דף מז: פרק רביעי

הטמנה - הסיר נוגע באש (בניגוד לשהייה שהסיר לא נוגע בגחלים), או שהוריד את הסיר מהאש והטמין בתוך דבר ששומר על החום. הדין של הטמנה:

להטמין בשבת - אסור לגמרי. הבעיה: שמא יראה שהאוכל מתקרר ויבעיר.

להטמין בשישי - מותר רק בדבר ששומר על החום, אבל אסור להטמין בדבר שמוסיף חום. הבעיה: שמא יחתה.

לדעת רש"י, דין הטמנה ודין שהייה שווה, לכן יש את אותן דרגות שיש בשהייה, (למשל, לחנניה מותר כמאכל בן דורסאי וכו'), אבל לדעת רוב הפוסקים הטמנה חמורה משהיה, ואסורה בכל הדרגות.

מרכיבים שמוסיפים הבל כאשר הם לחים או יבשים: גפת, זבל, מלח, סיד, חול.

מרכיבים שמוסיפים הבל רק כאשר הם לחים: תבן, זגין, מוכין, עשבים. (יש יותר חום בחומרים לחים).

מרכיבים שלא מוסיפים הבל (מבואר בדף מח.) - צמר גזוז, צמר מנופץ, צמר צבוע, מוכין. (יש עוד חומרים שלא מוסיפים הבל, ומבוארים בדף מט.).

שומשום - מוסיף הבל ואסור להטמין את כל הסיר בתוכו. אומנם אם הטמין סיר בתוך קופסה, ובקופסה שם חומר שלא מוסיף הבל, ואת כל הקופסה שם על שומשום, השומשום שנמצא למטה לא מספיק חם, ומותר להניח את הקופסה על שומשום, אבל זיתים חומם רב ואסור לשים קופסה (עם חומר שלא מוסיף הבל) על זיתים (הזיתים נמצאים מתחת לקופסה וחום הזיתים עולה לקופסה).