בית הדין

טז ניסן התשעז | 12.04.17

שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית חושן משפט סימנים א-כ

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן א:

      א.        מהו היסוד ההלכתי שעל פיו ניתן לקבל גרים ולכוף על גיטין בזמננו? (סעיפים א-ג).

      ב.        האם לכפות בעל לגרש את אשתו, צריך ב"ד? (שם).

       ג.         האם באש ובור דנים כיום? (שם).

      ד.        האם בזמנינו דנים תשלומים של שבת ורפוי, אש ובור, עדים זוממים, והאם מהני קבלה בדיני קנסות? (שם).

      ה.        השורף שטרו של חברו, האם ב"ד דנים? נמק! (סעיף ד).

       ו.         האם במקרים שאין ב"ד דנים, יש חיוב לצאת ידי שמים ומדוע? (סעיפים ה-ו).

       ז.         בקנסות דמהני תפיסה מן הדין אם המזיק תפס בחזרה, וכן בכל ספיקא דדינא לדעות דמהני תפיסה, מה הדין אם תפס בחזרה? (שם).

      ח.        מה ההבדל בין תפיסת קנס בזה"ז לבין תפיסה בספיקא דדינא? (שם).

שאלות הסמכה לסימן ב:

      א.        מהו היסוד שלפיו מותר לב"ד להעניש גם ללא ראיה מספקת ועדים, והאם גם בזמננו מותר להם לדון דין מיתה? (סעיף א).

      ב.        מה הדין בגואל הדם בזמננו? האם מותר לפגוע ברוצח?

שאלות הסמכה לסימן ג:

      א.        האם ב"ד צריך ג' מדאורייתא או לא? פרט את השיטות! (סעיף א).

      ב.        יחיד מומחה שיכול לדון, האם הודאה בפניו נחשבת להודאה? והאם הוחזק כפרן? והאם יכול לקבל עדות? (סעיפים ב-ג).

       ג.         בב"ד של ג', האם יש לחלק בין קבלום ללא קבלום? (שם).

      ד.        מתי לכו"ע ובאיזו צורה יכולים לבוא לפני ג' הדיוטות דלית בהו חד דגמיר? (שם).

      ה.        האם יש הבדל בין יחיד מומחה לרבים לבין יחיד שהמחוהו רבים עליהם? (שם).

שאלות הסמכה לסימן ד:

      א.        אדם ששילם לחנווני עבור סחורה מראש, וכעת החנווני מתחמק מלספקה לו, האם רשאי לתפוס חפצים אחרים? והאם יש הבדל בתפס בפני עדים, והאם יכול להכותו במתנגד? (סעיף א).

      ב.        בעביד איניש, האם יש חילוק בין יחיד ליחיד, לבין יחיד כנגד רבים? (שם).

       ג.         מה הדין אם אינו יכול לברר ששלו הוא נוטל, אבל יש לו מיגו שלא תפס, או מיגו שלא הכה, או מיגו שהחזיר את החפץ? (שם).

      ד.        מה הדין בת"ח נגד רבים, שלא בענייני מסים? (שם).

      ה.        קיי"ל דעביד אינש דינא לנפשיה. באילו תנאים עביד אינש דינא לנפשיה? (שם).

       ו.         האם יש חילוק בין יחיד לרבים? (שם).

       ז.         האם ניתן למשכנו ובאלו תנאים? (שם).

      ח.        האם יכול למשכנו בחובו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן ה:

      א.        קיי"ל אין דנים בשבת וביו"ט, מהו הטעם והמקור? (סעיף א. לגבי ערב יו"ט - עיין סעיף ב).

      ב.        באילו ימים ותקופות אין דנים, ובאילו ימים ותקופות דנים, ומתי אפשר לדון גם בתקופות שלא דנים בהן? (סעיף ב).

       ג.         האם דין זה שונה בימינו, והאם יש לחלק בין דין לדין? (שם).

