בית הדין

כג ניסן התשעז | 19.04.17

דף לט:-מ.

דיני מקלחת בשבת וביו"ט:

להתקלח כל גופו או פניו ידיו ורגליו במים שחוממו בשבת - הכל אסור.

להתקלח כל גופו במים שחוממו ביום שישי - אסור בגלל גזרת הבלנים (או גזירת מרחצאות) שהיו מחממים את המרחץ בשבת ואומרים שחיממו מע"ש, לכן חכמים אסרו גם מים שחוממו מע"ש. על מה הייתה הגזרה? לפי ר"מ הגזרה הייתה גם על מים חמים וגם על מים קרים, תמיד אסור. לפי ר"ש מותר להשתטף[1] (שופך על עצמו מים), אסור רק אמבט, לפי ר"י אסור מים חמים, מותר צונן. צריך לציין, המחלוקת במקלחת בקרקע, אבל בכלי - לכו"ע אסור. לדעת רב מותר איבר איבר, והגזירה הייתה רק כל גופו.

פניו ידיו ורגליו - רק מים שחוממו מע"ש - מותר כדעת שמואל (אסור איבר איבר), אבל אם חומם בשבת - אסור.

מים קרים - רק ר"מ אסר. הספרדים פסקו כר"י, לכן מותר להתקלח בשבת בקרים. תרומת הדשן: נהגו להחמיר לא להתקלח בקרים שמא יסחוט. ולצורך גדול - מותר. (מים פושרים: משנה ברורה - מותר, הגר"ע יוסף - אסור).

מים שהוחמו מערב יו"ט - לספרדים (רי"ף ורמב"ם) מותר להתקלח כל גופו, לאשכנזים (תוס') אסור ומותר רק איבר איבר.

מים שהוחמו ביו"ט - אסור להתקלח כל גופו. (מותר להתקלח בפושרים ביו"ט).

פניו ידיו ורגליו ביו"ט - לב"ש אסור אם חומם ביו"ט, לב"ה מותר פניו ידיו ורגליו גם אם חומם ביו"ט.

בעיות נוספות במקלחת: סחיטה (לכן אסור לנגב שערות ראש, לכן רק ישים מגבת על הראש), כסבון רגיל יש בעיה של ממרח ונולד, לכן להשתמש בסבון נוזלי. (גם לגרע"י ראוי להחמיר).

שחייה בשבת - אם רגליו מנותקות מהקרקע - נחשב לשחייה ואסור בשבת, שמא יתקן סירה. וכן זהו עובדין דחול. בעיה נוספת: המים שעל הראש במקום שאין עירוב. (או טלטול מגבת).

להתקלח בחמי טבריה (מעיין חם) - בהתחלה היה מותר, אח"כ חכמים אסרו, ולבסוף חזרו והתירו. כך נפסק להלכה: כל מעיין שחם מששת ימי בראשית והמעיין בקרקע - מותר כי לא יחליפו עם תולדות האור. אבל לבשל בחמי טבריה - אסור מדרבנן, ואם בישל חייב מכת מרדות. (דף מ:).

השלבים בגזרת מרחצאות:

1)- מותר להתקלח עם מים שחוממו בשישי. 2)- אסור להתקלח ממים שחוממו בשישי אך מותר סאונה (להזיע). 3)-אסור סאונה אך מותר להתקלח במעיין טבעי (חמי טבריה). 4)- אסרו מעיינות טבעיים התירו להתקלח עם מים קרים. 5)- חזרו והתירו להתקלח גם עם מעיינות טבעיים חמים.