע ישראל לא הייתה בחירה חופשית? א כ הוא הדבר, מה הוא הצידוק המו1רי להענשת? נוכל להיעזר בדברי הגמרא במ1כת גיטי, שתבהיר את התמונה: )גיטי מג.(  ."ěĐč ĘĥėĜ ěė ęČ ČĘČ ĐĤđĦ ĕĤčď ĘĞ ďĚđĞ ęďČ ěĕČ"
כלומר, טבעי הוא שחדירה למודעות מתאפשרת רק בעקבות כישלו. משו כ, קרוב לודאי שלוחות הראשוני לא יחזיקו מעמד, לפני שהע חווה ֶכּ ֶשל. אלא שהשאלה העומדת על הפרק היא רמת עוצמת ה ֶכּ ֶשל ומוחשיותו.
ָו ֶא ְת ַח ַּנ  |  החיי והטוב  |  14
 הטוב הגנוז
ועדיי <יפור המעשה המצוטט לעיל לא ברור. הטע המובא בגמרא לאי אזכור הטובה בלוחות הראשוני העומדי להישבר  ."ĘČĤĥĕĚ ĐčđĔ ĐģĝĠ ęđĘĥđ ĝē"היא, האמירה הזאת מעוררת שאלה: הא באריכות הימי שנזכרה בלוחות ראשוני,  תפ<וק אריכות ימי מישראל?"ęđĘĥđ ĝē"אי את הבעיה של מתו השאלה הזאת אנו מגיעי למ<קנה, שא אריכות הימי נשברת, יש לה תקנה על ידי הו<פת הטוב; א א הטוב היה נשבר, לא היה מי שיתק אותו. כלומר, הטובה הנזכרת בלוחות שניי אינה עומדת בפני עצמה אלא יש בה תיקו לשבירה באריכות הימי. זה מ<ביר את הפ<וק:  ."...)דברי ל, טו( čđā ă Ĕ ÿ Đ Ħ þ Čøđ ęĕüă ĕ ÿ ē ÿ Đ Ħ þČ ęđāăĕ ÿĐ ĀĖĕþĜĀĠøĘ ĕ üă Ħ ÿ ĦĀĜ Đ ý Č ø Ĥ"
כלומר, לא די ב'חיי' אלא יש לצר את ה'טוב', דהיינו חיי טובי. אילו ג הטוב היה נשבר בלוחות הראשוני, לא הייתה שו מידה שהייתה מ<וגלת לתק אותו. הטוב הוא מטרת כל הבריאה כדברי רבי עקיבא: )ברכות <:(  ."ďĕčĞ čĔĘ ČĜĚēĤ ďĕčĞď Ęė"
אמנ רבי עקיבא לא מביא מקור א הוא מפורש בתורה:
 ĦþėþĘĀĘ ?ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ Ħ þČ Đ Ā Č ø Ĥü ĕøĘ ę üČ ĕüăė ,øĖ Āă Ě ü Ğ ýĚ Ę ýČĥā Ĉ ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ Đ ĀĚ ,Ę ý Č Ā Ĥ ø ĥĉüĕ Đ Āă Ħ ÿ Ğøđ"  ."!)דברי י, יב-יג( øĖĀĘ čđāĔøĘ ...?đāĦČā ĐĀč ú Đ ÿ ČøĘăđ đĕĀė Ā Ĥ øăď ĘĀėøăč
כלומר, כל מה שה' מבקש מע ישראל, הוא כדי להעניק לו 'טוב'. כיוו שמטרת הבורא היא להיטיב לברואיו, הוא בח את מעשיו בכל יו א ה עומדי באמת המידה )קריטריו( של הטוב המוחלט. זהו פירוש הביטוי החוזר בכל . במידה ומעשיו בכל יו עומדי "čđāĔ ĕăüė ęĕ üĐāĘą ùČ Č ø Ĥÿă ĕÿđ"יו מששת ימי בראשית בהצלחה, נית לעבור ליו הבא. כ מפרש הרמב" במורה הנבוכי. כמוב שכל מה שה' עושה הוא מושל וטוב, בכל זאת התורה מדגישה זאת כדי ללמד אותנו מה מטרת הבריאה.