      ד.        מהם מספר הימים שאין מזמנים לדין חתן ובעל ברית? (שם).

      ה.        בזמנים שאין דנים בהם, כגון ע"ש וערב יו"ט, אם התרצו הצדדים להתדיין, האם דנים בהם? (שם).

       ו.         מתי דנים בלילה, ומתי לא? ומהו ההיתר בזמנינו לדון בלילה? (שם).

       ז.         האם תאורה מלאכותית מאפשרת לדון בלילה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן ז:

      א.        האם גר, ממזר, קטן, אשה, סומא יכולים לדון, ומה הדין בעברו ודנו או קבלום עליהם? (סעיפים א-ד).

      ב.        קיי"ל כל הפסול להעיד - פסול לדון. היכן מצאנו שפסול להעיד וכשר לדון? (שם. הגיע לגיל יג' אך לא הביא שתי שערות - כשר לדון ופסול להעיד. וכן סומא בשתי עיניו - פסול להעיד וי"א שכשר לדון).

       ג.         האם בדבר שהוא מדרבנן עד נעשה דיין? הוכח והבא מקור! (סעיף ה).

      ד.        ב"ד שראו מעשה בשבת, האם אמרינן שלא תהא שמיעה גדולה מראיה? והאם יכולים לדון ע"פ ראיה זו? (שם).

      ה.        מתי אזלינן בתר הכלל שאין עד נעשה דיין, ומתי אזלינן בתר הכלל שלא תהא שמיעה גדולה מראיה? (שם).

       ו.         מפני מה אין עד נעשה דיין, באילו אופנים בכ"ז נעשה דיין, ומה הדין אם הזמינו אותו להעיד האם יכול לדון בעדות אחרים? (שם).

שאלת הסמכה סימן ח

האם מותר להעמיד עם הארץ לדיין, על סמך שישאל כל פעם לת"ח? (סעיף א).

שאלות הסמכה סימן ט

      א.        דיין שקיבל שוחד, או מלווה שקיבל ריבית קצוצה, האם חייבים להחזיר בלי תביעה? ואת"ל שכן, האם ב"ד כופה אותם להחזיר? (סעיפים א-ב).

      ב.        האם יש הבדל בין חיוב השבת שוחד, לחיוב השבת ריבית? (שם).

       ג.         מה גדר איסור שוחד דברים, ומה דין שוחד בדבר השווה פחות משווה פרוטה? (שם).

      ד.        ראובן עמד להגיש תביעה כנגד שמעון, ולפני הגשת התביעה, שלח מתנה לדיין, והנתבע מבקש מהדיין שיסתלק מהדין, מה דינו? (שם).

      ה.        האם מותר לדיין לקבל שוחד משני הצדדים, מה המקור לדין זה? (סעיף ג).

       ו.         כיצד יתכן לתת לדיין שכר גדול יותר ממה שהיה עושה בעצמו? (שם).

       ז.         מה הן הסיבות שמחמתן מותר לדיינים ליטול שכר? (שם).

      ח.        דיין שנתבע לדין להחזיר שכר כדי לדון מאחר ודיניו בטלים, האם מחייבים אותו להחזיר או לא? (סעיף ה).

שאלות הסמכה לסימן י:

      א.        האם יכול הדיין לדמות דין שבא לפניו כעת לדין אחר שכבר פסקו מבלי להתייעץ עם חכם שגדול ממנו? (סעיפים א-ב).

      ב.        מהם התנאים הנדרשים מהדיין קודם שפוסק את הדין ומניין לנו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן יא:

      א.        המסרב להופיע לדין לאחר קבלת ההזמנה הראשונה, האם נחשב כסרבן, ומהי ההגדרה של סרבן? (סעיף א).

      ב.        האם התובע חייב לפרט בכתב התביעה את טענותיו? (שם).

