דף מא

משנה: מוליאר גרוף - כלי נחושת שיש בפנים מים, מחוץ לכלי יש בית קיבול שמכניסים לתוכו גחלים. הגחלים רק משמרים חום ולא מבשלים, לכן שהייה מותרת (אם המוליאר גרוף), ומותר בשבת לשתות מהמים.

אנטיכי - הסבר 1)- לדעת רבה, מדובר בכירה שמחובר לה בית קיבול עם מים - אסור שהייה כי יש הרבה חום, אבל רבה מקל בכלי נחושת שהגחלים בתוכו (הסבר ר"נ) שמותר בשבת. הסבר 2)- לדעת ר"נ, מדובר בכלי נחושת שהגחלים בתוך הכלי למטה, ובחצי העליון יש מים - אסור בשבת כי נחשב להטמנה, וק"ו שכירה עם בית קיבול למים (הסבר רבה) - יהיה אסור בשבת. (לרש"י האיסור משום שהייה כמו תנור).

משנה: "המיחם שפינהו" - 1)- ר' אדא בר מתנא ושמואל סבורים כדעת רבי שמעון: אדם שפינה מהמיחם את המים החמים - אסור לתת לתוכו מעט מים קרים כי מבשלם, אבל מותר לשים הרבה מים קרים. למרות שאם שם הרבה מים קרים הוא מצרף (מחזק את המיחם, וזו בעיה של מכה בפטיש), בכ"ז מותר כי דבר שלא מתכוון - מותר כר"ש. (לדעתם, מותר להוריד את המיחם מהאש, וכן מותר להוציא את המים מהמיחם).

2)- אביי סבור כדעת ר"י: פינה את המיחם מעל האש, ויש במיחם מים חמים - אסור לתת במיחם קצת מים קרים, אבל מותר להכניס הרבה מים קרים. אבל אם פינה את המים מהמיחם - אסור לתת לתוכו אפילו הרבה מים, משום מצרף. כדעת ר"י, שדבר שלא מתכוין אסור. (לדעתם, מותר להוריד את המיחם מהאש, אבל אסור להוציא את המים מהמיחם).

3)- רב סבור כדעת ר"י בדבר שאין מתכוון, אך הסביר את המשנה כדעת ר' אדא, שפינה מים, ומדובר בדוד גדול: אם שם מעט מים - אסור מדין בישול, ואם שם מים עד הסוף - אסור מדין מצרף, ואם שם הרבה מים לא עד הסוף (שיעור להפשיר) - מותר.

שמואל פסק בדבר שאין מתכוון כדעת ר"ש לקולא, ובמלאכה שאינה צריכה לגופה שמואל פסק להחמיר כר"י. הטעם: בדבר שלא מתכוון - הוא לא רוצה בכלל לעשות את הפעולה האסורה, (למשל: לא רוצה לחרוש כשגורר כיסא, או לא רוצה לצרף כשמלא מים קרים במיחם), האיסור נעשה ללא כוונתו לכן שמואל התיר כר"ש, אבל במלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא כן רוצה לעשות את הפעולה האסורה, אלא שהיה מעדיף שלא יגיע לכך, או שלא התכוון למטרה שהייתה במשכן, לכן יש לחייבו.

לכבות גחלת ממתכת - אסור מדרבנן, (אין פחם), לכן מותר כאשר יש חשש שהרבים יינזקו.

לכבות גחלת מעץ - אם מכבה כדי לעשות פחם - אסור מהתורה, כי זו מלאכה שצריכה לגופה, ואם מכבה כדי שלא ינזקו רבים, זו מלאכה שאינה צריכה לגופה - לדעת ר"ש מותר, ולדעת ר"י אסור.

לפנות קוץ מרה"ר - גם לר"ש יש לפנות קוץ רק ע"י הליכה פחות מ-4 אמות ועצירה, (אך מכרמלית ניתן ללכת רצוף), ניתן לסלק קוץ בכדי שלא יזיק את הרבים.