בית הדין

י חשון התשעח | 30.10.17

האם מותר לקחת בקבוקים ממתקן מיחזור?חלק מתקני המיחזור המצויים ברחוב שייכים לחברת מיחזור מסויימת שקיבלה רשות מהעירייה להניח מיתקנים אלו ברה"ר, ומעתה צ"ע האם חברה זו קנו את הבקבוקים שבמיתקן.

הרב ענניאל אהרן

פתיחה

תחילה צריך לדעת כי חלק מתקני המיחזור המצויים ברחוב אינם ענין של העירייה לשם איסוף הבקבוקים כדי שלא יזרקו לפח וישמשו למיחזור, אלא הינם שייכים לחברת מיחזור מסויימת שקיבלה רשות מהעירייה להניח מיתקנים אלו ברה"ר, ומעתה צ"ע האם חברה זו קנו את הבקבוקים שבמיתקן.

קנין בכליו של לוקח

שנינו בגמ' ב"ב (פה.):

"רב ושמואל דאמרי תרוייהו: כליו של אדם קונה לו בכל מקום, חוץ מרה"ר; ורבי יוחנן ור"ש בן לקיש דאמרי תרוייהו: אפילו ברה"ר. אמר רב פפא, לא פליגי: כאן ברה"ר, כאן בסימטא, ואמאי קרו לה רה"ר? שאין רה"י. ה"נ מסתברא, דא"ר אבהו א"ר יוחנן כליו של אדם קונה לו בכל מקום שיש לו רשות להניחו; יש לו רשות - אין, אין לו רשות - לא, ש"מ".

בראשונים נחלקו באיזה אופן כליו של לוקח קונים לו בסימטא?

בתוס' (פה. ד"ה כל) רא"ש (סי' טו) ביארו שכדי שהלוקח יקנה בכליו, צריך שהמוכר יגלה דעתו שרצונו להקנות ללוקח בכליו, ועל כן אם הניח המוכר בכליו של לוקח בלא מדידה צריך שיאמר לו זיל קני, ואם לא אמר לו לא קנה, "דלא הוה דעתיה דליקני ליה כליו כיון דמחוסרין מדידה אלא לדעת שימדדם ואח"כ ימשכם ויזכה בהן", אבל כשמדד המוכר ונתן לתוך כליו של לוקח קנה שהרי זה כאילו א"ל זיל קני.

וכן פסק הטור (חו"מ סי' ר).

אמנם בב"י (שם) כתב כי מדברי הרי"ף (מב.) שהשמיט את דברי ר' יוחנן שבתחילת הסוגייא, ולא הביא אלא את דבריו שבסוף הסוגייא, משמע שלא ראה חידוש בדברי ר' יוחנן בתחילת הסוגייא יותר מדבריו שבסוף הסוגייא, וא"כ מה שאמר בתחילה מדד, לאו דוקא מדד אלא אורחא דמילתא נקט, ולעולם אינו סובר את החילוק שכתבו התוס' והרא"ש בין אם המוכר אמר לו זיל קני או לא אמר לו, והוסיף כי גם ברמב"ם (מכירה פ"ד) לא ראה שחילק בכך.

בשו"ע (חו"מ סי' ר סע' ג) פסק את דברי ר' יוחנן:

"כליו של אדם, כל מקום שיש לו רשות להניחו, קנה לו, וכיון שנכנסו המטלטלים בתוך הכלי אין אחד מהם יכול לחזור בו והרי זה כמי שהונחו בתוך ביתו, לפיכך אין כליו של אדם קונים לו ברשות הרבים" וכו'.

וברמ"א (שם) הוסיף את דברי התוס' והרא"ש הנ"ל:

"ויש מחלקין דאם אינו ברשות לוקח רק בסימטא וכיוצא בזה אין כליו קונים, אא"כ מדד (המוכר ונתנם לכליו של הלוקח (סמ"ע)) או עד שיאמר לו: זיל וקני (טור ותוס' והרא"ש פרק הספינה והגהות מיימוני פ"ד דמכירה)".

