שומת פנס רכב

בית הדין

ב חשון התשעח | 22.10.17

הרב ישועה רטבי

המקרה:

אשתו של הנתבע פגעה עם רכבה בפנס הרכב של התובע. (הרכב של התובע חנה בצד המדרכה). אשת הנתבע התנצלה ואמרה שתשלם את הסכום הנדרש לתיקון.

לאחר מספר ימים הסדק בפנס התרחב, וזכוכית הפנס נשברה לגמרי. בעל המוסך החליף את כל הפנס. עלות התיקון:  921 ש"ח עבור הפנס ועוד 92.25 ש"ח עבור העבודה, ס"ה 1,013.25 ש"ח. (הדיון נסוב על אלף ש"ח).

 

טענות התובע

התובע דורש מהנתבע החזר של אלף ש"ח עבור עלות תיקון הפנס.

במהלך הדיון, התובע הציע הצעת פשרה: למרות שתיקון הפנס היה במוסך מורשה של חברת טויוטה, אם הנתבע מעוניין לחפש ולמצוא מוסך שמתקן פנס באותה איכות כפי שהייתה לפני הפגיעה במחיר זול יותר - התובע מוכן לספוג את הפער במחירים.

 

טענות הנתבע

הנתבע טוען שלא היה מודע לפרטי האירוע, רק לאחר מספר שבועות התובע יצר אתו קשר אמר שהחליף את הפנס וביקש את עלות התיקון.

הנתבע מודה עקרונית בגרימת הנזק, אך מערער על הסכום בגלל הסיבות הבאות:

  • א. מדוע אני צריך לשלם את כל הפנס, הרי צריך לשום את הרכב, כך שעלי לשלם רק על ירידת ערך הרכב בגלל שבירת הפנס (סכום נמוך ולא משמעותי).
  • ב. היה רק סדק קטן, כך שיתכן והתרחבות השבר נגרמה בגלל סיבות אחרות.
  • ג. מדוע אני צריך לשלם על כל הפנס, עלי לשלם רק על הנזק הקטן שגרמתי, כלומר על הסדק.
  • ד. לא מדובר על נזק מהותי לרכב, אלא רק על יופי, ומניין שיש חיוב לשלם על יופי.

 

השאלות לבירור:

  • א. האם המזיק צריך לשלם על תיקון או על ירידת שווי הערך?
  • ב. התייחסות לטענותיו של הנתבע (ב-ד).
  • ג. כיצד מתבצעת השומא בחפץ משומש?

 

א- תשלום על תיקון או על ירידת הערך

הנתבע מודה עקרונית בגרימת הנזק, אך ישנן שתי אפשרויות כיצד לבצע את חישוב הסכום אותו חייב הנתבע לשלם:

  • א. הנתבע ישלם את עלות התיקון ועלות הפנס, דהיינו אלף ש"ח כפי דרישת התובע.
  • ב. הנתבע ישלם את שווי הפחת שנגרם לרכב כתוצאה מפגיעת הרכב, כפי דרישת התובע. המשמעות של חישוב זה, שהמזיק ישלם סכום קטן, כי אין הבדל משמעותי במחיר בין רכב עם פנס לבין רכב ללא פנס.

 

במסכת בבא קמא דף נח עמוד ב מובא: יש קולא למזיק שהוא לא צריך לשלם את שווי הנזק אלא יש לשום את הפחת שנוצר כתוצאה מהנזק, כגון בהמה שאכלה ערוגה אחת, בעל הבהמה לא צריך לשלם את המחיר היקר של ערוגה אחת, אלא עליו לשלם רק את המחיר של הפער שיש במכירת פי שישים של אותה ערוגה שניזוקה, (ערוגה אחת מתוך שישים ערוגות כדעת חזקיה). וכ"פ המחבר בסימן שצד סעיף ד.

לכאורה, ע"פ דברי הגמ', יש לחשב את הסכום כפי האפשרות השנייה, כך שהנתבע ישלם לתובע רק את הפחת שיש לרכב, ולא את התשלום המלא של הפנס, כי ההבדל במחירון הרכב בין רכב עם פנס לרכב ללא פנס הוא קטן. (כמבואר בסימן שפז סעיף א).

