דף לז:
"קטמה והובערה" – פעולת הקיטום מגלה את דעתו של האדם שכעת הוא לא מעוניין להמשיך את הבישול, כך שמרגע זה התבשיל מוגדר כמצטמק ורע לו, ולכו"ע מותר להשהות את הסיר. החידוש: למרות שבפועל האש הובערה מחדש והכירה לא גרופה, בכ"ז מצטמק ורע לו זו הגדרה סובייקטיבית בכל אדם, עבור אותו אדם שקטם את האש – המאכל נחשב כמצטמק ורע לו.
האמוראים שפסקו כדעת חנניה:
א. רב ששת בשם ר' יוחנן. (זו שיטה ראשונה בדעת ר' יוחנן).
ב. רבא (כך פסקה המשנה בדף יט: שמותר להכניס פת לתנור אם קרמו פניה למרות שלא מבושל כל צרכו).
ג. חכמי סורא.
ד. ר' נחמן בר יצחק.
האמוראים שפסקו כדעת חכמים:
א. ר' יצחק בר נחמני בשם ר' אושעיא – מצטמק ויפה לו – אסור, מצטמק ורע לו – מותר.
ב. רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן (זו שיטה שנייה בדעת ר' יוחנן) – כנ"ל מותר רק מצטמק ורע לו. (אם קטמה והובערה – מותר להשהות, כי פעולת הקיטום מגלה שמצטמק ורע לו כנ"ל. החידוש: אפ' אם יש גחלי רתמים שחמים יותר ולא נכבים מהר – מותר להשהות אם קטם).
ג. ר' שמואל בר יהודה בשם ר' יוחנן (זו שיטה שלישית בדעת ר' יוחנן) – מותר אפ' מצטמק ויפה לו.
ד. רב – רק מצטמק ורע לו – מותר.
ה. שמואל – רק מצטמק ורע לו – מותר.
ו. ר' אשי – רק מצטמק ורע לו – מותר.
ז. ר' הונא – יש ספק בדעתו, האם ר' הונא מתיר אפ' מצטמק ויפה לו. או שהוא מתיר רק מצטמק ורע לו, ובגלל שהיה בדג המטוגן קמח – נחשב למצטמק ורע לו.
ח. ר' נחמן – רק מצטמק ורע לו – מותר.
ט. ר' חייא.
דוגמאות למצטמק ורע לו – 1)- מים חמים. 2)- מאכל עם קמח, למעט לפת עם בשר לעצמו ולא עבור אורחים (למרות שיש שם קמח – נחשב למצטמק ויפה לו). 3)- בשר לאורחים – הוא לא רוצה שהחתיכות בשר יצטמקו. 4)- מאכל תאנים הנקרא לפדא. 5)- דייסא. 6)- תבשיל מתמרים.