דף צח:

"ביתדות" - לא הייתה ריצפה לעגלה, אלא רק יתדות, כל יתד רחבה 4 אמות (לכן העגלה רה"י), אך יש מרווח גדול בין היתדות, ובמרווח זה אין קורות, אין תקרה וזה רה"ר.

לדעת ר"נ עובי הקרשים גם למעלה היה אמה, ס"ה רוחב גג המשכן היה 12 אמות (10 אמות חלל המשכן + 2 אמות עובי הקרשים מצפון ומדרום). כעת בצד מערב היו 6 קרשים ברוחב 1.5, ס"ה מכסה 9 אמה, אך היו עוד 3 אמות גלויות, לכך היו עוד שני קרשים בפינות, כל קרש בין אמה וחצי, שכיסו את כל קרשי המשכן שמצפון ומדרום. (על אלו 2 הקרשים נאמר: "וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם").

לדעת ר"י, עובי הקרשים מצפון ודרום למעלה היה דק, אך בחיבור אליהם הקרשים של צד מערב היו ברוחב אמה וחצי - בולטים מעט, וזה לא "יחדיו", לא תואם לגמרי? תשובה: חתכו ושייפו את העצים מצד מערב מכל הכוונים, (לא רק העובי היה דק, אלא גם הרוחב היה דק), כך שיותאם לקרש מצד צפון ודרום. (יתקיים: "יחדיו").

הנס בבריח התיכון - הבריח הסתובב בכל קירות המשכן.

היריעה הראשונה (נקראת: "משכן", עשויה משש תכלת וארגמן וכו').

כל רצועה אורכה - 28 אמה, ורוחבה - 4 אמות. היו 10 רצועות מחוברות, ס"ה נוצרה יריעה גדולה שאורכה: 40 אמה, ורוחבה: 28 אמה. את אורך היריעות שמו לרוחב המשכן, (רוחב היריעות - לאורך המשכן).

סידור רוחב היריעות על גג המשכן:

רוחב היריעות היה 28 אמות - לדעת ר' יהודה עובי הקרשים למעלה היה דק מאוד, כך שרוחב המשכן היה 10 אמות (פלוס אצבע מכל צד, שזה לא משמעותי). פריסת היריעות התבצעה כך: 10 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, נשאר עוד 18 אמה שהתחלקו בצורה הבאה: 9 אמות כיסו את הקרשים שבצד צפון, ועוד 9 אמות כיסו את הקרשים שבצד דרום, (הקרשים היו בגובה 10 אמות, כך שכמעט כל הקרש היה מכוסה ביריעה חוץ מהאמה האחרונה שהייתה בתוך האדנים).

אבל לדעת ר' נחמיה, רוחב חלל המשכן היה 10 אמות, וגם צריך להוסיף עוד 2 אמות עובי הקרשים, (כי הקרש היה עבה אמה גם למעלה), כך שרוחב גג המשכן היה 12 אמה, פריסת היריעות התבצעה כך: 12 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, נשאר עוד 16 אמה שהתחלקו בצורה הבאה: 8 אמות כיסו את הקרשים שבצד צפון, ועוד 8 אמות כיסו את הקרשים שבצד דרום, (הקרשים היו בגובה 10 אמות, כך שהקרש היה מכוסה ביריעה חוץ מ-2 האמות התחתונות).

סידור אורך היריעות על גג המשכן:

אורך היריעות היה 40 אמות - לדעת ר' יהודה פריסת היריעות התבצעה כך: 30 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, נשאר עוד 10 אמה שכיסו את כל הקרשים שבצד מערב, הכל מכוסה כולל האדנים. אבל לדעת ר' נחמיה, פריסת היריעות התבצעה כך: 30 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, אך נצרך עוד אמה עבור עובי הקרשים בצד מערב, נשאר עוד 9 אמה שכיסו את הקרשים שבצד מערב, חוץ מהאדנים. (אמה אחת ללא כיסוי).

היריעה השנייה (נקראת: "אוהל", עשויה משיער עיזים).

כל רצועה אורכה - 30 אמה, ורוחבה - 4 אמות. היו 11 רצועות מחוברות, ס"ה נוצרה יריעה גדולה שאורכה: 44 אמה, ורוחבה: 30 אמה.

סידור רוחב היריעות על גג המשכן:

רוחב היריעות היה 30 אמות - לדעת ר' יהודה פריסת היריעות התבצעה כך: 10 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, נשאר עוד 20 אמה שכיסו את כל הקרשים שבצד צפון ודרום, הכל מכוסה כולל האדנים. אבל לדעת ר' נחמיה, פריסת היריעות התבצעה כך: 12 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, נשאר עוד 18 אמה - 9 אמות לצד צפון ו-9 אמות לצד דרום. (היריעות כיסו את הקרשים שבצד צפון ודרום, חוץ מהאדנים. אמה אחת ללא כיסוי).

סידור אורך היריעות על גג המשכן:

אורך היריעות היה 44 אמות. לדעת ר' יהודה פריסת היריעות התבצעה כך: 30 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, עוד 2 אמות מכסה מעט מהפתח בצד המזרחי, נשאר עוד 12 אמה: 10 אמה כיסה את כל הצד המערבי כולל האדנים, ונשאר עוד 2 אמות (חצי יריעה) - שנגרר על הרצפה. אבל לדעת ר' נחמיה, פריסת היריעות התבצעה כך: 31 אמות מהיריעות היו מעל גג המשכן, עוד 2 אמות מכסה מעט מהפתח בצד המזרחי, נשאר עוד 11 אמה: 10 מכסה את הצד המערבי, ונשארה רק אמה 1 שנגררת על הרצפה.

"חרוצים היו הקרשים" - רש"י (בד"ה לרבי יהודה, וכן בד"ה חרוצים) ביאר: רוחב הקרש היה אמה וחצי, חתכו למטה באמצע הקרש חצי אמה (בגובה אמה), כך שבאמצע יש חור ברוחב חצי אמה, ומצד אחד לחור - נשאר חצי אמה, ועוד חצי אמה מהצד השני של החור. שני החצאים נקראים בתורה בשם: "ידות", ("שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד"), כעת בכדי להצמיד את הקרשים, רצו שהאדנים יהיו בתוך עובי הקרש ולא מבחוץ לקרש, לכן הורידו מכל "יד" עוד רבע אמה מהצד החיצוני של כל יד, כך שכל יד הייתה ברוחב רבע אמה. את שני הידיים הכניסו לאדנים שהיו עשויים מכסף.