       ג.         האם הנתבע חייב להיזקק לתביעה, אם התובע אינו אומר לו על מה תובעו? (שם).

      ד.        האם ניתן לקבל תביעה סתמית, שלא מפרטת את מהות התביעה, אלא רק פלוני תבע את פלוני? (שם).

      ה.        ראובן הגיש תביעה ממונית נגד שמעון ולא יידעו, האם שמעון חייב לבוא להתדיין, והאם הב"ד נזקקים לכך? (שם).

       ו.         מהם הדינים המיוחדים שיש בשליח ב"ד? (שם).

       ז.         ראובן הוזמן לב"ד, אולם במועד הדיון נאלץ לצאת למקום רחוק, האם יחשב סרבן? הסבר והבא ראייה! (שם).

      ח.        האם יש נאמנות לשליח ב"ד לנדות את הנתבע שמעכב לבוא, או לחייבו ממון, ומה הדין אם הכהו והזיק לו, האם חייב? (שם).

      ט.        על אלו דברים נאמן שליח ב"ד, ומתי נאמן רק בהצטרפות עד נוסף? הבא מקור מהגמרא! (שם).

       י.         מי הם האישים שאין מזמנים אותם לב"ד מפני כבודם, וכיצד הם משיבים על טענות התובע? (סעיף ה).

שאלות הסמכה לסימן יב:

      א.        ישבו לדון, ובתחילת הדיון, רוצה אחד מהדיינים להסתלק מהדין, האם רשאי? (סעיף א).

      ב.        מה הדין אם הבעל דין, הוא אדם קשה שירדוף את הדין? (שם).

       ג.         דיין קבוע שנבחר לשמש בעיר, האם יכול להסתלק מהדיון? (שם).

      ד.        באיזה אופן הדיין חייב להסתלק מהדין, למרות שיודע להיכן הדין נוטה? (שם).

      ה.        שניים שבאו לדין, אחד רך ואחד קשה, באיזה שלב יכול הדיין לומר שאינו נזקק להם, ובאיזה שלב לא? באר ונמק היטב! (שם).

       ו.         מה הדין בדיינים של ימינו, האם יכולים לומר שלא נזקקים לדין? (שם).

       ז.         עד מתי מותר ואפשרי לדיין לעשות פשרה, והאם רשאי הוא להוסיף או לפרש את הפשרה? (סעיף ב).

      ח.        מתי אפשר לדיין לעשות פשרה? (שם).

      ט.        איזה סוג פשרה מותר לבית דין לעשות לאחר מתן פסק דין, ומתי מותר לעשות כל פשרה שהיא? (שם).

       י.         קיי"ל פשרה צריכה קניין, איזה סוג קניין, והאם יש חילוק בין התובע לנתבע? ומתי פשרה אינה צריכה קניין? (סעיפים ז-ח).

     יא.       באלו מקרים בעלי הדין יכולים לחזור בהם מן הפשרה למרות שעשו קניין? ומתי אפילו ללא קניין אינם יכולים לחזור בהם? (שם).

      יב.       הבא שתי דוגמאות בה שניים קיבלו עליהם פשרה ללא קניין, ואינם יכולים לחזור בהם? (שם).

      יג.        כתוב את האופנים בהם לא צריך קניין לפשרה? (שם).

      יד.       מחילה שלא צריכה קניין, האם מועילה, בעל כורחו של הנתבע? (שם).

     טו.       פשרה ללא קניין מה דינה? ומתי מועילה גם ללא קניין? ואיזה סוג קניין צריך לפשרה? (שם).

     טז.       האם מחילה צריכה קניין? (שם).

      יז.        מה הדין במחילה באם יש למוחל שטר על תביעתו? (שם).

     יח.       האם מחילה בלב מועילה? (שם).

     יט.       מה הדין במקרה שהיה ביד המוחל חפץ של הנתבע בזמן המחילה? (שם).

