בית הדין

טז ניסן התשעז | 12.04.17

שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית אבן העזר סימנים לא- עו

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה סימן לא:

        א.        המקדש אישה, ואמר לה התקדשי לי בחפץ זה ששווה מנה, והתברר ששווה פחות, אבל לא בכדי שיעור הונאה, האם מקודשת או לאו? (סעיפים א-ב).

        ב.        קידשה באבן טובה, ואמר לה ששווה מנה, שצריכה שומה, ושמוה אחרי הקידושין, האם היא מקודשת? (שם).

         ג.         אמר לה התקדשי לי בחפץ זה ששווה פרוטה, ושמו אותו, והתברר שאינו שווה פרוטה, האם חוששים שמא שווה פרוטה במקום אחר? (סעיפים ג-ד).

        ד.        המקדש בדבר השווה פחות מפרוטה, והוא דבר שאינו מתקיים, מה דינם של הקידושין, ואם כן מה הטעם לכך? (שם).

        ה.        אם קידשה אחר קידושין גמורים, מי יגרש ומי יקיים, ומה הטעם בזה? (שם).

         ו.         קידשה גם השני בפחות משווה פרוטה, מה דינם אז, תן דוגמא לכך ממקום אחר? (שם).

         ז.         מתי אנו אומרים שהיא נאסרת לשניהם, ומה הטעם בזה? (שם).

        ח.        ילדה מהמקדש השני לפני שהתגרשה מהראשון, מה דינו של הוולד. ומה ההבדל בזה בין שיטת הר"י ושיטת הרמב"ם? (שם).

שאלת הסמכה סימן לב:

שטר קידושין שכתב בכתב ידו, האם מקודשת, והאם זה תלוי בעדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי? (סעיפים א ד).

שאלות הסמכה סימן לה:

        א.        קיי"ל שאפשר לעשות שליח לקדש ולגרש, הן ע"י האיש והן ע"י האישה. האם צריך עדים למינוי שליח, האם יש הבדל בין שליח האיש לשליח האישה? (סעיף ג).

        ב.        שליחות להולכה ולקבלה בקידושין ובגירושין - צריכים עדים למינויים או לא? (שם).

         ג.         האם יש חילוק בין קידושין לגירושין, ובמה, ואיזה טעם? (שם).

        ד.        קיי"ל אפשר לקדש ולגרש ע"י שליח, האם מינוי השליח צריך להיות בפני עדים בקידושין? (שם).

        ה.        האם מינוי השליח צריך להיות בפני עדים בגט? (שם).

         ו.         האם יש הבדל בין שליח להולכה לבין שליח לקבלה, לגבי מינוי בעדים? (שם).

         ז.         האם יש הבדל בין קידושין וגיטין לגבי שליח הולכה ושליח קבלה, לענין מינוי בעדים? (שם).

        ח.        מי שאמר לחברו שרצונו לקדש אישה פלונית, והלך חברו בלי ידיעתו וקדשה לו, האם הקידושין תופסים? (סעיף ד).

שאלות הסמכה סימן לז:

        א.        האם חייב האב לפדות את בתו קטנה? (סעיף א).

        ב.        קטנה שקידשה אביה ומת, ונכנסה לחופה, האם היא נשואה מדאורייתא? (סעיף יג).

         ג.         אישה שגרשה בעלה, ועשה הסכם שהאם תטפל בבנות לזונן ולגדלן ולהשיאן, וקבלה קידושין עבור הבנות בקטנותן, האם חלו הקידושין, ואם כן האם מדאורייתא או מדרבנן? (סעיף יד).

        ד.        אישה שאמרה התקדשתי ואין יודעת למי, האם מי שהוא יהיה נאמן לומר אני הוא. ואם עד אחד טוען מי הוא המקדש, האם הוא נאמן? (סעיף כד).

        ה.        אב שאמר קידשתי את ביתי, ואח"כ קידשה לאחר, מה דינה? (סעיף כז).

שאלות הסמכה סימן לח:

        א.        פרט מהן הלכות התנאי? (סעיפים א-ד).

        ב.        האם בתנאי קודם למעשה, השמירה צריכה להיות קודם, או הכל תלוי כשהמעשה לא יהיה קודם? (שם).

         ג.         האם בקידושי ביאה מועיל תנאי? (גבי תנאי בקידושי ביאה - עיין בסימן קנז ס"ד ברמ"א).

        ד.        מה הדין אם התנה שאם ימות בלי בנים - אשתו רק תחלוץ, או שהתנה שיתבטלו הקידושין למפרע? (סעיף ה).

