בית הדין

כג ניסן התשעז | 19.04.17

דף מב.

אמבטיה - כלי ראשון, הוא רוצה שהמים יהיו חמים.

כוס - כלי שני, מיועד לשתייה.

ספל - מים חמים שמכניסים לאמבטיה - באמצע, מצד אחד זהו כלי שני, מצד שני רוצה שיהיה חם כמו כלי ראשון. ר' יוסף חשב לומר שספל כמו אמבטיה כלי ראשון, אך אביי אמר לו: ספל דינו כמו כוס כלי שני. (לא יתכן לומר שספל כמו כלי ראשון, כי מותר לשטוף פנים במים חמים שחוממו בשישי, וכדי לשטוף פנים עם מים חמים צריך לערבב קצת מים קרים, אך לא ניתן כלל לערבב עם הספל הוא כלי ראשון).

"רבא לא קפיד אמנה" - הו"א: הכניס כלי קטן עם מים קרים לתוך כלי גדול עם מים חמים - מותר, כי דפנות הכלי מפסיקות ולא מחמם. הסבר מסקנה: הכניס מים קרים לתוך כלי שני חם - מותר, כי כלי שני (גדול או קטן) - לא מבשל. (נ"מ: להכניס חלב קר לתוך קפה שבכלי שני - מותר {לרמב"ם וודאי מותר, כי החלב מפוסטר, ואין בישול אחר בישול בלח}).

דף מב:

משנה: דין תבלינים - לדעת ת"ק: מותר להכניס תבלינים רק לכלי שני (קערה), אסור להכניס תבלינים לכלי ראשון (אלפס וקדרה). אבל ר"י מיקל: מותר להכניס תבלין גם לכלי ראשון, כי לא מתבשל מהר, אבל אסור לשים תבלינים בחומץ או ברוטב דגים, כי יש להם חריפות שמבשלת.

דין מלח:

שיטת ר' יוסף - מלח כמו כל התבלינים (לפי ת"ק), לכן אסור לכלי ראשון ומותר לכלי שני.

שיטת אביי בא"ד 1 - מלח חמור מתבלין, כי מלח נחשב לקלי הבישול, וגם בכלי שני מתבשל. (תוס' המחמיר כך - תע"ב, גם הרמ"א כתב שכדאי להחמיר כשיטה זו).

שיטת אביי בא"ד 2 וכן שיטת ר' נחמן - מלח יותר קל מתבלין, מלח מותר גם בכלי ראשון, אם לא עומד על האש, כי המלח קשה לבישול, ורק על האש מתבשל. (כך פסקו הרי"ף הרמב"ם והשו"ע).

ההבדל בין כלי ראשון לכלי שני - כלי ראשון שהיה על האש דפנות הכלי חמים, והחום מחזיק הרבה זמן, (כלי ראשון על האש - זה החיוב הפשוט של בישול מהתורה), אבל כלי שני - לא מבשל כי אין הדפנות חמים והולך ומתקרר (תוס' דף מ: ד"ה ושמע).

מה מפורש בגמ' שלא נחשב לקלי בישול - בשר שור, מלח, תבלין, שמן, מים.