אך החזון איש (ב"ק סימן ו בס"ק ג) חידש, שכל דברי הגמ' אמורים רק בדבר העומד למכירה, שאז אכן אין הפסד גדול למוכר בין שדה עם ערוגה לבין שדה ללא ערוגה, אבל אם השדה לא עומדת למכירה, הרי שנוצר הפסד לבעל השדה שצריך כעת לזרוע ערוגה נוספת, לכן על המזיק לשלם את שווי הערוגה. אף במקרה כאן, מדובר ברכב שלא עומד למכירה, כך שנוצר נזק משמעותי לבעל הרכב, לפיכך על המזיק לשלם את עלות התיקון.

יש לסייג זאת רק ברכב שדרך העולם אכן לתקן במוסך מורשה, כגון ברכב חדש שאכן הנוהג הוא להקפיד אפ' על שריטה קטנה, וק"ו על פגיעה בפנס, אך אילו היה מדובר ברכב ישן ובפגיעה קטנה שלא נהוג לתקנה - אין חיוב לשלם על הנזק אלא רק על הפחת.

הש"ך בסימן צה ס"ק יח כתב: "אף על גב דקי"ל לקמן סימן שפז דשמין למזיק - היינו היכא דאי אפשר לתקן הנזק, אבל היכא שאפשר לתקן - מסתברא שחייב המזיק לתקן הנזק". (וכן גם כתב בסימן שפז ס"ק א).

כלומר, מתי אנו אומרים ששמין למזיק, כך שהמזיק רק ישלם על הפחת? רק במקום בו לא ניתן לתקן, שאז שמים את שווי הפחת של שנגרם לחפץ, והמזיק ישלם את הפער, אבל במקום שניתן לתקן - המזיק מחויב לתקן את הנזק. וכך מוכח מדברי החזון איש (ב"ק סי' ו אות ג).

 

 

ב- התייחסות לטענותיו של הנתבע (ב-ד).

הנתבע טען: היה רק סדק קטן, כך שיתכן שהתרחבות השבר נגרמה בגלל סיבות אחרות. טענה זו לא מתקבלת, פנס הרכב היה שלם ותקין, התרחבות הסדק ובסופו של דבר שבירת הזכוכית - נגרמה כתוצאה ישירה מן המכה של רכב הנתבע בפנס רכב התובע.

הנתבע עוד טען: מדוע עלי לשלם על כל הפנס, עלי לשלם רק על הנזק הקטן שגרמתי, כלומר על הסדק, גם טענה זו לא מתקבלת. כוח השבירה שיש בפגיעת הרכב הוא זה שגרם לנזק בלתי הפיך לפנס הרכב. ובכל מקרה יש לחייב לפחות ע"פ דינא דגרמי, כדין גורם הוצאות לחברו, (כגון שורף שטרי חוב), שהרי הנתבע גרם לתובע להוציא הוצאות ברכישת פנס חדש לרכב, ועל גרימת הוצאה זו יש חיוב בתשלום מדינא דגרמי.

הנתבע עוד טען: לא מדובר על נזק מהותי לרכב, אלא רק על יופי, ומניין שיש חיוב לשלם על יופי. גם טענה זו לא מתקבלת. פנס שבור ברכב זהו נזק מהותי לרכב ולא פגם ביופי הרכב. המדד לכך הוא במבחן כשירות תנועה לרכב (טסט לרכב), בעל רכב עם פגיעה כזו בפנס לא יקבל רישיון לרכבו, הרכב לא יעבור את הטסט עד לאחר תיקון הפנס.

התובע דורש מהנתבע שיחזיר את מצב הרכב לקדמותו, (רכב עם פנס תקין) וישלם גם על עלות העבודה. תביעתו זו מתקבלת, וכדבריו הברורים של הנתיבות בסימן שמ ס"ק ג: "אטו אם אחד יסתור כלי או בנין של חבירו, שאומן יכול להחזירו - יפטר מלשלם שכר האומן?! אלא ודאי דכל מזיק מחוייב להחזיר הנזק שיהיה כמות שהוא בראשונה כל שניכר היזקו אף שלא נשתנה לגמרי, ודוקא גזלן כשנעשה נזק בהגזילה שלא ע"י מעשה הגזלן - אינו חייב כשלא נשתנה, ויכול לומר לו הרי שלך לפניך, אבל מזיק בידים - חייב להחזיר דמי הנזק אפילו כשלא נשתנה".