        ה.        קידש אישה בתנאי שיראה לה דירה, והראה לה את דירתו שכולה ממושכנת, האם היא מקודשת? (סעיפים יח-כא).

         ו.         קידש את האישה בתנאי שיראה לה קרקע לדירה, והראה לה קרקע שלקח ממנהל מקרקעי ישראל, או מקרן קיימת, (שאינם מוכרים אלא מחכירים), האם האישה מקודשת? (שם).

         ז.         האם מועיל תנאי חופה? (סעיפים לה' לח').

        ח.        קידש אישה בתנאים של ממון לטובתו או לטובתה, או מומין או נדרים, האם יכול לוותר על התנאי? (שם).

        ט.        האם צריך עדים או אמירה, או גם בלי שום אמירה אלא רק עשה מעשה שמוכיח ביטול התנאי האם מועיל? (שם).

         י.         ויכוח בין בעל לאישה האם נתקיים התנאי, מי נאמן? (סעיף לט).

שאלות הסמכה סימן מ:

        א.        האומר לאישה הרי את מקודשת בפרוטה זו לאחר שיחלוץ לך יבמך - האם היא מקודשת, או אינה מקודשת, או ספק מקודשת? (סעיף ו).

        ב.        האומר ליבמה הרי את מקודשת לי לאחר שיחלוץ יבמך, האם תפסו הקידושין, ואם כן האם קידושי ודאי או קידושי ספק? (שם).

שאלות הסמכה סימן מב:

        א.        מה הדין בגילוי דעת בקידושין? (סעיף א).

        ב.        בחור שנתן לבחורה טבעת קידושין בפני עדים, בשחוק וליצנות, האם היא מקודשת? (שם).

         ג.         האם בקידושין אמרינן נמצא אחד קרוב או פסול - עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. נמק את הספק. ומה הנ"מ משאר עדות? (סעיף ב).

        ד.        מה הדין בשטר קידושין שחתם עליו רק עד אחד? (שם).

        ה.        אם התברר אחרי החופה שאחד מעדי בקידושין קרוב או פסול, מה עליהם לעשות? (שם).

         ו.         סדרו חופה וקידושין, וייחדו עדי קידושין, לאחר החתונה התברר שאחד מן העדים קרוב, האם אפשר לקבוע שהקידושין הם כדין מחמת יתר האנשים שנכחו בחופה? (שם).

         ז.         מה הדין אם נמצא כתוב בשטר שפלוני קידש את פלונית, האם חוששים לקידושין, האם צריך לקיימו, והאם צריך לדעת שכתב מדעתן? (סעיף ד).

        ח.        מה הדין אם העדים מעידים בכתב שהאישה מקודשת? (שם).

        ט.        מצאו שטר קידושין וחתומים עליו עדים, האם מקודשת? (שם).

         י.         האם מועיל בקידושין עדים שידעו ולא ראו. כגון שלא ראו את נתינת הטבעת ממש? (שם).

       יא.       האם בעדי קידושין די בעדות ידיעה בלבד? (שם).

        יב.       אנשים שנכחו בחופה ולא שמעו הרי את מקודשת לי, האם יכולים להעיד שהיא מקודשת? (שם).

        יג.        עדי קידושין ששמעו ולא ראו הנתינה, האם מקודשת? (שם).

        יד.       לא ייחד עדים לקידושין, האם מקודשת? (שם).

       טו.       עדי קידושין, האם צריכים דרישה וחקירה? (שם).

       טז.       המקדש בפסולי עדות דרבנן, האם היא מקודשת? (סעיף ה).

        יז.        המקדש בפסולי עדות מדאורייתא הפסולים מכוח רשעותם, האם היא מקודשת? (שם).

       יח.       המקדש קידושי דרבנן בפסולי עדות דרבנן, האם היא מקודשת? (שם).

       יט.       המקדש קידושי כסף, והעדים היו קרובים מצד האם, האם היא מקודשת, באר טעם הספק בזה? (שם).

        כ.        המקדש בפסולי עדות, מתי קידושין תופסים ומתי לא תופסים? (שם).

שאלות הסמכה סימן מג:

        א.        האב שקידש את בנו הקטן, האם הקידושין חלים? (סעיף א).

        ב.        קטן שקידש שיחולו הקידושין כשיגדיל, האם הקידושין חלין? (שם).

         ג.         קטן שקידש ואמר הרי את מקודשת לי לאחר שאגדל, האם הקידושין חלו? (שם).

        ד.        אב שקידש את בנו הקטן, האם הקידושין חלו, והאם יש הבדל בין גיל 12 שנה או קטן יותר? (שם).

