בית הדין

טז ניסן התשעז | 12.04.17

מבחנים בניסוח פסק דין 1-3

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

בתחילת התשובה יש להציב את רשימת השאלות לבירור שיש מכל מקרה.

מבחן מס' 1

טו' חשוון, תשס"א

זוג חרדים מסוכסכים היכן ילמד בנם הקטן, האב דורש חינוך חרדי רגיל, והאם רוצה דווקא ת"ת ברסלב, הבעל בעקבות זאת הגיש תביעת גירושין, האישה הסכימה להתגרש אך דורשת את כל הדירה בטענה כי היא הכניסה לו את כל הדירה ורשמה את זה בשמו כדי שתוכל לקבל משכנתא, וגם לטענתה היא התחייבה לעבוד אחרי החתונה כדי לממן את תשלומי המשכנתא, ואילו הבעל טוען הדירה כולה שלי ורשמתי מחצית על שמה מתנה.

בית הדין שכנע את הצדדים להתגרש ואחר כך בית הדין יפסוק בענייני הרכוש, נקבע סכום מזונות לילד, וגם סוכם כי הילד ילמד בחינוך חרדי רגיל.

בינתיים האשיה נשארה בדירה, והבעל עזב עד למתן פס"ד סופי בעניין הבעלות על הדירה.

בטרם מתן פס"ד, בתם המשותפת סיימה את לימודיה בסמינר, הבת בקשה מאביה לעשות מסיבה בביתם, האב ביוזמתו פנה לאשתו לשעבר וביקשו שתסכים לבשל למסיבה זו היות והיא טבחית מומחית במקצועה, סוכם שהמסיבה תהיה בביתם, הבעל יביא כל המצרכים עופות, בשר ירקות ופירות וכל המצטרך, והאישה רק תקנה את התבלינים וצבעי מאכל להטעים את התבשילים וייתן לה שכרה אלפיים שקל, האישה הסכימה רק דרשה סך של שלושת אלפים שקל.

קבעו יום מסוים, הבעל לשעבר מופיע בבית גרושתו עם כל המצרכים, צלצל בדלת, גרושתו פתחה לו כשהיא לבדה בבית, והתחילה לסייע לו בהכנסת המצרכים לבית, שני שכנים שהיו במקום שאלו את הבעל האם חזרתם להינשא, הבעל לא הגיב, נכנסו שניהם לבית וסגרו את דלת הכניסה, האישה התחילה לעבוד במטבח ולבשל, הבעל נשאר שם, לאחר כארבע שעות כשרוב המאכלים מתבשלים, הופיע בנם הנשוי עם חמיו ועם בן דוד אמו.

חמיו של הבן העיר לאב הרי זה יחוד עם גרושתך, אולי אפילו צריך גט נוסף, האישה שומעת ומתרגשת ואומרת, "מה קרה אני בסך הכל עובדת במטבח, לא התכוונו לשום דבר, אגב מאחרי הנישואין גם לא הלכתי למקווה", האב הגיב בצחוק "לא אכפת לי להינשא שוב", מיד לקח צלחת חד פעמית שקצת הייתה קרועה והיה בה קצת אורז מבושל ומתובל בצבע מאכל, והגיש לאישה, ואמר לה "תתקדשי בצלחת זו כדת משה וישראל", האישה אמרה לו "שים אותה על השיש במטבח". בגמרה את העבודה פנתה לבעל שישלם לה את הסכום שדובר ביניהם, השיב הבעל "הרי קידשתי אותך לא מגיע לך", האישה טענה "חשבתי שזה בצחוק, ואפילו אם זה אמת הרי רוב עבודתי הייתה לפני הקידושין ואז מגיע לי הכל", ושוב התווכחו אם מגיע לה אלפים או שלושת אלפים ₪.

לאחר גמר המסיבה שוב פנתה האישה לבעל שישלם לה, אמר לה "קחי כל מה שנשאר ונשאר הרבה ויהיה זה במקום התשלום".

עליך להשיב :

א.                פרט בתחילה את כל פרטי ההלכות הנובעות ממקרה זה.

ב.                השב על כל דין ודין וסכם את ההלכה.

מבחן מס' 2

יז' חשוון, תשס"ג

זוג היה נשוי כמה שנים, לפני שנה עזבה האישה את הבית והגישה תביעת גירושין.

נימוק האישה: לפני שהתחתנתי אמרו לי שבילדותו של הבעל היה לו חום גבוה, וכתוצאה מזה יש לו התכווצויות לעיתים רחוקות, וכבר קרוב לשנה שלא היו לו כלום רק לפעמים "חולם" ושמונים אחוז שהמצב יחלוף כליל.

ואמרו לה שהוא לוקח כדור רפואה אחד ליום.