  |  ותישאני רוח  |  דברי42
", מובעת øĖĀĘ č ÿĔĕüĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"התובנה הזאת, שמרכז הכובד של הלוחות השניי הוא היטב בהברקתו המופלאה של פירוש 'בעל הטורי' על התורה, ש7פר את מ7פר המילי המופיעות בעשרת הדברות בפרשת יתרו )271 מילי( והשווה אות למ7פר . התוצאה: ההפרש (189) המילי המופיעות בעשרת הדברות בפרשת ואתחנ ביניה הוא 71 מילי. המ7פר הזה הוא הגימטרייה המ7פרית של המילה 'טוב'.
מכא שעיקר החידוש בלוחות השניי הוא ה'טוב', והוא הראוי לתק את אשר עיוות ע ישראל וגר לשבירת הלוחות הראשוני.
דר אגב, נדגיש את מ7פר המילי לער הגימטרייה. אמנ בלשו המשנה במ7כת אבות, היח7 לגימטריאות הוא מעורב: )אבות ג, יח(  ."ĐĚėēĘ ĦđČĤĠĤĠ ĦđČĕĤĔĚĎđ ĦđĠđģĦ"
למרות זאת, לחכמת הגימטרייה המ7פרית האמתית והי'ודית נודעת חשיבות רבה מאוד.
השפה העברית מורכבת ממשפטי וממילי הניתני לחלוקה והרכבה. הי7ודות הבלתי ניתני לחלוקה ה עשרי ושתיי אותיות האל" בי"ת. לכל אות קיי מ7פר המבטא את מהות האות. נוכל להשוות זאת לעול החומר המורכב ממולקולות, שכל אחת מה בנויה מצירו יותר מי7וד אחד. לדוגמה, מולקולת מי מורכבת מצירו י7ודות המימ והחמצ. אפשר לפרק את מולקולת המי לשני הי7ודות באמצעות תהלי כימי.
את הי7ודות עצמ לא נית לפרק באמצעות תהלי כימי, אלא בהיתו גרעיני.
במה נבדלי הי7ודות אלו מאלו? התשובה היא, במ7פר חלקיקי הפרוטוני שבתו האטומי. לכל י7וד יש מ7פר פרוטוני שונה. יוצא אפוא, שהער המ7פרי של הפרוטוני קובע את הער האיכותי של הי7וד.
לדוגמה: ההבדל בי זהב לברזל הוא שכל אטו זהב מכיל 97 פרוטוני לעומת אטו ברזל המכיל 62 פרוטוני בלבד. זה ממחיש את חשיבות הגימטריה הי7ודית של האותיות.
נשוב אל הלוחות.
לכאורה, מדוע התקשה רבי חנינא ב עגיל בהבדלי במצוות כיבוד אב וא, ולא התקשה בהבדלי בי מצוות השבת בי פרשת יתרו )לוחות ראשוני( לבי זו שבפרשת ואתחנ )לוחות שִניי(?
ָו ֶא ְת ַח ַּנ  |  החיי והטוב  |  34
התשובה נ=מכת על אותו י=וד. מצוות השבת שבפרשת יתרו נשענת על העדות שה' ברא את העול בשישה ימי ונח ביו השביעי, לעומת מצוות השבת שבפרשת ואתחנ, הנשענת על העובדה שע ישראל השתחרר מעול עבודת המצרי וזכה למנוחה: ĀĖøăđüĢ ěýăė Ę ÿĞ ...ęü ĕ ÿ ĤøĢ üĚ ġ þ Ĥ þ Čøăč ĀĦĕü ĕ ĀĐ ďþč þĞ ĕüăė Āă Ħ ø ĤÿėĀ Ēøđ .ĀĖđāĚĀăė ĀĖ ø Ħ Ā Ě ú Čÿđ ĀĖ øăďøč ÿĞ ÿ ēăđĜĀĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ..." )דברי ה, יד-טו(  ."ĦăĀč ÿăĈ ĥ ÿĐ ęđāĕ Ħ þČ Ħđāĥĉ ú ĞÿĘ ĀĖĕ þĐāĘą ùČ 'Đ
נוכל להכליל את ההבדלי במשפט המתמצת הבא. לוחות ראשוני מבטאי את י=וד הצדק. כלומר, הצדק מחייב שנכבד את יו השבת שבורא עול כיבדו, וכ הצדק מחייב שנערי את החיי שקיבלנו מ ההורי על ידי כיבוד ובכ נזכה לחיי שנוכל לפעול בה. לעומת, לוחות אחרוני מבטאי את י=וד הטוב. לא די שנעשה מעשה צודק, עלינו ג לעשות את הטוב כדי שנזכה בטוב. רק שילוב של צדק וטוב הוא השילוב המושל. אפשר לומר שהקב"ה י=ד את עולמו באמצעות מנגנו הצדק כדי שיגיע למטרה שהיא הטוב. בפרשת ואתחנ, כיבוד אב וא הוא כדי להיטיב לה, והשבת כדי להיטיב לעבד ולאמה במת מנוחה.