      כ.        הסבר מהו המושג של קניין דברים? (סימן סח סעיף א).

     כא.       קנו מידו למחול, האם זה קניין דברים? (שם).

     כב.       ראובן הפקיד אצל שמעון בעדים חפץ מסוים השווה חמש מאות שקל, ושמעון כופר בפיקדון זה, כשראובן ביקש מהעדים להעיד, אמרו שלא זוכרים, והלך להתפשר עם שמעון בדין, ואחר כך אמרו העדים לראובן שנזכרו, האם ראובן יכול לחזור בו מהפשרה אע"פ שעשו קניין או לא? (סעיפים יד-טז).

שאלות הסמכה לסימן יג:

      א.        מי שהסכים לזבל"א בתנאי שהדיין השלישי יהיה על דעתו ג"כ, האם נחשב לסרבן, האם יש בזה הבדל בין תובע לנתבע? (סעיף א).

      ב.        התובע או הנתבע, האם יכולים לבקש הרכב של חמישה או שבעה דיינים? (שם).

       ג.         שניים שבאו לבית הדין ומסרו טענותיהם בכתב, אחרי שהדיינים קיבלו אותן, ביקש אחד מן הצדדים לחזור בו ולטעון בע"פ, ונתן אמתלא לדבריו, מה הדין? (סעיף ג).

      ד.        מהו המקור למנהג שמזכיר בית הדין כותב טענות הצדדים, האם יכול בית דין לכוף הצדדים להגיש טענותיהם בכתב מלכתחילה? ומה הדין לאחר שטענו בע"פ? (שם).

      ה.        באיזה אופן יכול ב"ד לקבל את טענות המתדיינים בכתב, ובאיזה אופן לא? (שם).

       ו.         אם רשמו את הטענות בפרוטוקול, ובעל דין בדיון השני טוען לא כך אמרתי, האם נאמן? (שם).

שאלות הסמכה לסימן טו:

      א.        איזה דין צריך הדיין להקדים תחילה, ומה נקרא תחילה? (סעיפים א-ב).

      ב.        דין מרומה ע"י התובע או הנתבע מה דינו? (סעיפים ג-ד).

       ג.         כיצד ינהג בית הדין, במקום שהנתבע מסרב לענות לשאלות התובע? באר את ההלכה במקורה והבא את טעמיה! (שם).

      ד.        האם מותר לדיין לדון לפי אומד דעתו, מבלי להתחשב בטענות? וכן אם ניתן להוציא ממון מן היתומים על סמך זה? (סעיף ה).

      ה.        כיצד ינהג בית הדין, במקום שהנתבע מסרב לענות לשאלות התובע? באר את ההלכה במקורה והבא את טעמיה! (שם).

שאלות הסמכה לסימן טז:

      א.        תובע שהגיש תביעה לבית דין וביקש דחיה לפסק הדין למועד אחר, הנתבע מבקש ביצוע מידי, עם מי מהם הדין? (סעיפים א-ב).

      ב.        האומר לחברו: שטר שבידך זכות יש לי בו. והלה משיב: איני יודע אם יש לך בו זכות, האם כופים אותו להוציאו? ואם אומר: ברי לי שאין לך בו זכות, מה הדין? האם יש הבדל בין אם הנתבע אמר כך לתובע, לבין אם אמר כן לאדם אחר? (סעיפים ג-ד).

שאלות הסמכה לסימן יז:

      א.        כיצד ינהג הדיין אם אחד מבעלי הדין או הבא מטעמו פנה אליו ביחידות, לפני ישיבת בית הדין והרצה לפניו את טענותיו? (סעיף ה).

      ב.        ראובן ביקש מרב אחד להורות לו הלכה בדיני ממונות, והרב נענה, ואחר כך בא הוא וחברו בפני הרב להתדיין באותו נושא, מתי מותר לרב לדון ולפסוק בזה? (שם).

