בית הדין

יד חשון התשעט | 23.10.18

 הרב ישועה רטבי

שאלה:

קבלן שיפוצים שנתן אחריות על תיקון רטיבות. הקבלן כבר תיקן פעם אחת רטיבות שנוצרה, אך התיקון לא היה איכותי, ולאחר זמן שוב נוצרה רטיבות. הקבלן ביקש מבעל הבית שיקבע עם קבלן אחר שהוא מכיר.

הקבלן השני דרש תשלום בסך 1,000 ש"ח עבור תיקון הרטיבות, ולאחר שהקבלן השני תיקן את הרטיבות - בעל הבית מסרב לשלם לקבלן השני ואומר לו שידרוש את התשלום מהקבלן הראשון. השאלה היא האם הוא רשאי לעשות כך או שעליו לשלם לקבלן השני?

ניסוח השאלה כפי שהגיע לאתר - נמצא בהערה[1].

 תשובה:

• א. בעל הבית חייב לשלם לקבלן השני שתיקן את הרטיבות כפי שסיכם איתו.
• ב. בעל הבית יכול לתבוע את הקבלן הראשון לדין תורה, בכדי שישלם סכום זה ששולם לקבלן השני עבור תיקון הנזילות.
• ג. על פי רוב, תיקון נזילה בדירה נחשב לתיקון בדבר האבד. כך שבעל הבית יכול לעשות אחת משתי האפשרויות הבאות: א)- להטעות את הקבלן הראשון (לומר לו שיגדיל את שכרו, אך בפועל לשלם רק את הסכום הראשוני). ב)- לשכור פועל אחר במקומו.
• ד. המסלול השני שייך רק אם בעל הבית לא שילם את מלוא הסכום לקבלן הראשון, שאז יש ברשותו סכום כסף שלפי החוזה שייך לקבלן הראשון, וכעת הכסף יועבר לקבלן השני. אך במקרה כאן אין לבעל הבית סכום כסף שהוא היה אמור לשלם לקבלן הראשון, כך שאין לו אפשרות טכנית ליישם מסלול זה. לפיכך יש לתבוע את הקבלן הראשון בבית דין בכדי שישלם את הסכום הנדרש לצורך תיקון הרטיבות.

נימוקים:

כל עוד שקבלן השיפוצים הראשון לא סיים לתקן את התיקון לרטיבות - יש להחשיבו כאילו הוא עוד לא סיים את מלאכתו. ובמידה והוא לא יכול לתקן - דינו יהיה כמו קבלן שמתפטר באמצע העבודה שידו על התחתונה, כמבואר במסכת מסכת בבא מציעא בדף עו עמוד ב, וכפי שנפסק להלכה בסימן שלג סעיף ד.

הגמ' בדף עח עמוד א פסקה, שבדבר האבד - בעל הבית יכול לשכור פועלים אחרים או להטעות את הפועלים שהתפטרו. הטור הבין את דברי הגמ' כך: אם אין אפשרות להטעות את העובד שהתפטר - יכול המעסיק לשכור עובד חדש, כלומר בעדיפות ראשונה על המעסיק לנסות להטעות את העובד בכך שיעלה את שכרו, ואם העובד לא מוכן לחזור לעבודה רק אז ניתן לקחת עובד חלופי במקומו^[2].

נחלקו הראשונים, עד איזה סכום יכול המעסיק לשכור עובד חדש. רש"י (ד"ה עד כדי שכרן) כתב: המעסיק יכול לשכור עובד חדש רק בגובה החוב שהוא חייב לעובד הראשון. וכך גם פסק הרמב"ן (מסכת ב"מ דף עו עמוד ב): "חייבין לשלם עד כדי שכרן ולא יותר[3]", וכן גם פסק הנימוקי יוסף (מסכת ב"מ דף מו: ד"ה בדבר).

אבל הרא"ש (סימן ו) כתב: המעסיק יכול לשכור עובד חלופי עד סכום פי שניים מהסכום שצריך לשלם לעובד שהתפטר, כגון אם השכר לעובד שהתפטר היה חמישים ש"ח - יכול המעסיק לשכור עובד אחר ולשלם לו מאה ש"ח, כאשר חמישים ש"ח הוא ייקח מהעובד שהתפטר. ואם המעסיק שילם לעובד סכום מסוים - יכול הוא להעסיק פי שניים מהסכום שנותר. (למשל אם המעסיק כבר שילם לעובד שלושים ש"ח - יכול להעסיק עובד אחר רק עד סכום ארבעים ש"ח). וכ"פ הרמב"ם (הלכות שכירות פרק ט הלכה ד), הריטב"א^[4] (מסכת בבא מציעא דף עח עמוד א ד"ה עד כדי שכרן), והשולחן ערוך בסעיף ו - ע"פ הסבר הסמ"ע בס"ק כה והש"ך בס"ק לב. וכ"פ ערוך השולחן בסעיף כ.

הגמ' במסכת בבא מציעא דף עו עמוד ב סייגה: ניתן לשכור קבלן חלופי ויקר יותר רק במציאות בה לא ניתן להשיג קבלן שיעשה את העבודה במחיר שהציע הקבלן הראשון, שאז אין ברירה אלא לשלם יותר בכדי לסיים את העבודה, אבל אם ניתן למצוא קבלן אחר שיעשה את העבודה באותו סכום שהציע הקבלן הראשון - אין לבעה"ב אלא תרעומת (כלשון הגמ'), אך אין לו יכולת להוציא עוד מעות מהקבלן הראשון. וכ"פ השו"ע בסימן שלג סעיף ז: "אבל אם יש פועלים לשכור בשכרן... בין שכיר בין קבלן - אין לו עליהם אלא תרעומת".