ובנתיבות (סי' ר ביאורים סק"ז) כתב כי מלשון הרא"ש מוכח שבדבר שא"צ מדידה, כגון שכבר מדדו המוכר או אחר, או שהמידה ניכרת בלא מדידה, קנה בלא מדידה.

כלי עם מחיצות שאינו משתמר

בגמ' ב"מ (ט:) מבואר שעבד ובהמה קונים מדין חצר, ולכאו' עבד ובהמה הינם ככליו של אדם, וכן כתבו להדיא הרמב"ן והרשב"א בביאור הגמ' בב"מ (שם), שכליו של אדם קונים לו מדין חצר.

מעתה צריך עיון האם קנין בכליו צריך להיות ממש כמו קנין חצר, וא"כ צריך שהכלי יהיה משתמר כמו שחצר צריכה להיות משתמרת.

בנתיבות (סי' ר סק"ג) הביא דברי הרשב"א הנ"ל שכתב כי כלים קונים מדין חצר, וביאר שכל שיש לכלי דפנות סביב חשוב כחצר משתמרת וא"צ לעמוד בצידו, וביאר שעל כרחך לומר כך שהרי לשיטה הסוברת שבחצר צריך דוקא עומד בתוכה, א"כ כלי בסימטא מדוע קנה, הרי אינו משתמר שם, ועומד בתוכה אי אפשר בכלי, אלא על כרחך שמחיצות הכלי כמחיצות החצר וחשוב כחצר המשתמרת, ולמד מכך גם לקנין חצר, שכל שיש מחיצות סביב החצר אף שאינו נעול במנעול נקרא משתמרת.

והטעם שאין כלי קונה ברה"ר וברשות המוכר, נ"ל שאף שהכלי קונה לבדו מדין חצר, מ"מ כל כלי חייב בסיס, ולכן חשובה הרשות שבו הכלי מונח, עוד אפשר לומר שלעולם הכלי אינו קונה אלא מחמת הקרקע שתחתיו[1].

מיתקן למחזור בקבוקים

נראה שהמיתקן קונה לחברה כמו קנין כליו של לוקח, ואע"פ שהמיתקן מונח ברה"ר, כיון שהוא מונח ברשות העירייה, הרי שדין המיתקן ככליו של לוקח שמונחים במקום שיש לו רשות.

ואע"פ שהבקבוקים ניתנים במיתקן סתם, ללא מדידה או אמירה של זיל קני, קנו הבקבוקים לחברה, מהטעם שהבאנו לעיל בשם הנתיבות (סק"ז) שבדבר שא"צ מדידה, כגון שכבר מדדו המוכר או אחר, או שהמידה ניכרת בלא מדידה, קנה בלא מדידה.

ואע"פ שהמתיקן אינו משתמר, מ"מ הלא הבאנו בשם הנתיבות (סק"ג) שכל שיש לכלי דפנות סביב חשוב כחצר משתמרת וא"צ לעמוד בצידו, ובפרט במיתקנים המצויים כיום שאין גישה לבקבוקים שבתוכם אלא רק לאלו הקרובים לפתח הכניסה דרכו משליכים את הבקבוקים.

: הרב ניר אביב ערך בדיקה בין חברות המחזור וכך כתב:

לאחר בירור התבררו הפרטים הבאים. ישנם כמה חברות מיחזור, הגדולה שבהם היא חברת "אביב", וישנה חברה נוספת בשם "אל"ה" שהיא מאגדת את יצרני משקאות, ועוד חברות. המיכלים הפזורים ברחבי הערים, בדרך כלל באזור המרכז זו חברת "אביב" ובשאר המקומות חברת אל"ה ואחרים. הבעלות על המיכלים משתנה, חלקם שייכים לחברות המיחזור, וחלקם לרשות המקומית.