שאלות הסמכה סימן מג:

        א.        אשת חרש שזנתה, האם אסורה לבעלה? (סעיף א).

        א.        מי שדעתו דלה וקלושה, וקידש אישה, האם חלו הקידושין? (סעיף ב).

        ב.        מי שדעתו אינה צלולה, וקידש אישה, האם חלו הקידושין? (שם).

         ג.         חצי שפחה וחצי בת חורין שזנתה, האם אסורה לבעלה? (סעיפים יא-יב).

        ד.        מה הדין באדם שקידש אישה שחציה שפחה וחציה בת חורין, ואח"כ השתחררה, והלכה והתקדשה לאחר, למי מהם מקודשת, הסבר ונמק? (שם).

שאלות הסמכה סימן מו:

        א.        האם בקול חוששים לקידושין? (סעיפים א ד ח).

        ב.        מי שאמר דבר שנאסר בו בפני ב"ד, האם מועילה אמתלה? (שם).

         ג.         א"א שאמרה לבעלה שלפני שנישאה לו הייתה נשואה לאחר שעדיין חי, ולא התגרשה מהראשון, האם נאמנת או לא. האם יש חילוק אם יש ילדים מהשני? (שם).

שאלות הסמכה סימן מז:

        א.        אב שאמר קידשתי את ביתי, וחזר ונתן אמתלה, האם מועילה האמתלה בזה? (סעיף ד).

        ב.        אישה שאמרה התקדשתי לפלוני, האם מועילה אמתלה? (שם).

         ג.         האם אמתלה מועילה לקבל דבריו האחרונים או רק לעקור דבריו הראשונים? (שם).

        ד.        אב שאמר קידשתי את ביתי, האם מועילה אמתלה? (שם).

        ה.        אישה שאמרה התקדשתי לפלוני, האם מועילה אמתלה? (שם).

         ו.         האם נגד עדים מועילה אמתלה? (שם).

שאלות הסמכה סימן נ:

        א.        קידש אישה וחזרה בה לאחר הקידושין, מה הם הדברים שחייבת להחזיר ולשלם? (סעיף ג).

        ב.        ומה הדין עם עצם הקידושין, אימתי לא חוזרים? (סעיף א).

שאלות הסמכה סימן נג:

        א.        קיימא לן הפוסק מעות לחתן והלך למדינה אחרת או אין לו - יכולה היא לומר לבעלה או כנוס או פטור: (סעיפים א-ב).

        ב.        מתי אינה יכולה לומר כנוס או פטור? (שם).

         ג.         האם יש הבדל בין אירוסין לנישואין? (שם).

        ד.        מה הדין בזמן הזה דאיכא חדר"ג, במי שפסק לחתנו ופשט לו את הרגל, האם יכול לגרש בעל כורחה? (שם).

        ה.        מתי הבן או הבת קונים את המתנה שפסק להם האב? (שם).

שאלות הסמכה סימן נו:

        א.        אישה שהגיע זמנה להינשא שחייב הבעל במזונותיה, האם מעשה ידיה לבעלה? (סעיפים א-ג).

        ב.        הגיע הזמן ולא נישאת, וחייב במזונותיה, למי שייכים מעשה ידיה? (שם).

שאלת הסמכה סימן נח:

צוו חכמים שייתן אדם נכסיו לבתו כדי שתינשא, כמה ראוי אדם לתת לבתו? (סעיפים א-ב).

שאלות הסמכה סימן סא:

      א.        כנס אישה גוססת תחת החופה כדי שיירשה, האם חופתה חופה? (סעיפים א-ב).

      ב.        ראובן הכניס אישה נידה לחופה, ואחר יומיים נפטרה האישה, מה הדין בענייני ירושה לדעת הרמב"ם שפסק שחופת נידה אינה קונה? (שם).

שאלות הסמכה סימן סב:

        א.        אדם שנשא שתי נשים כאחד, כיצד מברכים שבע ברכות, וכיצד ימי השמחה? (סעיפים א-ד).

        ב.        אם שני בני אדם נשאו ביחד, כיצד מברכים? (שם).

         ג.         אם אין עשרה לברכת חתנים, או שאין להם יין? (שם).

שאלות הסמכה סימן סו:

        א.        האם חיוב כתובה הוא מהתורה או מדרבנן, ומה הנ"מ? (סעיף ו).

        ב.        מה סכום הכתובה באדם הנושא את בעולת עצמו? (שם).

         ג.         מי שחי עם אישה הרבה שנים, וכעת באו לערוך נישואים בניהם, כמה כתוב בכתובה: מאה או מאתיים? (שם).

