משנה לח:

כירה:

הגדרה: הדפנות ישרות (מרובע או מלבן), יש מקום לשני סירים.

דיני שהייה: מבוארים לעיל שמותר להשהות אם גרוף וקטום, ואסור להשהות אם לא גרוף.

לסמוך סיר ליד כירה: מבואר לעיל שמותר לסמוך גם ליד כירה לא גרופה.

תנור:

הגדרה: רחב למטה וצר למעלה, החום מתנקז למעלה, מחמם יותר טוב מכירה.

שהייה בתנור: אסור אפ' אם הוסק בקש ובגבבא, שמא יחתה. ואסור בגפת ועצים גם אם גרוף וקטום, (ק"ו שאם לא גרף שאסור להשהות), כי גם לאחר שגרף ממשיך להוסיף חום (=הבל). הרמב"ם ביאר: א"א לגרוף הכל, תמיד יישאר ניצוץ אחד שידליק הכל, לכן יש חשש שיחתה את הניצוץ. אך מותר בתנור מה שמותר בכירה לא גרופה בדברים שאין חשש שמא יחתה כגון בשר חי או מצטמק ורע לו.

לסמוך סיר ליד התנור: לדעת ר' יוסף ור' אדא בר אהבה, מותר למרות שלא גרוף, כי תנור כמו כירה לא גרופה, ובכירה לא גרופה מותר לסמוך. אך לדעת אביי אסור לסמוך כלל, אפ' אם גרוף ואפ' אם הוסק בקש, (כמו שאסור להשהות בתנור).

כופח:

הגדרה: כמו כירה רק עם מקום לסיר אחד. החום יותר מרוכז מכירה אך פחות מתנור.

שהייה בכופח: דינו באמצע: אם הסיק בקש ובגבבא - מותר להשהות כמו כירה, ואם הסיק בגפת ועצים - אסור להשהות גם אם גרף כמו תנור (ק"ו שאם לא גרף שאסור להשהות).

לסמוך סיר ליד הכופח: לדעת ר' יוסף ור' אדא בר אהבה, מותר לסמוך למרות שלא גרוף, אבל לדעת אביי אם לא גרוף - אסור, אך אם גרוף - מותר לסמוך.

סוף לח:-לט.

מבשל באש - אסור מהתורה.

תולדות האש (לחמם ביצה בצד המיחם) - אסור מהתורה.

לבשל בשמש - לכו"ע מותר לא דרך בישול.

תולדות חמה (לחמם ביצה בסודר שחם מהשמש) - ת"ק - אסור כי דומה לתולדות האור, (כך ההלכה), ולר' יוסי מותר.

להטמין בחול - גם לר' יוסי אסור. שני טעמים: רבה - דומה להטמנה, ויטעו לומר שמותר להטמין בגחלים (מבעיר באש). ר' יוסף - שמא יחפור בחול. (איסור חופר או חורש, ר"ת בתוס' ביאר: מזיז עפר זה מוקצה). נ"מ: הטמין בעפר רך ודק - אין חשש שיחפור, אבל יש חשש שיטעו בהטמנה.

מעשה במשנה - אנשי טבריה הטמינו צינור שמוביל מים קרים בתוך מעיין חם (חמי טבריה). לדעת רבה, הסיפור (איסור הטמנת צינור במים) מוכיח את הדין בסוף המשנה, (איסור הטמנת ביצה בחול), כי יש איסור בכל הטמנה שמא יטמינו בגחלים, אך לדעת ר' יוסף, הסיפור מוכיח את שיטת חכמים בתולדות חמה: אסור לחמם בתולדות חמה, ולכן אסור להשתמש במים שחוממו בצינור שחומם מהשמש בחמי טבריה. אך ר' יוסי יסביר: חמי טבריה לא נחשב כמו תולדות חמה (שמותר), אלא כמו תולדות האור שאסור, שהרי המעיין נמצא בפתח הגיהינום.