דף יז סוגיית זמן בגט

עד מתי הבעל אוכל פירות נכסי מלוג של אשתו?

א. שיטת ר"ש (גם ר"ל וגם ר' יוחנן מסכימים) - עד שעת כתיבת הגט.

ב. שיטת ר"ל אליבא דת"ק - עד שעת חתימה על הגט. (רק אז יוצא קול).

ג. שיטת ר' יוחנן אליבא דת"ק - עד שעת נתינת הגט.

למה צריך לכתוב תאריך בגט? (יש פער בין הכתיבה והחתימה לבין הנתינה, וכן אין תאריך בגט. למשל: גט שנכתב ונחתם ביום ראשון וניתן רק ביום שני).

א. שיטת ר"ש (ר"ל ורי"ו) - תקנה לטובת האישה. הבעל יכול לאכול פירות רק עד שעת כתיבת הגט, ובלי תאריך בגט הבעל ימשיך לאכול פירות גם לאחר זמן זה. בלי תאריך האישה תתקשה להוכיח מתי הגט נכתב ולהוציא פירות שהבעל אכל שלא כדין.

ב. שיטת ר"ל אליבא דת"ק - תקנה לטובת האישה. הבעל יכול לאכול פירות רק עד שעת חתימת הגט, ובלי תאריך בגט הבעל ימשיך לאכול פירות גם לאחר זמן זה. בלי תאריך האישה תתקשה להוכיח מתי הגט נחתם ולהוציא פירות שהבעל אכל שלא כדין.

ג. שיטת ר' יוחנן אליבא דת"ק[1] - יש חשש שאשתו היא קרובת משפחתו (בת אחותו), ותזנה לפני הגירושין, הבעל ירצה להצילה[2], לכן ייתן גט בלי תאריך, כך שתוכל לומר שזינתה רק לאחר הגירושין[3].

למה גט מוקדם פסול? (פער בזמן בין הכתיבה לחתימה - נקרא גט מוקדם. למשל: גט שנכתב ביום ראשון ונחתם רק ביום שני. {מדובר שלא התייחדו בפער הזמן, כך שאין בעיה של גט ישן}).

א. שיטת ר' יוחנן אליבא דת"ק - שמא אשתו זינתה בזמן שבין כתיבת התאריך לחתימה, ותטען שהיא כבר גרושה, ותוכיח זאת מהתאריך המוקדם הכתוב בשטר.

ב. שיטת ר"ל אליבא דת"ק - תקנה לטובת הבעל. שמא האישה תוציא מלקוחות בעלה את הפירות שקנו עד שעת החתימה, ובאמת פירות אלו שייכים לבעלה, שהרי הגט לא נחתם, האישה תנצל את התאריך המוקדם הכתוב בגט, ותוציא מהלקוחות.

ג. שיטת ר"ש - גט מוקדם כשר. שכן כבר מרגע שהבעל מעוניין לגרש את אשתו וכותב לה גט - הפסיד את פירותיה, ויכולה היא להוציא את הפירות מהלקוחות כבר מרגע הכתיבה. בסוף דף יח. מובא: לדעת ר"ל - ר"ש התיר גט מוקדם רק עד פער של 10 יום, אבל יותר מכך - הגט פסול, שמא בני הזוג התפייסו והם התייחדו כך שהגט פסול כדין גט ישן. (אישה עם גט ישן - צריכה ללכת לב"ד בתוך ה-10 יום להתגרש). אך ר' יוחנן סבור, שר"ש התיר גם בפער הגדול מעשרה ימים, אילו היו מתפייסים היה יוצא קול.

דינים נוספים בדף יז:

א. גט ללא תאריך - פסול מדרבנן ובדיעבד אם התחתנה - לא תצא. מכיוון שאסור לכתחילה לכתוב גט ללא תאריך, הבעל יתקשה למצוא סופר שיכתוב לו גט כזה.

ב. חכמים לא חששו לרמאות שקופה וגלויה, ולא תיקנו כנגד אלו שיכתבו תאריך ואח"כ יחתכו את התאריך.

ג. גט עם תאריך חלקי וכללי - הגט כשר, ומועיל לחייב את בת אחותו שזינתה לפני התאריך הכללי, וכן מועיל לאישה שתוכל להוציא פירות מהלקוחות לאחר התאריך הכללי[4].

ד. אין לחשוש שהבעל יכתוב ויכין גט מספר ימים לפני שייתן את הגט (בכדי לבדוק אם יהיה שלום בית), כך שהתאריך מוקדם[5], כי אדם לא מקדים פורענות לעצמו.

[1] לדעת ר' יוחנן, כלל אין בעיה של פירות, כי הבעל אוכל כדין עד שעת נתינת הגט. כך שאם הטעם לכתיבת תאריך בגט הוא בגלל פירות. במידה והאישה רוצה להוציא פירות מהבעל, עליה להביא עידי מסירה שיעידו על נתינת הגט. (תאריך כתיבת וחתימת הגט כלל לא רלוונטי לצורך פירות).

[2] התוס' (דף יח. ד"ה הנהו) שאלו: בזמן הזה שאין לנו דיני נפשות, כבר אין את החשש של רבי יוחנן, א"כ מדוע כותבים היום תאריך בגט? התוס' ענו: עדיין יש חשש שמא תזנה בת אחותו ויחפה עליה, אומנם לא בכדי שתינצל מעונש, אלא יחפה עליה בכדי שלא יהיו בניה ממזרים. כמו כן יתכן שיחפה עליה, כדי שיוכל לחזור ולשאת אותה, שכן אם התברר שזינתה תחתיו, הרי שאסורה לבעל, ולכן ירצה לומר שזינתה לאחר הגירושין.

[3] ר"ל דחה את הסבר ר' יוחנן, מכיוון שלא מצוי זנות עם עדים והתראה. (תוס' בהסבר הגמ').

[4] רש"י מעיר: לא ניתן להסביר שהתאריך הכללי יועיל לגביית פירות לפני התאריך, כי גם בלי שיהיה כתוב תאריך כלל - לא תוכל לגבות בלי ראייה ברורה, כי יד בעל השטר על התחתונה. כמו כן, גם בלי התאריך הכללי לא ניתן לתת עונש מוות על בת אחותו שזינתה בשבוע דבתריה, כי ספק נפשות להקל.

[5] התוס' בדף יח: העירו: לא חוששים לגט ישן, כי יש קול. התוס' בדף יח. שאלו: מדובר בגט שנכתב ונחתם, ורק הנתינה מתבצעת יותר מאוחר במידה ולא יהיה שלום בית. אכן לר' יוחנן יש לחשוש שיחפה על בת אחותו, ככל החשש שיש בגט מוקדם, אבל לר"ל, אין כל בעיה בגט. האישה גובה את הפירות כדין, כי כבר נעשתה החתימה, ולר"ל לבעל כבר אין פירות משעת החתימה? התוס' ענו: במקרה כזה שהבעל בודק פיוס, גם ר"ל יודה שהבעל אוכל עד שעת נתינה, (ולא רק עד שעת חתימה), ולכן גם לר"ל יש חשש שהאישה תגבה שלא כדין. אם כי ר"י סבור, ששאלת הגמ' רק אליבא דר' יוחנן ולא אליבא דר"ל.