השקעה במניות מסלול הלכה
בית הדין
ו תמוז התשעח | 19.06.18
חשבון הפנסיה שלי מתנהל בחברת 'הראל' במסלול כללי, אני רוצה לשנות למסלול אחר וראיתי שיש מסלול שנקרא מסלול הלכה. מה המשמעות של מסלול כזה?
האם מותר להשקיע במסלולים אחרים שלא מוגדרים מסלולי הלכה?
האם יש הבדל בין קרן פנסיה לקרן השתלמות לעניין הזה?
הרב ינון אליה
הנושא הזה הוא מורכב וסבוך ביותר. נכתבו עליו מאמרים רבים ומגוונים, וגם דיעות הפוסקים בו הן רבות. כדי לענות תשובה מקיפה וממצת על שאלה כזו נדרש מאמר ארוך ויסודי שיגע בכל סוגי הבעיות ההלכתיות העלולות לצוץ, יקיף את שיטות הפוסקים בכל נושא ונושא, ויגיע למסקנה מעשית לאור כל אלה.
מאחר ואין באפשרותנו כעת להקיף נושא זה כראוי, ננסה להסביר בקיצור נמרץ את הבעיות המרכזיות הקיימות, ואת שיטות הפוסקים ביחס אליהן.
כבר עתה נוכל לומר שהמסקנה היא שאכן נכון, ולפי חלק מהפוסקים אף מוכרח, שכספי החסכון שלנו (קופות הגמל ושאר ההשקעות) יושקעו דוקא במסלול העומד תחת פיקוח הלכתי צמוד, כפי שקיים מסלול כזה ברבות מחברות הביטוח הגדולות בארץ. יש מקום לציין שהתשואה במסלולים ההלכתיים אינה קטנה בהכרח משאר המסלולים, ולפעמים היא גבוהה מכולם.
ננסה כעת להסביר בקיצור נמרץ את החששות הקיימים בהשקעת כספנו ע"י חברות הביטוח.
ע"פ החוק, ממשכורתו של כל עובד שכיר מופרשים אחוזים מסויימים לקרנות חסכון שונות. הכספים הללו מועברים לחברה שמנהלת אותם ומטפלת בהם עבור השכיר (כגון "הראל" "פסגות" וכדומה). מטרת החברה היא להגדיל את כמות הכסף של החברים בה, וזאת ע"י השקעת הכסף באפיקים מגוונים מאד: מניות, אגרות חוב, תעודות סל ועוד.
מאחר והאפיקים מגוונים, ממילא הסיכוי לפגוש בבעיות הלכתיות הוא גדול.
לדוגמא. הרבה מהחברות בישראל אינן שומרות שבת. כאשר אדם קונה מניות של אותה חברה, יתכן והוא שותף לחילול השבת של החברה.
דוגמא נוספת. חברות הביטוח קונות "אגרות חוב". דהיינו הן מלוות בריבית לחברות שונות את כספי המבוטחים. נמצא שהמבוטח בחברה, עלול להיות מלווה בריבית בלי ידיעתו ואף ליהנות, בבוא העת, מרווחי הריבית.
אלו הן הדוגמאות הבולטות והשכיחות, אך ישנן עוד בעיות שלא נגענו בהן.
אם מחפשים תמיד אחר הדיעה המקילה, ניתן למצוא פתרונות לבעיות הללו ברוב המקרים.
אם לבעיה של השקעה בחברות מחללות שבת, יש המקילים (שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' ז) משום שבעל המניות אינו נחשב בשום צורה בעלים בחברה. ולענין איסור הנאה ממעשה שבת ג"כ כתבו להקל (עיין שו"ת תפלה למשה ח"א סי' לא).
ואם לבעיה של ריבית. ישנם פוסקים (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' סג, שו"ת מנחת אשר ח"א סי' קה) הסוברים שאין איסור הלוואה בריבית לחברה בע"מ. שכן אין שעבוד הגוף של הלווה למלווה אלא רק שעבוד הנכסים. א"כ מאחר ורוב ככל החברות היום הן "בע"מ", שוב אין לחשוש משום ריבית. בנוסף, להרבה חברות יש היתר עיסקא טוב, ובכך אין איסור ריבית בהלוואות הניתנות להן.
דא עקא, שלכל היתר יש צד שני. בענין חילול השבת, קשה מאד לתלות שכל כספי המבוטח יושקעו בחברות שומרות שבת, מאחר והמציאות היום היא שחברות הביטוח משתדלות להשקיע במגוון גדול של אפיקים כדי שלא לסכן את כספי המבוטחים.
לגבי ריבית, הרבה פוסקים חולקים על ההיתר של חברה בע"מ (ע' שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' א ועוד). גם היתר העיסקא לא תמיד מועיל, משום שבהרבה מאגרות החוב ישנה "פיסקת התגברות" שגוברת על היתר העיסקא.
אשר על כן ניתן לומר. המיקל להשאיר את כספו במסלולים שאינם מפוקחים הלכתית, בד"כ יש לו על מה שיסמוך, אמנם שומר נפשו החפץ להתרחק מאיסורי תורה, כדאי וראוי שיעביר את כספו למסלולים המפוקחים.
עוד הערה אחת לסיום.
ישנו ענין נוסף וחשוב. הוא אולי לא "הלכתי" במובן המצומצם, אך הוא משמעותי מאד. הענין הוא כמה אנחנו פועלים לצמצום חילולי השבת ושאר האיסורים. כי הנה גם במסלולים המפוקחים, בד"כ הפתרון להשקעה בחברה מחללת שבת הוא קניית המניות של אותה חברה מאדם אחר שקנה מהחברה ולא ישירות מהחברה, באופן זה אין בעיה הלכתית, אך כמובן, לא עשינו בזה כלום לצמצום חילול השבת. ישנם ארגונים הפועלים בענין זה (כגון "חותם" ו"כתר"), מעלים את הנושא למודעות הציבור, ומציעים דרכים נכונות להיות שותף בהמעטת חילול השבת. כדאי לקחת את הדברים לתשומת הלב.
לחפץ להרחיב את ידיעותיו בנושא, מצורף כאן קישור לחוברת שהוציא מכון חותם ובה מידע מקיף יותר על כל הנושא.
מקורות נוספים:
שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' א.
מדריך הכשרות של בד"צ עדה חרדית התשע"ה (עמ' 204 ואילך).
ספר "שערי ריבית" של הרב ברוך שוורצבורד, סימן ג'.