סיכום למסכת גיטין דף ז

Untitled-3

דף ז.

שמיעת שירים – לשיטת רש"י אסור לשמוע (לאחר החורבן) רק בבתי משתאות.

פשט הפסוק "הסיר המצנפת": ישראל יפלו. הכהונה והמלכות ייפסקו. "זאת לא זאת" – מה שהיה עד עכשיו – לא ימשיך הלאה. "השפלה הגבה" – גדליה יבוא במקום צדקיה.

דרשת הגמ': רק כאשר בית המקדש קיים, ויש מצנפת לכהנים – יש גם עטרה לחתנים. (העטרה בפשט למלך, ובדרש לחתן). "זאת לא זאת" – מלאכי השרת אומרים: "זאת"? – האם זה מה שמגיע לישראל? הקב"ה עונה: "לא זאת"? האם לא ראוי להם זאת, שהשפילו את ה' והגביהו את הע"ז השפלה. ("השפלה הגבה").

שני מקורות שגם עני צריך לתת צדקה: 1)- "וכן נגוזו ועבר" – למרות שמזונותיו מצומצמים – יגוז מכספו וייתן צדקה. 2)- בדף יב. – "לא תלקט לעני" – גם העני ייתן לקט לעניים אחרים.

דף ז:

עכו הגבול הצפוני של א"י, (רוב שטח א"י בצפון – מסתיים בעכו), אך יש רצועה קטנה מעכו לכזיב (ולדעת ר' יוסי עד לבלבו), ששמאלה לרצועה עד הים התיכון זה ארץ ישראל:

צפון

מימין לרצועה המוליכה מעכו לכזיב – חו"ל. לכן:

  1. יש טומאת ארץ העמים.
  2. פטור ממעשרות.
  3. אין שביעית (יבול חו"ל).

כזיב

משמאל לרצועה המוליכה מעכו לכזיב – א"י. לכן:

  1. אין טומאת ארץ העמים.
  2. חייב במעשרות.
  3. יש קדושת שביעית.

רצועה

עכו

המביא גט מספינה מחרס[1] (דף ז:-ח.)

ברייתא א' – כמו א"י ולא צ"ל בפ"נ ובפ"נ

ברייתא ב' – כמו חו"ל וצ"ל בפ"נ ובפ"נ

1 – ר' ירמיה הנהרות בא"י

ת"ק במשנה בחלה – מה שצומח בעפר בספינה – כא"י וחייב בתרו"מ ולא אומר בפ"נ ובפ"נ.

כדעת ר"י – דין נהר בא"י כמו חו"ל פטור ממעשרות וצ"ל בפ"נ. (רק אם הספינה נוגעת בקרקע דינה כא"י)

2 אביי הנהרות בא"י

כדעת ר"י – הספינה נוגעת בקרקע א"י – נחשב כא"י (גוששת = נוגעת).

כדעת ר"י – הספינה לא נוגעת בקרקע.

3 רב נחמן בר יצחק – הספינות בים התיכון מחוץ לתחום שיורד מטורי אמנון וספינה בנהר בא"י – ודאי נחשב א"י

כדעת ר' יהודה: כל הים התיכון עד האוקיינוס נחשב לא"י; ובצפון – מקו הֹר ההר לאוקיינוס; בדרום – מקו נחל מצריים לאוקיינוס.

כדעת חכמים: הים התיכון – חו"ל (רק הקו שיורד מהֹר ההר לנחל מצריים – א"י).


[1] חרס – סוג של אדמה, ולכן למרות שלא נקוב – לא נחשב מחובר יונק; אם ספינה מעץ – לא יונק, ורק אם נקוב – יונק.