בית הדין

כג ניסן התשעז | 19.04.17

דף כח.

למשכן היו 3 כיסויים: 1) צמר (תכלת), פשתן (שש), ארגמן וכו'. נקרא: "יריעות המשכן, או "המשכן". 2)- שיער עיזים מהם עשו יריעות עיזים. נקרא: "אוהל". 3)- ר' יהודה: היו 2 כיסויים, אחד מתחש ואחד מעורות אילים מאודמים. ר' נחמיה: הייתה רק יריעה אחת חציה תחש וחציה עורות אלים מאודמים.

מגזרה שווה (בטומאת אוהל כתוב אוהל ובמשכן כתוב אוהל) אנו למדים: רק החומרים שהיו בגג המשכן - נטמאים בטומאת אוהל. לכן רק צמר פשתן שיער עיזים, עור בהמה טהורה (אילים מאודמים) - מקבל טומאת אוהל.

יש ספק האם גם עור בהמה טמאה מקבל טומאת אוהל. יסוד הספק: האם התחש היה עור בהמה טהורה או עור בהמה טמאה. אם התחש היה עור בהמה טמאה - יוצא שיש בגג המשכן עור בהמה טמאה, וכל מה שיש בגג המשכן - טמא טומאת אוהל. לדעת ר' יוסף, עורות בהמה טמאה - לא נטמאת באוהל, כי במשכן היה רק עור בהמה טהורה, אך לדעת רבא יש טומאה כי התחש היה עור בהמה טמאה.

המקור לרבא שעור בהמה טמאה נטמא בטומאת אוהל - בניין אב ושני כתובים:

א-     מצרעת - עור בהמה טמאה נטמא, כי בצרעת כתוב במפורש שעור בהמה נטמא, ומכאן למדים לטומאת אוהל שנטמא כי כתוב או בעור. (אות ב מיותרת).

דחייה: בצרעת יש חומרא שגם חוטים נטמאים, ולא ניתן ללמוד מצרעת לטומאת אוהל.

ב-     משרצים - עור בהמה טמאה נטמא, כפי שכתוב במפורש: "או בעור", מכאן נלמד גם על טומאת אוהלים שנטמא.

דחייה: בשרצים יש חומרא שנטמא בגודל קטן של עדשה, אך טומאת אוהל לא נטמא בעדשה.

חוזר הדין ולומדים מצרעת, ואם תדחה נלמד משרצים וחוזר חליליה. הצד השווה: עור טמא נטמא בצרעת ובשרצים וגם נטמא באוהל.

דחיית כל הבניין אב: גם צרעת וגם שרצים חמורים שנטמאים בפחות מכזית, אבל אוהל נטמא רק בכזית. לכן מקור זה של רבא נדחה.

דף כח:

המקור לרבא שעור בהמה טמאה נטמא בטומאת אוהל - ק"ו:

לדעת ר' יוסף התחש שהיה במשכן היה עור בהמה טהורה. הנ"מ (רש"י: לא ניתן לומר שהנ"מ לדעת מה שהיה, כי אין זה שיעור היסטוריה) - לדעה שעור בהמה טמאה לא ניטמא בטומאת אוהל - יש נ"מ למ"ד שלא היה במשכן עור בהמה טמאה ולכן לא נטמא באוהל. אך למ"ד שעור בהמה טמאה כן ניטמא באוהל, הנ"מ לדעת מדוע עור התחש היה מבהמה טהורה, הוא בכדי ללמד שרצועות התפילין יהיו מבהמה טהורה.

קלף התפילין צריך להיות מבהמה טהורה כי כתוב "והיה לך לאות על ידך... למען תהיה תורת ה' בפיך" - רק מה שמותר לאכול בפה דהיינו דבר טהור ממנו ניתן להפיק קלף לתפילין.

בית התפילין צריך להיות מעור בהמה טהורה - הלכה למשה מסיני.