אביעד נולד ביישוב מצפה יריחו, למד והתחנך בישיבה התורנית תיכונית "נתיבות יוסף" ולאחר מכן בישיבה הגבוהה במצפה יריחו, בהיותו בן 18 נישא לשיר, להם נולדו במהלך השנים 4 ילדים: חגי, צוריה, כרמי ורפאל.
מרן רה"י הרב שבתי סבתו אמר עליו: "אביעד היה מחובר לגאולת עם ישראל בכל מאודו ויחד עם רעייתו שיר שתחיה הקימו את ביתם הנפלא מתוך חזון ושליחות, פשטות ושמחת חיים.
אביעד היה נעים הליכות ואציל המידות, בעל לב גדול ומלא אהבה. הוא אהב את הבריות וחבריו השיבו לו אהבה. היה אוזן קשבת לקשיי חבריו והיתה לו בת צחוק וחיוך משובב נפש שלא מש מעל פניו.
אביעד השקיע שנים רבות בישיבה בלימוד תורת ה' שמילאה את כל חדרי לבבו, והשתדל בכל מאודו לעבוד את ה' בשמחה. היתה בו רגישות גדולה מאוד לקשיי חבריו, ותמיד היה נכון לסייע ולתמוך במי שהיה עצב על פניו".
לאחר לידת בנו הבכור התגייס לחטיבת גולני, גדוד 13 ועבר הכשרה כנגביסט, ובתו השנייה נולדה במהלך ההכשרה. לאחר סיום השירות הסדיר הוצב במילואים בחטיבת כרמלי גדוד 22.
אביעד היה ממקימי הגבעה הסמוכה ליישוב מצפה יריחו, בה בנה את ביתו. הוא עסק רבות בעשייה ציבורית ואחד ממפעליו היה בית הכנסת בגבעה בה התגורר, אותו בנה בעיצומה של המלחמה. מעבר לפעילותו הקהילתית, אביעד שירת בתפקיד סמנכ"ל בחברת קרתא נדל"ן, שם הפגין כישורים מקצועיים וניהוליים יוצאי דופן.
בהושענא רבה תשפ"ה במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, בעת שסרק שטח סבוך נקלע הכוח של אביעד למארב ובמהלך הקרב חוסלו שני מחבלי חיזבאללה. בקרב זה אביעד נפל מרסיס בודד שחדר לגופו. יחד עימו נפלו עוד שלשה לוחמים. בן 31 בנופלו. הי"ד.
ראש המועצה האזורית בנימין בעת נפילתו של אביעד, ישראל גנץ ספד לו: "הכרתי את אביעד באופן אישי וקרוב. חבר הנהגת היישוב, איש חסד גדול שכל מעשיו היו להיטיב בשקט ובצנעה. הוא נפל בגבורה במלחמה להצלת עם ישראל בדרך לניצחון על כוחות הרשע".
בפתקים שהשאיר בפלאפון האישי שלו נמצא שכתב: "…באמת שאין על הרגעים הקסומים של לימוד תורה לשמה. של ההספק והידיעה. אין יום שלא עובר עלי בגעגועים עזים לתקופת הישיבה".