        ד.        מקום שנהגו לכתוב בכתובה כפול ממה שהכניסה לו, ואין גובים אלא מחצית, מה הדין אם קנו מידו על כל הסכום הכתוב בכתובה? (סעיף יא).

שאלות הסמכה סימן סח:

קיי"ל דהטוען פתח פתוח מצאתי, אם הוא ישראל מותרת, אם הוא כהן אסורה.

        א.        מתי היא מותרת גם בכהן? (סעיפים ג-י).

        ב.        מה הדין בזה"ז שמקדשין בשעת החופה? (שם).

         ג.         האם כופין להוציא באשת כהן? (שם).

        ד.        באם מת הבעל הכהן האם מותרת לכהן אחר? (שם).

        ה.        באם מת הבעל האם היא מתייבמת? (שם).

         ו.         טענת בתולים אפשרית בשני אופנים: טענת פתח פתוח, וטענת דמים, מה ההבדל בין טענת פתח פתוח לטענת דמים? (שם).

         ז.         האם בטענת בתולים יש הבדל בין עיקר ותוספת כתובה? (שם).

        ח.        מה הדין בטענות אילו כשמודה לדבריו? (שם).

        ט.        מה הדין כשמחולקין אם משארסתני נאנסתי, או קודם אירוסין, ואם יש הבדל בין אשת כהן לאשת ישראל? (שם).

         י.         כהן קידש אישה והכניסה לחופה, ולאחר זמן תבעה לב"ד בטענה שהוא בא עליה רק לאחר כמה ימים מזמן החופה ולא מצאה בתולה, ותובע לגרשה, האישה משיבה שנבעלה לפני הקידושין מה הדין? (שם).

שאלות הסמכה סימן סט:

        א.        האם אישה רשאית לומר איני ניזונת ואיני עושה? (סעיף ב).

        ב.        אם אמרה איני ניזונת ואיני עושה, האם יכולה לחזור בה? (סעיף ד).

         ג.         אם אמרה איני ניזונת ואיני עושה, האם חייב לתת לה כסות? (שם).

        ד.        בחיובים שיש בין בעל לאשתו, האם יש בכוחם להתנות שלא יחולו. ובאיזה דברים לא מהני תנאי. ואימתי צריך להתנות? (סעיפים ו-ז).

שאלות הסמכה סימן ע:

        א.        האם הבעל חייב להשכיר את עצמו לפרנס את אשתו? (סעיפים א' ג').

        ב.        האם יש דין של מסדרים לבעל חוב לגבי מזונות? (שם).

         ג.         עני ביותר ואינו יכול ליתן מזונות אפילו כעני שבישראל, האם כופין להוציא, ואם כן מה ההבדל משאר בעל חוב? (שם).

        ד.        בעל שאינו זן ומפרנס את אשתו, והגישה לבה"ד תביעת מזונות, וגם מבקשת מבה"ד לחייבו לגרשה בטענה שאינו זן ומפרנס, בה"ד פסק לה מזונות, וכנהוג לפי חוק התחיל ביטוח לאומי לשלם לה דמי המזונות בהתאם לפסק הדין, האם בעלה חייב לגרשה או לא? האם יש חילוקי דינים בין יש לו ואינו רוצה לזון, לבין אין לו אך אינו רוצה לעבוד, לבין אין לו ואין לו אפשרות להרוויח, ומה הן? (שם).

        ה.        בני הזוג באו לבית דין, האישה תובעת מזונות, והבעל טוען שהאישה מקבלת דמי נכות מהמוסד לביטוח לאומי, ולכן פטור ממזונותיה, האם דמי הנכות פוטרים את הבעל ממזונות? (שם).

         ו.         מה הדין באישה שנשתטית, האם בעלה חייב במזונותיה? (סעיף ד).

         ז.         רבה עם בעלה ועזבה את הבית, על מי מוטלת חובת ההוכחה אם עזיבתה מוצדקת ביחס למזונות? (סעיפים ה' י' יב').

        ח.        קיי"ל דהבעל חייב במזונות אשתו רק כשהיא בביתו, מתי הבעל חייב במזונות אשתו אעפ"י שאינה בביתו. פרט שלושה מקרים לפחות? (סעיפים ה' י' יב').

        ט.        מה הדין באדם שהפקיד אצלו הבעל כלים וציוה אותו שלא יתנם לאף אחד, והאישה מבקשת מבית הדין להוציא את הכלים מן הנפקד למזונותיה, ומיד כשתבעה את הכלים החזירם הנפקד לבעל? (סעיפים ז-ח).