 ער החיי
מידת הצדק של הקב"ה היא הי=וד להנהגה האלוקית של 'מידה כנגד מידה'. על פי זה, עלינו להבי, מדוע מצוות כיבוד אב וא ְמַז ָכּה בתגמול מקביל של אריכות ימי? התשובה היא: ער החיי. כיבוד אב וא אינה עזרה לאביו ולאמו, ואינה שייכת למשפחת גמילות ח=די. אד המכבד את אביו ואמו, מביע הכרת תודה על המתנה היפה מכל שהעניקו לו, שהיא מתנת החיי. הוריו הביאו אותו לעול והעניקו לו חיי, ובכיבוד הוא מביע את הוקרתו והערכתו לחיי שקיבל מה. אד היודע ומערי את החיי כמתנה נפלאה, ה' מו=י לו עוד חיי. הגמול הזה ". אמנ, בתודעת של ĀĖĕ þ ĚĀĕ ěĂėĕ ü Ĥ ú Čÿĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"נקרא 'אריכות ימי' או בלשו התורה: אנשי מו=ר, 'כבוד' הוא דבר שלילי ופ=ול, א יש להבחי בי כבוד שלילי ובי כבוד חיובי.
  |  ותישאני רוח  |  דברי44
דרישת כבוד - שלילית, הענקת כבוד - חיובית. כבוד המבו22 על חנופה - שלילי, כבוד המבו22 על ֵֶר - חיובי. כבוד להורי הוא כבוד חיובי המבו22 על הערכה אמתית. בהמש נראה, כי כתוצאה ממצוות כיבוד אב וא, עולה מאוד איכות החיי.
 משל הכר
חז"ל העניקו לנו משל יפהפה, שהוא ראי החיי:  .ĕĝĕĝĞđ ČĘĚ ęĕčĜĞ ęĤė ęĞĠ ĤēČ ęĞĠ ğĕģĐ ĤĥČ ,čĞĤ ĘĞđĥč ĐĥĞĚ" ČđĐ ğđĝčĘ ěėČđ ,ĐČĜĐ ęĤėĐ ĘČ ĤđďēĘ Ęėđĕ ČđĐ đėĤďĥ ģďĝ ĥĠĕē ĘĞđĥĐ .đĦđČ ČĢĚ ?ĐĥĞ ĐĚ .đėĤď ģēďĕĐĘ ēĕĘĢĐ ČĘ ĘĞđĥĐđ ĕďĚ ĤĢ ĐĕĐ ģďĝĐ ,đĜđčČďĘ ĖČ đĦđĕĐč .ģēďĕĐĘ ēĕĘĢĐ ĒČđ ĦģĠĝĚ ĐďĕĚč ĐĒĤĐĥ ďĞ ęĕĚĕ ĐĥđĘĥ ęĢ ĞĚđĥ ČđĐ ďēČ ęđĕ .ďĕĘ ČčĐ ĘėĚ đĘėđČč ęĕĚĕ Ğđčĥ ĎĎēđ ĘĐĢđ ġĠģ ,ęĕĜĠč .