סיכום מסכת שבת דף כה

דף כה

3 מקורות שמותר ליהנות מתרומה טמאה:

1. "ואני נתתי לך (ה' לאהרן) את משמרת תרומותי" – 2 תרומות: 1)- תרומה טהורה לאכילה. 2)- תרומה טמאה ליהנות בשרפתה.
2. "בוידוי מעשרות נאמר על מעשר שני: "לא ביערתי ממנו בטמא" – דיוק: רק מהמעשר שני לא נהנתי אבל מותר ליהנות מתרומה טמאה.
3. "תתן לו" – הישראל מצווה לתת לכהן תרומה טהורה שיוכל לאוכלה, ואסור לישראל לתת לכהן תרומה טמאה שישרפה. אך לכהן מותר ליהנות מתרומה שכבר נטמאה.

אסור ליהנות משמן מנחות טמא (שמן קרבן שנטמא) – כי בקרבן יש 6 חומרות (בקרבן יש את האיסורים הבאים {פנ"ק עכ"ס}: פיגול, נותר, מוקדש לבהמ"ק, מעילה, מי שאוכל הטומאה חייב כרת, ואסור לאונן), אך בתרומה יש רק 4 חומרות ({מחפ"ז} – זר שאוכל חייב מיתה, זר שאוכל משלם לכהן קרן וחומש, א"א לפדות תרומה, אסור לזרים).

2 סיבות להדליק נר שבת – 1)- עונג שבת שלא יהיה שלום בית, (לכן צריך שיהיה אור בחדרי שינה). 2)- כבוד שבת – צריך להדליק במקום שוכל שכך זהו סעודה חשובה.

ציצית תכלת מצמר בגת פשתן (שעטנז בציצית) – לדעת ב"ה ור' יהודה – מותר בגלל שדורשים סמוכים ("לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו. גדילים תעשה לך על 4 כנפות".), לדעת ב"ש – אסור לא דורשים סמוכים. תלמידי ר' יהודה חששו שמא יטעה וישים שעטנז בבגד לילה שלא חייב בציצית.

3 טעמים מדוע אסור להדליק נר שבת עם צרי – 1)- יש לו ריח טוב, ויש חשש שייקח מהשמן וזהו מכבה. 2)- יש אדים שגורמים לשריפה. 3)- הצרי הוא שרף שבא מעץ ולא מפרי, כך שהאור לא נדלק טוב ויש חשש שמא יטה (מבעיר).