שלום נולד וגדל בבית-אל למשפחה שורשית וחדורת אמונה ונתינה, בן בכור להוריו ואח תאום, שהיווה מודל לחיקוי לאחיו ואחיותיו הקטנים.
שלום, למד בישיבה התורנית – תיכונית "נתיבות יוסף" במצפה יריחו ולאחר מכן, בישיבת ההסדר "שעלבים", שאף להתגייס לשירות משמעותי והיה ללוחם בגדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית, שם הוא שירת לצד חבריו לישיבה ויחד עם חברו הטוב יקיר לוי.
שלום היה נער ערכי, צנוע, נעים הליכות, מאיר עיניים ובעל נשמה ענקית, אשר מימש את נתינתו לזולת בטבעיות, בלבביות ובפשטות.
הוא היה עושה את הכל מתוך אהבה, עם החיוך הידוע שלא ירד מפניו. הוא היה חבר אמת ורודף חסד, ושימש אוזן קשבת לחבריו. הוא אהב את חבריו, רץ תמיד לעזור בכל הזדמנות, ואהב לסייע בארגון וסידור עניינים רבים.
בכל הזדמנות שקיבל חופשה מהצבא, נסע לישיבה בשעלבים כדי להתמלא בתורה ויראת שמיים. אהב לקרוא בתורה לחבריו בצבא ולשיר פיוטים בקולו הערב.
שלום גם אהב לטייל בארץ, וניצל כל הזדמנות להצטרף לטיולים עם חבריו בשבילי ארצנו. שלום עבד על מידותיו, ופיתח בעצמו במהלך השנים עין טובה ולימוד זכות על הזולת. הוא היה איש אמת עם לב זהב, שעשה הכל במאור פנים, בצניעות ובפשטות.
ביום שבת, ט' בסיון תשפ"ד (15 ביוני 2024), במהלך פעילות מבצעית של צה"ל בשכונת תל א-סולטאן, צפונית לרפיח, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, התפוצץ נגמ"ש הנדסי מסוג נמר"ה של גדוד ההנדסה 601. הפיצוץ נגרם ככל הנראה מפגיעת מטען חבלה רב עוצמה, שהוביל לפיצוץ של כל אמצעי הלחימה שהיו בכלי. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שמונת הלוחמים שהיו בנגמ"ש, ביניהם שלום. בן 21 בנופלו, חברו הטוב של שלום – יקיר לוי לחם איתו יחד באותה הנמרה, יחד למדו השניים בישיבה, יחד התגייסו לצבא ויחד נפלו. הי"ד.