ęĤėĐ ĘĞč Ęĥ đĕďĞĢ ĦČ ĐčĤ ĐďĕĚč ěĕĚĥĐ ČđĐĥ ěĕēčĐ ďĕĚ ĖČ ,ĔĘĚĕĐĘ ĕďėč ģďĝĐ ĘČ ġĤ đďēĠč .ĐĢđēĐ ģēďĕĐĘ Ęđėĕ đĜĕČđ .ĐĢđēĐ ĔĘĚĜđ ĦĕĜĥč ģēďĜ ĒČđ ,ĥēėĥ ďĞ ęĕĚĕ ĐĥđĘĥ ęĢ čđĥ ?ĐĥĞ ĐĚ ĐĚė ,ĐĦČ ĐČĜ ĐĚė ,ęĤė ęĤė :ĤĚČđ ęĤėĐ ĘĞ ěĜđčĦĐđ ďĚĞ ,ĞĎĤĜĥ ĕĤēČ ĕĜČ ĥđēėđ ĕĦĝĜėĜĥė ĕĦĕĕĐ ĥđēė ?ĕĘ ĦĘĞđĐ ĐĚč ĘčČ .ĖĕĦđĤĠ ęĕĕĝĕĝĞ )על פי מדרש קהלת רבה ה, יד(  "!ĕĦČĢč
הנמשל הוא העול הזה:
 øĖýĘāăĕ þĥĈ đāĘ Ā Ě ú Ğÿč Č Āĉ ă ĥüĕ ČāĘ Đ Ā ĚăđČ ø Ěăđ ,ČĀăč þ ĥĈøăė ĦþėþĘĀĘ čăđĥĈĀĕ ęđāĤ ĀĞ ,đā ă Ě üČ ě þ Ĕþăč üĚ ČĀĢĀĕ Ĥ þ ĥĈ ú Čÿăė" )קהלת ה, יד(  ."đāďĀ ĕøăč
התינוק נולד כשהוא ערו ועוזב את העול כשהוא ערו. כל הרכוש הרב שאד צבר בחיי, נשאר כא ואיננו הול אתו לעול הבא, אפילו לא בגדיו ונעליו. א כ, מה התועלת בכל החיי האלה?
השאלה הזאת היא שאלת תכלית החיי והיא הציר ש2ביבו 2ובב 2פר קהלת: )קהלת א, ג(  ."ĥĈ þ Ě ĀĈă ĥ ÿĐ Ħ ÿ ē ÿăĦ ĘāĚ ú Ğÿă ĕ þ ĥĈ đāĘ Ā Ě úĞ ĘĀėøăč ę Ā ď Ā ČĀĘ ěđāĤ ø Ħüăĕ Đ ÿĚ"
ָו ֶא ְת ַח ַּנ  |  החיי והטוב  |  54
בAפר קהלת אי תשובה מוחלטת לשאלה הזאת, ולא ִבּ ְכִדי. לשווא נחפש את הער 'חAד' בכל הAפר כי לא נמצאנו. קהלת מלמד אותנו בדר השלילה, שכאשר אי חAד - אי שמחה ואי פתרו לשאלת החיי. כאשר ה'אני' במרכז והכל Aובב Aביבו, Aביר להניח שהחיי יAתיימו במפח נפש. התפישה הרווחת - שהתינוק נולד 'ערו' כלומר, בלי כלו, וכא בעול הזה מטרתו היא לצבור יידע כבוד רכוש ומעמד וכו' - היא תפישה מוטעית ביAודה, ששוברה בצידה. א כ הוא הדבר, מדוע בAו הדר הארוכה הוא נקבר ערו?
