דף ז.

שמיעת שירים - לשיטת רש"י אסור לשמוע (לאחר החורבן) רק בבתי משתאות.

פשט הפסוק "הסיר המצנפת": ישראל יפלו. הכהונה והמלכות ייפסקו. "זאת לא זאת" - מה שהיה עד עכשיו - לא ימשיך הלאה. "השפלה הגבה" - גדליה יבוא במקום צדקיה.

דרשת הגמ': רק כאשר בית המקדש קיים, ויש מצנפת לכהנים - יש גם עטרה לחתנים. (העטרה בפשט למלך, ובדרש לחתן). "זאת לא זאת" - מלאכי השרת אומרים: "זאת"? - האם זה מה שמגיע לישראל? הקב"ה עונה: "לא זאת"? האם לא ראוי להם זאת, שהשפילו את ה' והגביהו את הע"ז השפלה. ("השפלה הגבה").

שני מקורות שגם עני צריך לתת צדקה: 1)- "וכן נגוזו ועבר" - למרות שמזונותיו מצומצמים - יגוז מכספו וייתן צדקה. 2)- בדף יב. - "לא תלקט לעני" - גם העני ייתן לקט לעניים אחרים.

דף ז:

עכו הגבול הצפוני של א"י, (רוב שטח א"י בצפון - מסתיים בעכו), אך יש רצועה קטנה מעכו לכזיב (ולדעת ר' יוסי עד לבלבו), ששמאלה לרצועה עד הים התיכון זה ארץ ישראל:

צפון
מימין לרצועה המוליכה מעכו לכזיב - חו"ל. לכן: יש טומאת ארץ העמים. פטור ממעשרות. אין שביעית (יבול חו"ל).	כזיב	משמאל לרצועה המוליכה מעכו לכזיב - א"י. לכן: אין טומאת ארץ העמים. חייב במעשרות. יש קדושת שביעית.
	רצועה
	עכו

המביא גט מספינה מחרס[1] (דף ז:-ח.)

	ברייתא א' - כמו א"י ולא צ"ל בפ"נ ובפ"נ	ברייתא ב' - כמו חו"ל וצ"ל בפ"נ ובפ"נ
1 - ר' ירמיה הנהרות בא"י	ת"ק במשנה בחלה - מה שצומח בעפר בספינה - כא"י וחייב בתרו"מ ולא אומר בפ"נ ובפ"נ.	כדעת ר"י - דין נהר בא"י כמו חו"ל פטור ממעשרות וצ"ל בפ"נ. (רק אם הספינה נוגעת בקרקע דינה כא"י)
2 אביי הנהרות בא"י	כדעת ר"י - הספינה נוגעת בקרקע א"י - נחשב כא"י (גוששת = נוגעת).	כדעת ר"י - הספינה לא נוגעת בקרקע.
3 רב נחמן בר יצחק - הספינות בים התיכון מחוץ לתחום שיורד מטורי אמנון וספינה בנהר בא"י - ודאי נחשב א"י	כדעת ר' יהודה: כל הים התיכון עד האוקיינוס נחשב לא"י; ובצפון - מקו הֹר ההר לאוקיינוס; בדרום - מקו נחל מצריים לאוקיינוס.	כדעת חכמים: הים התיכון - חו"ל (רק הקו שיורד מהֹר ההר לנחל מצריים - א"י).

[1] חרס - סוג של אדמה, ולכן למרות שלא נקוב - לא נחשב מחובר יונק; אם ספינה מעץ - לא יונק, ורק אם נקוב - יונק.