בית הדין

כג ניסן התשעז | 19.04.17

סוף כז:-כח.

הגדרת מצא את הגא לאלתר:

        א.        ר' נתן - מרגע שהגט אבד עד רגע שהגט נמצא, לא עבר זמן בכדי שתעבור שיירה. (אם עבר זמן זה - יש לחוש שהגט נפל מהשיירה).

        ב.        רשב"א - לא תלוי בזמן, אלא צריך שיהיה אדם שיעיד שלא עבר שם אדם עד שהגט נמצא. וכ"פ רבה בב"ח בשם ר' יצחק בר שמואל.

         ג.         י"א - מותר להחזיר אם עבר שם אדם, רק אם שהה שם אדם - אסור להחזיר. וכ"פ שמואל.

        ד.        רבי - אם עבר זמן בכדי כתיבת גט - לא יחזיר.

        ה.        ר' יצחק - אם עבר זמן בכדי קריאת גט - לא יחזיר.

         ו.         אחרים - אם עבר זמן בכדי קריאת וכתיבת גט - לא יחזיר.

משנה: יש חזקת חיים (לא חוששים שמת) במקרים הבאים:

א.        שליח שהביא גט מבעל מבוגר - נותן לאישה. ("גט לא אפשר" - אם נחמיר לומר שהוא מת, לא יהיה ניתן לתת גט לאישה, כך שהבעלים לא ישלחו גט, והאישה תישאר עגונה).

ב.        בעל כהן שנסע לחו"ל - אשתו אוכלת תרומה. (אם נחמיר לומר שהוא מת, היא לא הייתה אוכלת תרומה, ואם האישה ענייה - לא תוכל להתפרנס).

ג.         אדם שגר בחו"ל שלח קורבן חטאת - מקריבים ולא חוששים שמת וזו חטאת שמתו בעליה, כך שמכניסים חולין בעזרה. ומדובר באישה ששלחה קורבן, שלא צריכה סמיכה[1], או בבן ששלח חטאת עוף - לא צריך סמיכה.

על מקרה א במשנה יש שלוש שיטות: לדעת רבא: רק למבוגר עד גיל 80 יש חזקת חיים, אבל מעל גיל 80 וכן לגוסס - אין חזקת חיים ולא נותנים את הגט. אומנם לדעת אביי נותנים חזקת חיים לכל מבוגר. ולדעת האיבעית אימא: כמו שיטת רבא עד גיל 90, (יש חזקת חיים עד גיל 80, ומגיל 81 עד 90 - אין חזקת חיים), ומגיל 91 - חוזרת החזקת חיים, כיוון שהשתנה מרוב העולם, כנראה שיחיה הרבה זמן.