דף לד.

מה מותר לעשות בבין השמשות - מותר רק דברים שהם חומרא דרבנן, כגון לעשר דמאי, עירוב חצרות, הטמנת חמין. אסור לעשות איסור תורה או איסור דרבנן חמור, כגון הדלקת נר, לעשר טבל, להטביל כלים, עירוב תחומין.

עירוב בבין השמשות - מותר להניח עירובי חצרות בבין השמשות, כי העירוב הוא רק חומרא. אבל אסור להניח עירוב תחומין בבין השמשות, שמקורם בתורה גם אם הם לא דאורייתא ממש לכולי עלמא. הוכחה מהמשנה: המשנה פתחה: "צריך אדם לומר ע"ש עם חשיכה... ערבתם?" - עם חשיכה זה לפני בין השמשות, משמע שאסור לערב בבין השמשות. לאחר מכן כתוב: "ספק חשיכה - ...מערבין". ספק חשיכה זה בין השמשות, משמע שמותר לערב בבין השמשות, לכן הגמ' חילקה בין עירוב חצרות שמותר כי איסורו רק חומרא, לבין עירוב תחומין שאסור כי יש לו מקור מהתורה.

ספק בין השמשות לקולא, לכן בין השמשות יוכל להיחשב כיום או כלילה. דוגמא: שליח הניח עירוב לשני אנשים בצורה הבאה:

השליח הניח את העירוב לאדם הראשון מבעוד יום, והעירוב נאכל בין השמשות - נאמר שבין השמשות נחשב ללילה, כך שהיה עירוב בכניסת שבת, והעירוב נאכל רק בלילה ולכן העירוב תקף.

השליח הניח את העירוב לאדם השני בין השמשות, והעירוב נאכל בלילה - נאמר שבין השמשות נחשב ליום, כך שהיה עירוב בכניסת שבת, והעירוב נאכל רק בלילה ולכן העירוב תקף.