בית הדין

יא אלול התשעח | 22.08.18

האם מותר להיכנס לחנות כדי למדוד מוצר כאשר אין בכוונתו לרכוש בחנות אלא באינטרנט?

 שאלות:

א. האם מותר לי להיכנס לחנות משקפים, למדוד משקפים לראות אם מתאים, ואז לקנות באינטרנט במחיר מוזל?

ב. האם מותר להיכנס למספר חנויות בכדי לעשות סקר שוק, ולקנות מהחנות הזולה ביותר?

 הרב ישועה רטבי

תשובה:

• א. אסור למדוד בחנות מתוך מטרה ברורה לרכוש דרך האינטרנט, בגלל שלוש סיבות: 1- אונאת דברים. 2- גניבת זמנו של עובד החנות. 3- לפעמים יש נזק מסוים בשחיקת החפץ ע"י מדידתו.
• ב. במידה ויש סיכוי שהמברר ירכוש דרך החנות ולא דרך האינטרנט, למשל אם יקבל שירות טוב יותר בחנות, או אם הפרש המחירים לא יהיה גדול במיוחד, או אם יקבל אחריות מורחבת דרך החנות - מותר להיכנס לחנות בכדי לבדוק את האפשרות לרכוש בחנות, גם אם הוא לא בטוח שיבצע רכישה זו דרך החנות, כי המוכר מן הסתם מוכן שייכנס אליו קונה פוטנציאלי, בגלל הסיכוי שהוא בסוף ירכוש מהחנות.
• ג. לקוח שכבר רכש מוצר מסוים בחנות - לא יכול להיכנס לחנות אחרת בכדי לברר מחירים, כי הוא בוודאות לא מתכנן לרכוש באותה חנות. בירור מחירים כזה נחשב לאונאת דברים, אא"כ המברר אומר לבעל החנות שהוא רק מברר מחירים ללא כוונת רכישה.
• ד. אם הלקוח עוד לא רכש את המוצר - מותר לו לעשות סקר שוק בכדי לברר מחירים, מתוך מטרה אמתית לרכוש בחנות שתציע את המחיר הזול ביותר. כאן אין אונאת דברים, כי המברר אכן מעוניין לרכוש, ותתכן אפשרות שהוא ירכוש את המוצר מכל חנות שהוא נכנס אליה לברר, כך שבירור המחיר נעשה מתוך תום לב ולכן הוא מותר.
• ה. ברשת גדולה שהמוכר איננו הבעלים, ולא נמצא בצפייה לקראת כל קונה שנכנס לחנות - יש מקום להקל, כ"ז בתנאי שלא גונב מזמנו של המוכר, (כגון שאין לקוחות שממתינים בקופה), ולא גורם נזק למוצר בשחיקת החפץ ע"י מדידתו.

נימוקים:

במשנה ובגמ' במסכת בבא מציעא דף נח עמוד ב מובא: אדם שגורם צער וכאב נפשי לחברו - עובר על אונאת דברים. אונאת דברים חמורה מהונאה ממונית בגלל שלושה דברים: א)- באונאת דברים מוזכר ויראת מאלקיך. ב)- אונאת דברים גורמת צער בגוף האדם ולא רק בממונו. ג)- אונאת דברים לא ניתנת לתיקון. (ניתן לפצות על הונאה ממונית, אך קשה לפצות על כאב נפשי).

כך מובא במשנה: "כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים. לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח". וכך פסק השולחן ערוך בסימן רכח סעיף ד: "כיצד הוא אונאת דברים? לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו".

המאירי (מסכת בבא מציעא דף נח עמוד ב) הביא שני טעמים, מדוע אסור לברר מחירים בחנות כאשר הוא לא מתכוון לרכוש באותה חנות:

• א. המברר יתבייש לומר שלא חשב לרכוש, ובמקום זאת הוא יאמר שהחפץ לא איכותי וכד', ואם אנשים ישמעו את דבריו ייגרם נזק ממוני למוכר.
• ב. המוכר בעה"ב בטוח שיכל למכור, הוא טורח ובסופו של דבר נגרם צער למוכר מכך שהקנייה לא יצאה לפועל.

מכיוון שהסיבה המרכזית לאיסור בירור מחירים הוא הצער שנגרם למוכר, (שולחן ערוך הרב בהלכות אונאה וגניבת דעת סעיף כח הביא טעם זה), הרי שאם המברר יאמר במפורש שאין כוונתו לרכוש אלא רק לברר - המוכר לא יצטער ויוכל לבחור האם להתייחס למברר כאל לקוח פוטנציאלי ולענות לו על שאלותיו.

כאשר בירור המחיר נעשה מתוך תום לב - אין חשש לאונאת דברים והבירור מותר, לכן ניתן להיכנס לחנות בכדי לברר מחירים מתוך מטרה אמתית לרכוש בחנות שתציע את המחיר הזול ביותר. כאן אין אונאת דברים כי המברר אכן מעוניין לרכוש.

הפתחי חושן (גניבה ואונאה פרק טו הערה טו) כתב: "ונראה פשוט, שאם בדעתו לקנות, ומסבב בכמה חנויות לשאול מחיר החפץ - אין בזה איסור, שזהו דרך משא ומתן, והרי אם ימצא שאצל זה זול יותר - יחזור לקנות אצלו".

אסור למדוד בחנות מתוך מטרה ברורה לרכוש דרך האינטרנט, בגלל שלוש סיבות: 1- אונאת דברים. 2- גניבת זמנו של עובד החנות. 3- לפעמים יש נזק מסוים בשחיקת החפץ ע"י מדידתו.

במידה ויש סיכוי שהמברר ירכוש דרך החנות ולא דרך האינטרנט, למשל אם יקבל שירות טוב יותר בחנות, או אם הפרש המחירים לא יהיה גדול במיוחד, או אם יקבל אחריות מורחבת דרך החנות - מותר להיכנס לחנות בכדי לבדוק את האפשרות לרכוש בחנות, גם אם הוא לא בטוח שיבצע רכישה זו דרך החנות, כי המוכר מן הסתם מוכן שייכנס אליו קונה פוטנציאלי, בגלל הסיכוי שהוא בסוף ירכוש מהחנות.

במסכת דרך ארץ (פרק ו הלכה ו) נאמר: "אל יאמר בכמה חפץ זה, והוא אינו רוצה ליקח, מפני שמשביח דעתו של מוכר". כלומר ההתעניינות ברכישת המוצר יוצרת צפייה ותקווה אצל המוכר שהגיע קונה, כאשר בפועל אין בכוונתו כלל לרכוש בחנות.

מכאן שאם לא נגרם צער למוכר, כגון ברשת גדולה שהמוכר איננו הבעלים, ולא נמצא בצפייה לקראת כל קונה שנכנס לחנות - יש מקום להקל, כ"ז בתנאי שלא גונב מזמנו של המוכר, (כגון שאין לקוחות שממתינים בקופה), ולא גורם נזק למוצר בשחיקת החפץ ע"י מדידתו.