 ה'טוב' כמטרה
ההשקפה האמתית היא, שהתינוק נולד ע פוטנציאל עצו. שאיפות נשמתו גדולות מאוד ומותאמות לשליחותו בעול. ה' מצייד את הנשמה בכל הכלי והציוד הדרושי לה כדי למלא את משימתה בעול בהצלחה מלאה. ג מAפר רגעי החיי מותא למטרה הזאת. המשימה היא להוציא לפועל את כל הכוחות והכישרונות כדי לשכלל את עולמו של הקב"ה ולהיות שות במפעל הכביר הזה. מטרת המטרות היא עשיית טוב וחAד. לש כ לומדי ומתפתחי, צוברי רכוש ומעמד. כלומר, מבח החיי הוא הנתינה. הצלחה של %001 תירש לזכותו של מי שהגיע בAו הדר למילוי %001 של שליחותו. דהיינו, הוצאה לפועל של כל הפוטנציאל הגנוז בו למע העול שברא הקדוש ברו הוא. כשהוא נקבר ערו, פירושו של דבר, שהוא נת את כל אשר לו בדיוק כפי שנצפה ממנו. נשוב אל כיבוד אב וא, והפע ג על יAוד ה'טוב' ולא רק 'צדק.' כאשר הב מכבד את הוריו בזקנות, מה עובר עליה באותה שעה? על מה ה חושבי? אשרינו שהענקנו חיי לב הזה, שיודע להערי את המתנה הנפלאה שהענקנו לו. עשינו בחיי משהו בעל ער שיודעי להערי אותו. כל מה שעשינו, טרחנו ויגענו היה כדאי. ה ֵֶר הזה הוא שהופ את החיי לחיי טובי. זו המתנה הנפלאה שמצוות  ĀĖĕ þ ĚĀĕ ěĂėĕ ü Ĥ ú Čÿ ĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"כיבוד אב וא העניקה לבני האד. לכ נאמר בדברות אחרונות  ."øĖĀĘ č ÿĔĕü ĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘăđ
  |  ותישאני רוח  |  דברי46
 שות שלישי
עלינו לזכור, כי יש שות שלישי ביצירת האד, והוא הקב"ה הנופח בו נשמה ומהות. כש שעלינו לכבד את שני השותפי, עלינו לכבד את השות השלישי שהוא הגדול מכול.
ב>פר משלי נאמר:
  .")משלי ג, ט( ĀĖ þ Ħ Ā Čăđč øăĦ ĘĀăė Ħĕ üĥĈČ ý Ĥ ý Ěăđ ĀĖþĜđāĐ ýĚ 'Đ Ħ þČ ďýăčÿăė"
בני ישראל בצאת ממצרי חוו על בשר את נפלאות ה' שהפ את כל >דרי הטבע למענ. ה' העניק לה חירות וכבוד, זקיפות קומה וחיי עול.
ומה ה נתנו לו בתמורה?
עגל זהב!
הא זהו ביטוי להכרת הטוב והח>ד שה קיבלו ממנו?
ללכת ולעבוד עבודה זרה ולומר בציניות:
)שמות לב, ד(  !?"ęü ĕ Ā ĤøĢ üĚ ġ þ Ĥ þ Č ýĚ ĀĖăđĘ ù Ğ þĐ Ĥ þ ĥĈ úČ Ę ý Č Ā Ĥ ø ĥĉüĕ ĀĖĕ þĐāĘ ùČ ĐþăĘ ýČ..."
משה רבנו שואל בכאב: )דברי לב, ו(  "...?ęĀė Āē ČāĘøđ ĘĀčĀĜ ę ÿĞ ĦČāĒ ăđĘ ø ĚøĎ üăĦ 'ĐøĘ ÿĐ"
כשאי ער ואי כבוד - אי כלו. על כ נפלו לוחות ראשוני ונשברו לר>י>י. ", כי לא היו ישראל ראויי לאותה øĖĀĘ č ÿĔĕüĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"לכ לא נזכר בלוחות ראשוני טובה אחרי הביזוי לאביה שבשמי.
רק בלוחות שניי, כשהכירו בני ישראל בחטא וידעו להערי את חיי החירות האמתיי שהעניק לה בורא עול, שהוא השות הבכיר ביצירת כע, נו>פה הטובה בכיבוד אב וא: ."øĖĀĘ č ÿĔĕüĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘăđ ĀĖĕ þ ĚĀĕ ěĂėĕ ü Ĥ ú Čÿĕ ě ÿ Ğ ÿ ĚøĘ"



הדפס
תגובות: לשיעור זה התפרסמו 0 תגובות
להוספת תגובה לחץ כאן
סגור
התגובות יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת
שם הכותב:  
כותרת:
תוכן: