דף יג

המקרה	הדין	הטעם
משנה - האומר: 'תנו גט זה' ומת לפני שהגיע לידם.	לא יתנו את הגט לאחר מיתה.	אין גט לאחר מיתה. הנוסח במשנה: "תנו" משמעותו שהגט לא הגיע לידי השליח, לכן גם לדעת חכמים, לא אומרים זכות לעבד.
רש"י - האומר: 'תן גט זה' ומת לפני שהגיע לידם.	לדעת חכמים - יתנו.	הנוסח "תן" משמעותו שהגט הגיע לידי השליח, ולדעת חכמים זכות לעבד להשתחרר, וזכין לאדם שלא בפניו והגט חל.
משנה - האומר: 'תנו מנה לפלוני'.	יתנו לאחר מיתתו.	לדעת רב פפא כאן מדובר בשכיב מרע שנתן מתנה בדיבור. צריך שהמעות יהיו צבורות שלא נחשוש למנה קבור[1]. אך לדעת ר' זביד מדובר בבריא ובקניין מעמד שלושתם שנתן פיקדון לכן צריך צבורים[2].
האומר 'כתבו גט' (הבעל חי)	לא יכתבו גט	הניסוח צריך להיות: 'כתבו ותנו', הוא לא אמר 'תנו'.
היוצא להיהרג, או לים או במדבר ואמר: 'כתבו גט'	כותבים ונותנים גט	למרות שהבעל לא אמר תנו - יכתבו, וודאי שרצה לומר תנו, אך בגלל שהיה בהול, שכח לומר תנו.
שכיב מרע שאמר: 'כתבו גט' (הוא חי)	לדעת ר' שמעון שזורי - יכתבו. אך לדעת חכמים - לא יכתבו.	לדעת ר"ש שזורי, גם שכיב מרע דעתו מוטרפת, והתכוון לומר: 'תנו'.

מעמד שלושתם בפיקדון - המפקיד אומר לשומר: 'תן את המנה שהפקדתי בידך לפלוני', ושלושתם נמצאים שם. (המפקיד, השומר ומקבל המתנה).

מעמד שלושתם בהלוואה - המלווה אומר ללווה: 'תן את המנה שהלוויתי לך לפלוני', ושלושתם נמצאים שם. (המלווה, הלווה ומקבל המתנה).

האם יש דין מעמד שלושתם בהלוואה (המעות לא בעין)? - לדעת ר' זביד - אין דין מעמד שלושתם בהלוואה, רק בפיקדון שנמצא בעין יש דין זה. וכך רבא בהתחלה אמר שמסתבר. אומנם לדעת ר' פפא, וכן רבא נשבע שכך גם אמר רב - יש דין מעמד שלושתם גם בהלוואה וגם בפיקדון.

האם ניתן לחזור מקניין מעמד שלושתם? (דף יד.) - א)- לאחר שהקניין נעשה בפני שלושתם - נותן המתנה לא יכול להתחרט ולא לתת את המתנה. ב)- גם במתנה קטנה צריך שיהיה בפני כולם, בכדי שלא יוכל לחזור בו. ג)- אם אדם התחייב לתת דבר במעמד שלושתם, וגם עשה על כך קניין סודר, אך התברר שההתחייבות הייתה בטעות - לא חייב לתת, כי קניין בטעות לא חל. (המעשה בהנהו גינאי).

[1] השכיב מרע לא נתן שטר או גט אלא רק דיבר, ובדיבור קיי"ל (מס' ב"ב דף קנא.): דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים - לכן המתנה חלה לאחר מיתתו. הטעם מדוע לפי רב המעות צריכות להיות צבורות: שכיב מרע שלא אמר תנו מנה זה, חוששים שמא התכוון לתת מנה הקבור בקרקע, אנו לא יודעים היכן המנה קבור, והיורשים לא יתנו מנה חלופי. צריך לציין, להלכה לא חוששים למנה קבור, ותמיד על היורשים לתת מנה כפי שאמר השכיב מרע לפני מיתתו.

[2] לדעת ר' זביד דין מעמד שלושתם שייך רק בפיקדון ולא בהלוואה, לכן צריך שהמעות יהיו צבורות כדברי רב.