הקדמה

הקדמה 1- מהתורה רק אם עקר והניח מרשות לרשות - חייב, (נקרא מעשה שלם). מדרבנן חייב גם על פעולת אחת: עקירה או הנחה.

הקדמה 2- אב - הוצאה מרשות היחיד לרה"ר. תולדה - הכנסה מרשות הרבים לרה"י. אב ותולדה אסורים מהתורה.

הקדמה 3- עשיר - האיש שנמצא בפנים. עני- האיש שנמצא בחוץ. המשנה מציינת את ההכנסה ואת ההוצאה של שניהם.

משנה ב.

שתיים שהן ארבע - שתי פעולות אסורות מהתורה, ועוד שתי פעולות אסורות מדרבנן, ס"ה ארבע פעולות לעשיר. (כמו כן יש ארבע פעולות לעני: שתי פעולות מהתורה ועוד שתיים מדרבנן).

חיוב ראשון לעני מהתורה. העני הכניס מרה"ר לרה"י (תולדה). העני עקר והניח.
חיוב שני לעני מהתורה. העני הוציא מרה"י לרה"ר (אב). העני עקר והניח.
חיוב ראשון לעשיר מהתורה. העשיר הוציא מרה"י לרה"ר (אב). העשיר עוקר ומניח.
חיוב שני לעשיר מהתורה. העשיר הכניס מרה"ר לרה"י (תולדה). העשיר עקר והניח.
חיוב ראשון לעני מדרבנן. העני עקר והכניס מרה"ר לרה"י. והעשיר הניח.
חיוב ראשון לעשיר מדרבנן. העשיר עקר ליד העני, והעני הוציא והניח.
חיוב שני לעשיר מדרבנן. העשיר עקר והוציא, והעני הניח.
חיוב שני לעני מדרבנן. העני עקר ליד של בעה"ב. בעה"ב הכניס מרה"ר לרה"י והניח.

גמרא דף ב.

"שבועות שתיים שהן ארבע"

שתיים עתיד מהתורה - 1)- להרע - להימנע מפעולה (מחר לא אוכל שוקולד). 2)- להיטיב - לעשות פעולה (מחר אוכל שוקולד).

שתיים עבר מדרבנן - 1)- להרע - נשבע שלא אכל שוקולד ובאמת כן אכל 2)- להיטיב - נשבע שכן אכל ובאמת לא אכל.

"ידיעות הטומאה שתיים שהן ארבע"

שתיים מהתורה - 1)- שכח שהוא טמא ונכנס למקדש. 2)- שכח שהוא טמא ואכל קרבן.

שתיים מדרבנן - 1)- ידע שהוא טמא ושכח שזה המקדש. 2)- ידע שהוא טמא ושכח שזה קרבן.

מראות נגעים

"מראות נגעים"

שתיים מהתורה - 1)- בהרת - לבן כשלג - לבן מבריק. 2)- שאת - לבן כמו של צמר.

שתיים מדרבנן (ספחת=נספח=תולדות)- 1)- תולדה של בהרת זה לבן כמו סיד ההיכל. צבע לבן יפה בקיר פחות מבריק משלג. 2)- תולדה של שאת - לבן של קרום ביצה=לבן מלוכלך.

דף ב:

"מהם לחיוב מהם לפטור" - המשנה בשבועות שונה 2 מקרים דאורייתא (האבות: מקרים 2-3), וכן שני מקרים מדרבנן נעל הוצאות (מקרים: 6-7).

מסקנה: המשנה בשבועות שונה את המקרים 1-4 שבמשנה. כאשר ה-2 אלו האבות (מקרים 2-3), ועוד 2 אלו התולדות (מקרים 1,4). צריך לשים לב, במשנתנו שתיים שהן ארבע הכוונה: 2 דאורייתא ועוד 2 דרבנן, ובמשנה בשבועות שתיים שהן ארבע הכוונה: ל4 מקרים דאורייתא כאשר 2 אב ועוד 2 תולדה.

יציאות - א)- רב אשי ביאר: גם להכנסה וגם להוצאה המשנה קוראת יציאות. ב)- רבא: יציאות זה לא הוצאות אלא רשויות, דהיינו הוצאה והכנסה מרשות לרשות.

"תרתי סרי" - עיין לעיל במקרים 5-8 כל מקרה מורכב מעוד פעולה (עקירה/הנחה), כך שיש עוד 4 מקרים.