       ג.         זוג הופיע בבית הדין, הבעל רוצה לדבר באידיש והאישה מתנגדת מה הדין? (סעיף ו).

      ד.        דיינים שלא יודעים את לשון הבעלי דין, או את לשון העדים, האם רשאים לשמוע ע"י מתרגם? (שם).

      ה.        על מה סומכים הדיינים ששומעים באמצעות מתרגם? (שם).

       ו.         כיצד ינהג בית דין במקום שהתובע או הנתבע נמנעים מלהופיע לדין ושולחים מורשה? (שם).

       ז.         על מה סמכו בזמנינו שהנתבע יכול למנות מורשה לטעון בעדו בב"ד? ומה הדין אם יודה המורשה בשם הנתבע, האם יכול הנתבע לחזור בו? ובאיזה אופן הנתבע יכול למנות מורשה בן הדין, ואילו התובע אינו יכול למנות מורשה? (שם).

      ח.        האם יכול הדיין לחייב יותר ממה שתבע התובע? (סעיף יב).

      ט.        אישה שתובעת בבית דין מזונות סכום עבורה וסכום נוסף עבור ביתה, לפי הדין מגיע לה סכום גבוה יותר עבור מזונותיה וגם עבור ביתה, איך יפסוק בית הדין? (שם).

שאלות הסמכה לסימן יח:

      א.        האם ניתן לקבל עדות בהרכב חסר? (סעיפים א' ד').

      ב.        האם רשאי בית דין להוציא פסק דין בהרכב חסר, כאשר הדיין השלישי נעדר והטענות והעדויות נשמעו בהרכב מלא? (שם).

       ג.         מתי הב"ד יכול לדון בהרכב חסר? (שם).

      ד.        האם רשאי דיין שהוא בדעת מיעוט לומר איני יודע, כדי שיצטרפו אליו דיינים נוספים? (שם).

      ה.        רב ת"ח שיושב בדין על שני בעלי בתים, האם הולכים בזה אחר הרוב? (שם).

       ו.         האם בדיני ממונות אפשר שיש ב"ד שקול? (שם).

       ז.         האם רשאי בית הדין לפסוק שלא בפני בעלי הדין? (סעיף ו).

שאלות הסמכה לסימן יט:

      א.        יצא הנתבע זכאי, האם בי"ד אחר רשאי לדון בבקשת התובע לדיון נוסף, ומדוע? ומה הדין באם טען הנתבע שכבר יצא זכאי ואין עדים? (סעיף ב).

      ב.        דיין שבטוח לדעתו שחבריו טועים, האם חייב לחתום על פסה"ד כדעת המיעוט, או שיכול שלא לחתום, כדי שלא יצא פסה"ד? (שם).

       ג.         האם רשאי הדיין שלא לחתום על פסה"ד, מאחר וטוען ששני חבריו הדיינים טעו בפסה"ד? (שם).

שאלות הסמכה לסימן כ:

      א.        בי"ד שפסק דינו, והמתחייב שילם לחברו, וחזר הנתבע ומבקש דיון מחודש, בטענה שיש לו ראיות ועדויות חדשות, האם בי"ד חייב לחזור ולדון? (סעיף א).

      ב.        הצהיר ראובן שאין לו עדים ואין לו ראיה בתביעתו של שמעון, ואח"כ הביא עדים שהעידו לטובתו, האם יוכל לחזור ולהביא עדים אלו בעדות אחרת? והאם שמעון יכול להביא עדים אלו כנגד ראובן בחוב אחר? (שם).

       ג.         לאחר שבעל הדין הצהיר שאין לו עדים וראיה, רשאי ביה"ד להחליט על שמיעת עדות והוכחות אם הנדון הוא עניין שלא מועיל בו מחילה והודאה, או שאין להצהרה תוקף של מחילה או הודאת בע"ד - מה מקורה של תקנה זו? ובאילו מקרים נוספים נקבל ראיות? (שם).