בית הדין

כט אדר התשעז | 27.03.17

הרב ישועה רטבי

המקרה

תלמיד נעל חדר לימוד והשאיר את המפתח במנעול, אותו תלמיד יצא מהחלון, (החדר לימוד בקומת קרקע), והשאיר את החלון פתוח בכדי שיהיה ניתן לנתן להיכנס לחדר רק דרך החלון.

לאחר מכן חברו נכנס לחדר מהחלון ואף יצא מהחלון, אך החבר סגר אחריו את החלון, כך שלא ניתן להיכנס לחדר לימוד, לא מהחלון ולא מהדלת. לא נותרה ברירה אלא לפרוץ את המנעול. שווי המנעול הוא מאה שקלים.

תשובה:

התלמיד השני שטרק את החלון חייב לשלם את שווי המנעול כפי שהיה בשעת הנזק (ולא מנעול חדש בסך מאה שקלים).

נימוקים

דין נועל דלת חבירו

אדם שנעל דירה שעומדת להשכרה, ובעל הדירה לא יכל להשכירה והפסיד את רווחי ההשכרה. לדעת התוס' (מס' ב"ק דף כ. ד"ה זה אין) והרא"ש (סימן ו) הנועל פטור מלשלם בגלל שזהו היזק של גרמא. אבל לדעת הרי"ף (דף ח:), הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק ג הלכה ט) חייב לשלם כדין מזיק שהזיק ממון חבירו. וכך כתב הרא"ה (מובא בנימוקי יוסף דף ח: ד"ה וחצר): "שכל הגאונים ז"ל פה אחד אומרים שהוא חייב".

הגמ' במסכת בבא קמא דף פה עמוד ב כתבה: "שבת - דהדקיה באינדרונא ובטליה". ישנם חמישה חיובים לאדם המזיק, אחד החיובים הוא שבת, דהיינו המזיק צריך לשלם עבור הזמן שהניזק לא יכל לעבוד בתקופת ההחלמה. הגמ' כאן הביאה דוגמא: אדם שסגר את חברו בחדר והוא לא יכל לצאת לעבודתו - הנועל ישלם את הסכום שיכל להשתכר בעבודה.

הרא"ש (מסכת בבא קמא פרק ח סימן ג) הוסיף: מדובר שהכניס את חברו לחדר ונעל בפניו, שבאותו רגע שנעל את הדלת גרם לו לנזק, אבל אם הוא היה כבר בחדר והחבר רק נעל, נחשב לגרמא ופטור מלשלם.

הב"ח בס"ק ו הקשה: מדוע בדף פה אמרנו שיש חיוב שבת בנועל אדם בביתו, וכאן התוס' כתבו שאין חיוב על דמי השכירות שבעל הבית הפסיד מכך שחברו נעל את הדלת?

הב"ח ביאר: בדף פה מדובר בדינא דגרמי, ההיזק חל מידית, האדם היה בחדר וחברו נעל את הדלת ובאותו רגע הוא לא יכל לצאת לעבודתו, אבל כאן מדובר בגרמא, לא היה לבעה"ב שוכר בשעת נעילת הדלת, רק לאחר זמן נגרם היזק ולכן לא מחייבים בדיני אדם.

הקצות בס"ק ג דחה את חילוק הב"ח, כי גם בדף פה מדובר בהיזק שחל רק לאחר זמן, שהרי הוא לא נשכר לעבודתו מידית בשעת נעילת הדלת, רק לאחר זמן לא יכול ללכת לעבודה. הקצות חילק אחרת: יש לחלק בין מזיק אדם למזיק ממונו של אדם. המזיק אדם חייב בחמישה דברים, בניהם יש חיוב של שבת, חיוב זה חל גם כאשר הנזק הוא גרמא דהיינו אין היזק מידי, אומנם המזיק ממון - לא חייב על שבת, לכן הנועל דלת וגורם שלא יהיה ניתן להשכיר את הבית, זהו נזק ממון ואין חיוב על שבת, דהיינו אין חיוב על אובדן הרווחים, אלא רק על הנזק עצמו.

הרמב"ן (קונטרס דינא דגרמי) הסביר את  דברי הגמ' בדף פה: ברגע שהחבר הכניס את האדם לחדר ונעל את הדלת בפניו הוא גרם לו להפסד ברור וניכר. הרמב"ן התייחס להפסד רווחים עתידיים וודאי וק"ו בהפסד המנעול עצמו שזהו היזק ברור וניכר שניתן לחייב.

התלמיד הראשון שנעל לא גרם לנזק שהרי הוא השאיר חלון פתוח, התלמיד השני פשע בכך שטרק אחריו את החלון, למרות שהיה מודע לכך שהחדר נעול והמפתח נמצא בפנים, (האחראי אמר לו זאת), לכן הוא חייב לשלם על שווי המנעול כפי שהיה בשעת הנזק.