משנה כג.-משנה כג:

האם יכול להביא את הגט

הטעם

חש"ו

פסולים.

מי שלא בר דעת לא יכול להיות שליח. כפי שכתוב: "ייקחו איש שה לבית אבות שה לבית" - רק בר דעת יכול להיות שליח

סומא

א)- מחו"ל לא"י - פסול להביא. ב)- אם היה רואה כשנכתב הגט ואח"כ התעוור - כשר. ג)- כשר להביא בא"י.

א)- לא יכול לומר בפ"נ ובפ"נ. ב)- ראה את הכתיבה ויכול לומר בפ"נ. ג)- בא"י לא צ"ל בפ"נ.

גוי

פסול (נ"מ האם מותר לשלוח גט בדואר בחו"ל).

לא בתורת גיטין, ולא נעשה שליח בדבר שלא שייך בו.

עבד כנעני שליח להבאת גט

א)- עבד של האישה - יכול להיות שליח קבלה.

ב)- עבד אחר שלא שייך לאישה - לדעת ר' אמי האישה יכולה למנותו לשליח קבלה, ור' אסי פוסל כי אינו בתורת גיטין.

א)- עבדה כמו חצרה. (תוס' דף כג: ד"ה לפי).

ב)- לר' אמי מותר, כי המשנה אסרה רק מינוי גוי ולא מינוי עבד.

עבד כנעני שליח לשחרור עבדים

א)- עבד יכול לקבל גט שחרור מהאדון שלו.

ב)- עבד של אדון אחד, יכול להיות שליח לקבל שטר שחרור של עבד של אדון אחר.

ג)- שני עבדים לאותו אדון - אחד מהם לא יכול להיות שליח לשחרר את השני.

ד)- יוצא דופן: שפחה מעוברת יכולה להיות שליחת קבלה לשחרור העובר, למרות ששניהם שייכים לאותו אדון.

א)- כאשר העבד מקבל את הגט לעצמו - הוא יוצא מרשות האדון: גיטו וחצרו באים כאחד.

ב)- העבד יכול להיות שליח כי הוא בתורת שחרור.

ג)- עבד יכול לקבל גט רק לאחר שיצא מרשות האדון, אך כאן השליח עדיין עבדו. (מה שקנה עבד קנה רבו).

ד)- הברייתא סבורה כרבי, שניתן לשחרר חצי עבד. כאן אומרים עובר ירך אמו, העובר נחשב לאחד מאיברי האישה.

עבד כנעני שליח להפרשת תרומה

א)- עבד כנעני (מהול) - יכול להיות שליח להפריש תרו"מ.

ב)- גוי - לא יכול להיות שליח לתרום לישראל תרו"מ[1].

א)- יש שני תנאים 1- העבד שייך בתורת תו"מ. (עבד חייב במצוות כאישה ואסור באכילת טבל). 2- הוא מהול[2] ונחשב לבן ברית[3].

ב)- חסר לגוי תנאי 2, הוא לא בן ברית.

5 שונאות

ר' יוסף: נאמנות רק בא"י. אביי: נאמנות רק מחו"ל.

עיין בדף הבא.