מנהלת השיווק של חברת "אביב" אומרת שכל בקבוק שנכנס לתוך המיכל שלהם שייך להם, והנוטל משם בקבוק אפילו על מנת להחזיר עובר על גזל. היא התלוננה על כך שדוקא בערים החרדיות פורצים את מיכלי המיחזור פעם אחר פעם, ולאחר שהחברה התקינה מנעולים אף הם נפרצו.

כאשר מדובר במיכלים של חברת המיחזור שהותקנו שם על פי זיכיון, הרי שהמיכלים קונים לבעליהם את הבקבוקים מדין קניין חצר. הנוטל משם עובר על גזל. בנוסף, יש כאן משום פגיעה בפרנסתם של עובדי החברה, ששלמו עבור הזכיון, ויש להם הוצאות של הפעלת משאית ש'בונה' על איסוף מכולות מלאות, ומפעל מחזור וכו'. לכן, יש כאן גם משם 'יורד לאומנות חברו'.

אולם, במתקנים השייכים לרשות המקומית, הרשות קונה את הבקבוקים הנכנסים למתקן, ולכן צריך לשאול את הגורם המוסמך ברשות המקומית מהי המדיניות.

במועצה האזורית מטה בנימין כל המתקנים שייכים למועצה, ומנהל מחלקת התברואה אמר לי שמבחינתו מותר לקחת בקבוק או שניים לצורך פרטי שאינו מסחרי. לעומת זאת, מנהל מחלקת התברואה בעירית רמת גן אוסר לחלוטין להוציא כל דבר ממיכלי המחזור. הוא הסביר שהאזרח ששם במיכל המחזור את הבקבוקים שלו עושה כן על דעת שימחזרו אותם ובכדי לתרום לאיכות הסביבה, לדבריו, ישנם אזרחים שמקפידים שמה שהם שמים במיכל המחזור ילך דווקא למחזור ולא לשימוש פרטי של אזרחים אחרים. לכן, אין לעיריה רשות להתיר שימוש אחר בבקבוקים, ואף הוצאה על מנת להחזיר אסורה. והוסיף שאם יתברר שהעיריה נתנה רשות לשימוש פרטי ארגוני הירוקים יגישו תביעה נגד העיריה בשל כך, והוא אינו מוכן לקחת את הסיכון.

ולבסוף שוחחתי עם אדם נחמד בשם דודי שהוא האחראי בעיריית תל אביב על ענייני המחזור. הוא הסביר שהמתקנים בתל אביב הם כולם של העירייה, ויש קבלן שמשלם להם על הרישיון לאסוף את התכולה של המתקנים. הוא אמר שהוא מתיר לקחת כמות קטנה שלא לצורך מסחרי, וזאת בתנאי שלבסוף הבקבוק יוחזר למחזור. לדבריו, ההיגיון במחזור הוא שהבקבוקים לא יזרקו לאשפה, אולם לקחת על מנת להשתמש בו ואחר כך להחזירו למחזור אין בעיה. הוא העיר שאין אכיפה או נתינת קנסות על מי שלקח בקבוק או שניים, ורק על מי שלוקח לצורך מסחרי כגון מקרה שקרה שבאה משאית ורוקנה תכולה מלאה של אחד המתקנים, ונפתח לנהג תיק במשטרה. הוא הוסיף שלא יעלה על הדעת לאסור על מי שעובר דירה לקחת קרטונים מהמכולות קרטונים, ושכאמור לא זו כוונתם. גם הקבלן שאוסף את החומר למחזור מודע לכך שאזרחים מדי פעם לשימוש פרטי שאינו מסחרי לוקחים מהמחזור, ואין בכך גזל".

מסקנה למעשה

בקבוקים שבתוך המיתקן למחזור נקנו לחברה של המיחזור ואסור לקחתם, ומי שלוקחם עובר בגזל, ואפ' אם לוקח ע"מ להחזיר אסור, שהרי קיי"ל (שו"ע חו"מ סי' שנט סע' ה) שואל שלא מדעת גזלן הוא. אומנם במקומות בהם האחראים על המתקן מאשרים לקחת בקבוקים על מנת להחזיר - מותר.