לאחר הנישואין התברר לה לטענתה שהוא "נופל" והכרתו מתנתקת מהסביבה, זה קורה לו פעמיים בשבוע, והוא לוקח חמישה כדורים ליום. ולא לפי שאמרו לה קודם הנישואין.

בנוסף טוענת האישה שיש לו בעיות גם ביחסי אישות, לעיתים מזומנות אין לו כוח גברא, וצריך לקבל טיפול רפואי ע"ז, גם מרטיב במיטה ואף בזמן קיום יחסי אישות.

הבעל טוען : שעל מחלתו ידעה לפני הנישואין, ויתר טענותיה אינם נכונות.

הזוג הגיע מספר פעמים לבית הדין ובית הדין המליץ להם להתגרש וסוכם שכל העניינים הכספיים יפסוק להם בית הדין לאחר הגט, ובכלל זה חיוב מזונות שהוציאה האישה ע"פ פסיקת בית משפט לתקופה שלא היו גרים ביחד, האם היה הבעל חייב במזונות בתקופה זו.

העניינים הכספיים מלבד חיוב המזונות מאז עזבה את הבית עד הגט, הם:

1. עיקר הכתובה מאתיים זוז.
2. נכתב בכתובה בכתב יד נדוניא דהנעלת ליה מבית אבוה סך עשרים וחמש אלף דולר מלבד תוספת שליש שהוסיף לה החתן.

על הכתובה חתם הבעל בנוסף לעדים.

בנוסף יש שאלה על הדירה, היא רשומה על שם הבעל והאישה בחלקים שווים, רוב הכספים לדירה באו מהורי הבעל, אך חלק באו מכספי משכנתא, וחלק ממתנות החתונה. במשך השנים עבדה האישה והשתכרה, וזה נכנס לחשבון המשותף של הצדדים ושימש לצורכיהם לרבות פירעון המשכנתא.

מה הרב צריך לפסוק  בכל פרטי המעשה.

על הנבחנים להשיב :

א.      פרט בתחילה כל פרטי ההלכות הנובעות ממקרה זה.

ב.      ענה על ראשון ראשון וסכם את ההלכה.

ב ה צ ל ח ה !

מבחן מס' 3

יז' חשוון, תשס"ד

ראובן גבאי בית הכנסת שמתפללים בו בהנץ החמה, ושמעון אף הוא מתפלל שם, לראובן יש דירה וחצר סמוכים לבית הכנסת, ראובן פרסם מודעה להשכרת הדירה והחצר רק למי שמתפלל בנץ החמה, וכוונתו שאף השוכר יתפלל עמהם ויהיה להם מנין גדול.

שמעון שכר את הדירה והחצר וראובן עשה לו הנחה, אך לא דובר ביניהם על שום תנאי.

ליד החצר היה מחסן גדול של ירקות ופירות, משאיות היו באות וזורקות שם את הירקות בתפזורת והיו חלק מהירקות והפירות נופלים לחצר, ראובן בעל החצר העיר לבעלי המחסן על הפירות והירקות שנופלים שם, אמר לו בעל המחסן אתה יכול לקחת אותם, לא משתלם לנו לבוא ולאסוף אותם, וגם מגיע לך לקחת אותם, בתמורה על הרעש והלכלוך שאנו עושים לך.

ראובן אף לאחר שהשכיר את הדירה והחצר לשמעון, המשיך לבוא ולקחת את הירקות והפירות, אמר לו שמעון "עכשיו החצר היא ברשותי, ואני הוא הזוכה בכל מה שנופל", ותובע גם את מה שראובן כבר לקח, שיחזיר לו אותם או את דמיהם, כתוצאה מויכוח זה, החל ריב ביניהם, וכתוצאה מכך הפסיק שמעון לבוא להתפלל במנין של הנץ החמה.

ראובן בא עתה בטענה נוספת, "אני פרסמתי כי הדירה להשכרה למתפלל הנץ בלבד, עכשיו אתה לא מתפלל בנץ, אני רוצה שתצא מהדירה", ושמעון משיב "איתי לא עשית שום תנאי".

מוסיף ראובן וטוען "אהבתי אותך, ולכן השכרתי לך בזול", ועוד כי בתשלום האחרון אחד השטרות של מאה דולר היה מזויף, ושמעון טוען כנגדו "למה לא אמרת לי עד היום שאחד השטרות מזויף". וראובן משיב לו "התביישתי, פעם היה בדעתי לוותר ופעם היה בדעתי לתבוע וכעת החלטתי לתבוע את הכסף ממך".

על הנבחנים להשיב :

א.                פרט בתחילה כל פרטי הדינים הנובעים ממקרה זה.

ב.                ענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון וסכם ההלכה.

ב ה צ ל ח ה !