דף לז:

"קטמה והובערה" - פעולת הקיטום מגלה את דעתו של האדם שכעת הוא לא מעוניין להמשיך את הבישול, כך שמרגע זה התבשיל מוגדר כמצטמק ורע לו, ולכו"ע מותר להשהות את הסיר. החידוש: למרות שבפועל האש הובערה מחדש והכירה לא גרופה, בכ"ז מצטמק ורע לו זו הגדרה סובייקטיבית בכל אדם, עבור אותו אדם שקטם את האש - המאכל נחשב כמצטמק ורע לו.

האמוראים שפסקו כדעת חנניה:

א. רב ששת בשם ר' יוחנן. (זו שיטה ראשונה בדעת ר' יוחנן).

ב. רבא (כך פסקה המשנה בדף יט: שמותר להכניס פת לתנור אם קרמו פניה למרות שלא מבושל כל צרכו).

ג. חכמי סורא.

ד. ר' נחמן בר יצחק.

האמוראים שפסקו כדעת חכמים:

א. ר' יצחק בר נחמני בשם ר' אושעיא - מצטמק ויפה לו - אסור, מצטמק ורע לו - מותר.

ב. רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן (זו שיטה שנייה בדעת ר' יוחנן) - כנ"ל מותר רק מצטמק ורע לו. (אם קטמה והובערה - מותר להשהות, כי פעולת הקיטום מגלה שמצטמק ורע לו כנ"ל. החידוש: אפ' אם יש גחלי רתמים שחמים יותר ולא נכבים מהר - מותר להשהות אם קטם).

ג. ר' שמואל בר יהודה בשם ר' יוחנן (זו שיטה שלישית בדעת ר' יוחנן) - מותר אפ' מצטמק ויפה לו.

ד. רב - רק מצטמק ורע לו - מותר.

ה. שמואל - רק מצטמק ורע לו - מותר.

ו. ר' אשי - רק מצטמק ורע לו - מותר.

ז. ר' הונא - יש ספק בדעתו, האם ר' הונא מתיר אפ' מצטמק ויפה לו. או שהוא מתיר רק מצטמק ורע לו, ובגלל שהיה בדג המטוגן קמח - נחשב למצטמק ורע לו.

ח. ר' נחמן - רק מצטמק ורע לו - מותר.

ט. ר' חייא.

דוגמאות למצטמק ורע לו - 1)- מים חמים. 2)- מאכל עם קמח, למעט לפת עם בשר לעצמו ולא עבור אורחים (למרות שיש שם קמח - נחשב למצטמק ויפה לו). 3)- בשר לאורחים - הוא לא רוצה שהחתיכות בשר יצטמקו. 4)- מאכל תאנים הנקרא לפדא. 5)- דייסא. 6)- תבשיל מתמרים.