הנתבע הזיק פנס שהיה מחובר לרכב, כך שעליו לשלם את הסכום הדרוש בכדי להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר מחיר פנס כפי שהיה בשעת הנזק וכן את עלות התיקון.

 

ג- כיצד מתבצעת השומא בחפץ משומש

המזיק חפץ מסוים - צריך לשום כמה החפץ היה שווה בשעה שנעשה הנזק, וכמה החפץ שווה לאחר הנזק ואת ההפרש יש לשלם.

בכדי לבצע את השומא, צריך שיהיו שלושה שישומו את החפץ הניזוק. ואם השמאים חלוקים בניהם - הולכים אחר הרוב כמו בבית דין, ואם כל אחד מהשמאים אומר סכום אחר - הולכים אחר הסכום הממוצע שבניהם[1]. (כמבואר בסימן קג סעיפים א-ב).

אומנם אם מדובר בחפץ משומש - לא שמים את שווי החפץ כפי מחיר חפץ חדש, אלא כפי מחיר חפץ משומש. כך שעל המזיק להחזיר את שוויו של הפנס כפי שהיה שווה בשעת הנזק ולא את שוויו של פנס חדש.

ישנן מספר דרכים כיצד לשום חפץ משומש (מחיר החפץ בשעה שנעשה הנזק), אציין שתיים מתוכן:

  • א. יש דיינים ששמים בדרך הבאה (כך שמים בבית דין של הגר"נ קרליץ): המזיק מוצר ולא ניתן לתקנו (או שלא שווה לתקן) והמוצר כעת לאחר ההיזק לא שווה כלום, צריך לבדוק את שוויו כמוצר משומש במועד שלפני ההיזק. לצורך כך יש לבחון כמה המוצר עלה, וכן צריך לבדוק כמה זמן בממוצע מחזיק אותו מוצר, המזיק ישלם את מחיר המוצר פחות זמן השימוש. (למשל, פנס הרכב עולה אלף ש"ח, ואם נאמר שהפנס מחזיק למשך עשרים שנים, יוצא שכל שנה הפנס מוריד מערכו חמישים שקלים. הרכב הוא משנת 2010, נמצא שלאחר שבע שנים הפנס איבד מערכו 350 ש"ח, כך שעל המזיק לשלם 650 ש"ח).
  • ב. יש דיינים ששמים כך: יש לשאול את הניזק, איזה סכום היית מוכן לשלם בשביל שיחליפו לך לחפץ חדש, ואת הסכום הזה יש להפחית מהמחיר של החפץ החדש.

 

מבדיקה שנעשתה ע"י בית הדין עולה שמחיר פנס חדש של חברת טויוטה עולה 800 ש"ח לפני מע"מ. ניתן לרכוש פנס משומש בחצי מחיר. עלות פנס משומש ועלות התיקון 501.5 ש"ח.

 

החלטות

  • א. המזיק לרכב שלא עומד למכירה - עליו לשלם את עלות התיקון ולא רק את תשלום הפחת.
  • ב. הנתבע הזיק פנס שהיה מחובר לרכב, כך שעליו לשלם את הסכום הדרוש בכדי להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר מחיר פנס כפי שהיה בשעת הנזק וכן את עלות התיקון.
  • ג. לאור זאת על הנתבע לשלם לתובע 5 ש"ח.

 

 

[1] בכדי לחשב את הסכום הממוצע, צריך לקחת את סכום הגבוה ואת הסכום הנמוך, והפער שיש בניהם לחלקו לשניים ולהוסיף לסכום הנמוך. לדוגמא: שמאי אחד העריך את שווי המוצר בחמישים ש"ח, ושמאי שני העריך בשישים ש"ח, ושמאי שלישי העריך בשבעים ש"ח. נמצא שהפער בין הסכום הגדול לסכום הקטן הוא עשרים ש"ח, מחצית מסכום זה יוצא עשרה ש"ח, אנו נוסיף את מחצית הפער (עשרה ש"ח) לסכום המינימאלי (חמישים ש"ח) וזה יהיה הסכום הממוצע. במקרה כאן שומת החפץ תהיה שישים ש"ח.