משנה כג:-סוף הפרק כד.

משנה - 5 נשים ששונאות את האישה ולא נאמנות להעיד שהבעל מת[1] - נאמנות להביא לאישה גט, כי בגט יש שטר שמוכיח שאכן הבעל גירש.

לדעת ר' יוסף, נאמנות רק בא"י אך לא נאמנות להביא גט מחו"ל, כי יש חשש שישקרו בדיבור, ובא"י לא צריך לדבר ולומר בפ"נ לכן נאמנות, אך המביא גט מחו"ל - צ"ל בפ"נ, ויש חשש שישקרו.

אך לדעת אביי, נאמנות רק בחו"ל ולא בארץ. כי החשש הוא שמא הן יזייפו גט במקום שהזיוף אכן יגרום לקלקול. בא"י לא אומרים בפ"נ והבעל יכול לפסול את הגט, לכן לא נאמנות, אך המביא מחו"ל ואמר בפ"נ - הבעל לא יכול לערער - נאמנות, כי אין להן אפשרות לקלקל, ואין לה סיבה לזייף.

משנה	אביי	רב יוסף
רישא - משנה בדף כג.	מדובר בחו"ל - חש"ו, סומא וגוי - פסולים להביא גט. רק מחו"ל סומא פסול להיות שליח, כי לא יכול לומר בפ"נ.
סיפא - סוף משנה כג:	מדובר בחו"ל - האישה עצמה נאמנת להביא גיטה מחו"ל ולומר בפ"נ.
אמצעיתא - תחילת משנה כג:	מדובר בחו"ל - 5 שונאות נאמנות רק בחו"ל.	מדובר בא"י - 5 שונאות נאמנות רק בא"י.

אישה שליחה שהביאה את גיטה מחו"ל - למסקנה מדובר באחד משני המקרים הבאים:

א)- הבעל אמר לאישה שתהיה שליחת הולכה עד הבית דין, ושם תמנה שליח הולכה אחר, ולאחר זמן תקבל ממנו את הגט. שליח הולכה שממנה שליח הולכה שני - צריך לעשות זאת בב"ד, ועל השליח הראשון לומר בפ"נ, לכן האישה שהיא השליח הראשון - תאמר בב"ד בפ"נ.

ב)- בדיוק כמו במקרה הקודם, רק במקום שהאישה תמנה שליח הולכה אחר - הב"ד ימנו שליח הולכה אחר.

א. בעל שהתנה עם אשתו: תיקחי את הגט מחו"ל לא"י, ותתגרשי בב"ד מסוים בא"י - ברגע שהאישה מגיעה לב"ד, התנאי של הבעל מתקיים, ולא צ"ל בפ"נ, אלא מגורשת מידית.

ב. בעל שהתנה עם אשתו: תיקחי את הגט מחו"ל לא"י, וכאשר תגיעי לא"י תניחי את הגט בקרקע ואח"כ תיקחי ותתגרשי - הגט לא חל, כי כתוב: "ונתן בידה" הבעל צריך לתת בידיה ולא מהקרקע.

ג. בעל שהתנה עם אשתו: תיקחי את הגט מחו"ל לא"י, וכאשר תגיעי לא"י תהיי את שליח קבלה - השליחות לא חלה. בדיני שליחות צריך שהשליח יוכל לחזור למשלח ולומר עשיתי שליחותך, אך כאן האישה השליחה נהפכת להיות מקבלת השליחות.

ד. לדעת ר' חנינא, אישה יכולה למנות שליח קבלה בכדי לקבל את הגט משליח הולכה של הבעל, אך לדעת רב, אישה לא יכולה. יש לכך שני טעמים:

א. הבעל יחשוב שהיא מבזה אותו, היא לא רוצה לקבל את הגט בעצמה, לכן ממנה שליח קבלה, יש חשש שהבעל יכעס ויבטל את השליח הולכה. ע"פ טעם זה, יש שני יוצא דופן שמותר לאישה למנות שליח קבלה: א)- הבעל בעצמו נתן את הגט לשליח קבלה, משמע שלא מקפיד על כך. ב)- הבעל עצמו אמר לאישה שתמנה שליח קבלה, (היא שליח הולכה עד הב"ד בא"י, ובא"י תמנה שליח קבלה).

דומה למקרה בעייתי אחר: בעל ששם את הגט בחצר חברו, (חצר הבאה לאחר מכן), דומה לבעל שמינה שליח הולכה (חצר חברו), והאישה קיבלה את החצר ועשתה אותו שליח קבלה (החצר שליח הולכה ולאחר מכן שליח קבלה - כמו במקרה כאן עם האישה. ובחצר זה פסול כי לא נתן בידה).

[1] 1- חמותה. 2- גיסתה אחות הבעל. 3- אישה שנייה של הבעל. 4- אשת אחי בעלה. 5- בת בעלה מאישה אחרת. כל אלו שונאות אותה, רוצות שתתחתן למרות שבאמת הבעל לא מת, וכשהבעל יחזור - תצטרך לצאת משני הבעלים.