בית הדין

כט תמוז התשעז | 23.07.17

הרב ישראל ליאור

שאלה:

אחד המדריכים השאיל את המחשב נייד שלו לטובת ההגברה.

כנראה שחובר חוט לא נכון ונגרם קצר בכל מערכת ההפעלה של המחשב.

עלות התיקון אלף ₪ עלות המחשב 2500 ₪.

עובדות:

מדריך הוא שכור לישיבה לעבודתו וההשאלה הייתה בזמן היותו שכור.

המחשב כעת אינו עובד ועלות התיקון הוא 1000 ₪

כעת המדריך בא לשאול האם הישיבה צריכה לשלם לו את הנזק שנגרם למחשבו?

תשובה:

השאלה הבסיסית שאנו צריכים לשאול במקרה זה מה גרם לנזק?

כשנתבונן שוב בשאלה התובע אומר שכנראה הנזק נגרם מהכנסת כבל חשמלי לא נכון גרם לקצר ומערכת ההפעלה איננה עובדת עוד.

כאשר התובע טוען "כנראה" אין כאן תביעת ברי אלא תביעת שמא. היינו שהתובע בעצמו לא יודע מי ומה גרם לנזק.

דין זה לענ"ד יש לדמותו לדין המשנה שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה הדין הוא המוציא מחברו עליו הראיה (ב"ק לה. נפסק בשו"ע ס' ת, א).

ולכן לא מבעי הוצאת ממון אין כאן כיוון שאין ראיה אלא אפילו חיוב שבועת היסת אין כאן כיוון שיש כאן תביעת שמא.

ואפילו שבועה אין כאן כיוון שאין כאן טענת ברי. אך אם היה המדריך טוען אתה יודע שנגרם הנזק אצלך הרי חייב הנתבע שבועת היסת.

לכן במקרה זה שאין ידוע ממה נגרם הנזק הישיבה פטורה שהרי הנזק יכול לקרות בהרבה אופנים.

במידה והמדריך יוכיח שאכן הנזק נגרם מהכנסת כבל לא נכון.

נצטרך לברר על מי התביעה? מי הכניס את הכבל האם "השואל" או שמא אדם אחר שנגע במחשב ללא רשות?

יהיו לנו מספר דיונים:

1. האם יש כאן דין שואל רגיל או שאילה בבעלים?
2. שואל שהכניס את הכבל, האם נחשב כמתה מחמת מלאכה, כפשיעה בבעלים או כמזיק בידיים?
3. אדם אחר שאינו השואל, מה דינו? ולמי צריך לשלם?
4. במידה והוא מזיק, איך מזיק משלם על חפץ חדש/משומש/תיקון?

אך כיון שהדיונים הללו אינם נוגעים לעצם השאלה לא אדון בהם כעת.