משנה מב:-מג.

שמן שבנר הוא מוקצה, סיבות: א)- הוקצה להדלקת הנר. ב)- יש חשש שמא יכבה.

שמן שנותר לאחר שהאש כבתה (דף מד.) - ר"י אסור מיגו דאיתקצאי בין השמשות וכו', לר"ש מותר אין מוקצה.

לשים צלחת מתחת לנר ביום שישי - מותר, לא חוששים שמא יטלטל את הצלחת בשבת.

לשים צלחת מתחת לנר בשבת - אסור. הסבר 1 (רבה ור' יצחק): אין כלי ניטל אלא רק לצורך דבר הניטל בשבת, אבל אסור לטלטל כלי (צלחת) לצורך מוקצה (נר) שהנר המוקצה לא ניטל בשבת. הסבר 2 של ר' יוסף: אסור לבטל כלי מהיכנו. הצלחת תהיה מוקצה, לא ניתן להזיזה, ונחשב כאילו קבעת אותה למקום שזה מלאכת בונה. וכן זה כמו סותר כי ביטל את הכלי מהדבר שהיה מוכן לו.

שיטת רבה - אסור לטלטל כלי לצורך מוקצה, אבל מותר לטלטל כלי לצורך מוקצה לצורך הצלה מצויה, אבל אם מדובר בהצלה לא מצויה - אסור לטלטל כלי לצורך מוקצה (=אין כלי ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל).

שיטת ר' יוסף - מותר לטלטל כלי עבור מוקצה גם כדי להציל הצלה לא מצויה. אבל אסור לבטל כלי מהיכנו, כאמור לעיל, אם לא יהיה ניתן להשתמש בכלי יש איסור של בונה וסותר.

שיטת ר' יצחק - מחמיר מאוד, אסור לטלטל כלי עבור מוקצה תמיד (אפ' לא לצורך הצלה לא מצויה). מותר לטלטל רק כאשר התחיל לטלטל בהיתר, כגון שטלטל מוקצה לצורך מקומו וממשיך לטלטל.

9 מקרים מהמשנה בדף מב עמוד ב עד דף מג עמוד א:

1- לשים צלחת מתחת לתרנגולת שנמצאת במדרון כך שהביצה תיפול למגש ולא תדרדר למדרון - לכו"ע אסור. לרבה אסור כי זה מקרה לא מצוי (ביצה במדרון), ואסור לטלטל כלי למוקצה עבור הצלה לא מצויה. לר' חסדא אסור כי מבטל כלי מהיכנו. לר' יצחק תמיד אסור לטלטל כלי למוקצה.

2- לשים קערה מעל הביצה שלא ידרכו עליה - לרבה מותר כי מותר זהו הצלה מצויה. לר' חסדא מותר כי לא מבטל כלי מהיכנו, הכלי נמצא מעל הביצה וניתן להסירה. לר' יצחק אסור כי תמיד אסור לטלטל כלי עבור מוקצה.

3- חבית יין טבל (מוקצה) שנשברה בשבת - מותר להניח כלי להציל את היין. לרבה מותר כי מדובר בכד חדש ומצוי שהכד יישבר, כך שזו הצלה מצויה, לר' חסדא מותר בגלל הטבל לא נחשב למוקצה חמור, שהרי אם עישר בשבת מותר באכילה, ולא נחשב כמבטל כלי מהיכנו. לר' יצחק מותר רק במציאות שהתחיל להרים את הכלי לצורך היתר כגון לצורך מקומו, והכלי בידו והוא ממשיך לטלטל לכד שנשבר.

4- מותר לשים צלחת מתחת לנר לקבל ניצוצות שנופלים מהנר - לרבה מותר בגלל שזהו הצלה מצויה, לר' חסדא מותר בגלל שאין ממש בניצוצות, כך שאין מוקצה בצלחת ניתן לקחת את הצלחת. לר' יצחק מותר רק אם התחיל בהיתר לצורך מקומו כנ"ל.

5- מותר לשים קערה הפוכה על הנר (לא עד הסוף שהנר לא יכבה), כך שלא תהיה שריפה. (קורות הבית הן מוקצה) - לרבה מותר כי מדובר בבית עם תקרה נמוכה כך שזו הצלה מצויה, מצוי שייגרם שריפה בבית נמוך. לר' יוסף מותר כי לא מבטל כלי מהיכנו, הכלי נמצא מעל הנר וניתן להסירה. לר' יצחק מותר רק אם התחיל בהיתר לצורך מקומו כנ"ל.

6- תקרה שהתחילה ליפול - מותר להחזיק את הקורה עם מיטה - לרבה מדובר בתקרה חדשה שמצוי שנופלת וזהו היזק מצוי. לר' יוסף מדובר ששם את המיטה בצורה רפויה, כך שניתן להוציא המיטה ואין זה מבטל כלי מהיכנו. לר' יצחק מותר רק אם התחיל בהיתר לצורך מקומו כנ"ל.

7- מותר לשים דלי מתחת לנזילה (הדליפה נחשבת למוקצה) - לרבה מדובר בבית חדש שמצוי בו נזילות. לר' יוסף מדובר במים שראויים לשתייה לא מוקצה. לר' יצחק מותר רק אם התחיל בהיתר לצורך מקומו כנ"ל.

8- לשים סל שישמש כמדרגה לאפרוחים שיעלו לקן - אם היו האפרוחים בין השמשות על הסל - אסור גם אם ירדו מהסל, מיגו דאיתקצאי בין השמשות - איתקצאי כל השבת. ואם האפרוחים לא היו בבין השמשות: אם האפרוחים על הסל - מוקצה ואסור להזיז, ואם ירדו מהסל - מותר להזיז.

9- לשים מחצלת על אבנים שהן מוקצה - לר' יצחק אסור, ורק אם האבנים לא מוקצה, כגון אבנים חדות שראויות לקינוח בבית הכיסא - מותר.