         י.         האם יש הבדל לגבי שעבודא דרבי נתן בין חוב רגיל לחוב מזונות? (שם).

       יא.       דברים של הבעל השאולים ומופקדים אצל אחר האם דינם כמשועבדים לגבי חיוב המזונות, דקיי"ל אין מוציאין ממשועבדין למזונות? (שם).

        יב.       בעל שהלך למדינת הים, ועמד אחר ופרנס את אשתו, האם הבעל חייב לשלם לו? (שם).

        יג.        האם יש הבדל בין פרנס אותה סתם, או פרנס אותה לשם מזונות הבעל? (שם).

        יד.       אם אחד קבר אשת חברו, האם הבעל חייב לשלם? (שם).

       טו.       זן את ביתו וחתנו על שולחנו, האם יכול לדרוש את הוצאותיו מהם? (שם).

       טז.       אם הבעל אינו בעיר, ואדם זר או אביה זן אותם, האם יכולים לדרוש מהבעל את ההוצאות? (שם).

        יז.        האם יש הבדל בין מזונות למלבושים ורפואות? (שם).

שאלות הסמכה סימן עא:

קיי"ל דאב חייב במזונות בניו הקטנים:

        א.        האם חיוב זה אפילו כשיש להם נכסים? (סעיף א).

        ב.        מה הדין כשמת האב האם חייב במזונותיהם? (שם).

         ג.         מה הדין לגבי מזונות הבנות כשיש להן נכסים? (שם).

        ד.        אב שהלך למדינת הים האם מפרנסים בניו הקטנים ב- ג' החודשים ראשונים? (שם).

        ה.        מי שהלך למדינת הים, והניח בנים מגיל שש ומעלה, האם זנים אותם מנכסיו? האם יש לחלק בזה שהתחיל לזונם מנכסיו ואח"כ הלך? (סעיף ב).

         ו.         מה דין מזונות הבנים כשאביהם הוא אמיד והלך למדינת הים, האם יורדים לנכסיו שלא בפניו משום צדקה? (שם).

         ז.         כשנותנים לבנים משום צדקה, ויש לפנינו אבי האם ואחי האב, על מי מוטל החיוב יותר? (שם).

        ח.        הוליד בן מפנויה או מאשת איש, האם חייב במזונותיו. והאם יש חילוק בין מפנויה לאשת איש? (סעיף ד).

        ט.        מה דין מזונות הבנים כשאביהם הוא אמיד והלך למדינת הים, האם יורדים לנכסיו שלא בפניו משום צדקה? (שם).

         י.         כשנותנים לבנים משום צדקה, ויש לפנינו אבי האם ואחי האב, על מי מוטל החיוב יותר? (שם).

       יא.       האם הודאת האב מחייבת במזונות? (שם).

שאלות הסמכה סימן עה:

        א.        האם רשאי הבעל לכוף את אשתו לצאת מעיר הבעל, עקב חוסר פרנסה, והאם יש הבדל אם יש יעד מסוים או לא? (סעיפים א-ב).

        ב.        האם עקב מצב בריאות הבעל, רשאי לכוף את אשתו לעבור לעיר אחרת שהאויר שם בריא בשבילו, או שהוא חייב להישאר בעירו למרות שהאויר מזיק לבריאותו? (שם).

         ג.         איש ואישה שנישאו זל"ז, והם משני ארצות, למי יש זכות הכפייה להוליך לארצו? (שם).

        ד.        מי שדר בעיר ואין לו פרנסה, האם יכול לכוף את אשתו לצאת לעיר אחרת? (שם).

        ה.        למי יש זכות כפייה, האם יכול לכפות לפני הנישואין, או רק אחרי הנישואין? (שם).

         ו.         איש ואישה שנתעצמו בניהם, הוא אומר שיגורו בדירתו והאישה בדירתה, איך יש לפסוק בזה? (שם).

         ז.         איש ואישה שגרים במקום מסוים, והבעל טוען שהוא חושש לגור במקום מפאת המצב הביטחוני, ואשתו טוענת שברצונה לגור שם מבחינה אידאולוגית, עם מי הדין? (סעיפים ג-ד).

        ח.        בעל שרוצה לרדת לחו"ל, האם חייב לגרש את אשתו, האם כופין על זה? (שם).

שאלות הסמכה סימן עו:

        א.        בעל שנשפט למאסר, האם חייב לגרש את אשתו, והאם כופין על כך? (סעיפים ו' יא').

        ב.        בעל שמנע את אשתו מעונתה, מתי עובר על לאו, ומתי עובר על איסור בלבד? (שם).