הסמ"ע בס"ק כט ביאר: מכיוון שניתן למצוא קבלן חלופי - אין דינו כדין דבר האבד, אלא ככל התפטרות רגילה שבפועל ידו על העליונה ומקבל שכר על חלק העבודה היחסי שעשה, ובקבלן ידו על התחתונה, (כלומר יש לחשב את חלק העבודה הנותר, ואם העבודה התייקרה, ובעה"ב יצטרך לשלם יותר על חצי העבודה הנותר - בעה"ב יכול לקזז סכום זה משכרו של הקבלן).

במשנה בדף עה עמוד ב מבואר, שבדבר האבד^[5] יכול בעל הבית לעשות אחת משתי האפשרויות הבאות: א)- להטעות את הקבלן הראשון (לומר לו שיגדיל את שכרו, אך בפועל לשלם רק את הסכום הראשוני). ב)- לשכור פועל אחר במקומו.

הרא"ש (כלל קד סימן ב) העיר: אם המעסיק מעוניין ללכת על המסלול הראשון - תמיד יש לו זכות להטעות את הקבלן, כי אין לו היתר לא לסיים את העבודה, לכן גם אם יש אפשרות למצוא פועל אחר - יכול המעסיק להטעות בכדי שהקבלן יסיים את עבודתו^[6]. אומנם אם המעסיק מעוניין ללכת על המסלול השני ולשכור קבלן אחר - עליו קודם לוודא האם ניתן למצוא קבלן באותו סכום שסגר עם הראשון, ורק אם לא ניתן למצוא - יכול לשכור קבלן אחר בסכום גבוה עד פי שניים מהסכום שקבע עם הקבלן הראשון.

[1] עשיתי שיפוץ וקבלתי אחריות מצד הקבלן הערבי לרטיבות. לאחר פעם אחת שחזר ותיקן. נוצרה שוב רטיבות. התקשרתי אליו הוא משך אותי שבעה חודשים. לאחר מכן אמר לי שהוא לא יכול להגיע. ולכן הוא שולח אליי את חבר שלו שיבצע את התיקון. ושאני אתאם אתו. התקשרתי אליו הוא הסכים לתקן אבל התיקון יעלה 1,000 ש"ח. אמרתי לו שיבוא. הוא בא ואז אמר לי שזה יעלה 1,200 ש"ח. 

נתתי לו עוד עבודה שלו קשורה לאחריות וסיכמנו על תשלום של 500 ש"ח. אני הלכתי לעבודה והשארתי אותו לבצע את העבודה. וסיכמנו שנתאם בערב. התקשרתי לקבלן כדי לומר שאני לא משלם לו, אלא הוא זה שצריך לשלם לו את 1,200 ש"ח. הוא לא ענה. בערב שהתקשר החבר שלו אמרתי לו שאני צריך לשלם רק 500 ש"ח על העבודה הנוספת ואת 1,200 שייקח מחבר שלו.

הוא כעס ואמר לי שהוא לא יכול לרדוף אחרי הקבלן, והוא רוצה שאני ישלם את 1,200 ש"ח. ואחר כך שאני יסתדר עם הקבלן.

בינתיים השאיר לי הודעה הקבלן. שהוא היה חולה לכן הוא לא ענה והוא מבקש שאני יעזור לו. ואתן חצי מהסכום שזה 600 ש"ח. ואת השאר הוא ישלם לחבר שלו. החבר שלו מתקשר אליי ואומר לי שהוא רוצה שאני אשלם את הכל מכיוון שהקבלן לא עונה לו. והוא לא רוצה לרדוף אחריו. 

מה עליי לעשות? האם לשלם את המחיר המלא 1200 + 500 או רק את ה-500 ש"ח? פשוט לי שאם אני אשלם לא אקבל מהקבלן את הכסף בחזרה. האם זה הונאה או גזל אם לא אשלם? או כמציל מהארי והברדלס?

[2] הטור כתב: "ואם אינו יכול להטעותן - שוכר פועלים אחרים". הפתחי חושן (שכירות פרק יא הערה לב) דייק מדברי הטור: "ומשמע מהטור שלכתחלה צריך לנסות להטעותם, ומ"מ מסתבר שאף לדעת הטור בדיעבד כשלא ניסה להטעותם אלא מיד שכר עליהם - מה שעשה עשוי".

[3] הפלפולא חריפתא (על דברי הרא"ש שם בס"ק ש) הסביר את שיטת רש"י: הפועל לא צריך לשלם מכיסו עבור המעסיק, אלא הפועל (שמשועבד למעסיק) מוחל על שכרו כאשר ההתפטרות היא בדבר האבד. (אומנם נראה שהבית יוסף הבין שרש"י סבור כדעת הרא"ש והרמב"ם, כך שכלל אין כאן מחלוקת).

[4] הריטב"א הקשה על רש"י: קושיא ראשונה: הגמ' התנסחה: "שוכר עליהם", משמע שאין מגבלה כספית לשכירות העובד החלופי. קושיא שנייה: לפי דברי רש"י יוצא שאין הבדל בין פיטורין בדבר האבד לבין קבלן שמתפטר בדבר שאינו אבד, בדבר שלא אבד יד הקבלן על התחתונה, וכך גם בדבר שלא אבד ע"פ הסבר רש"י שהפועל הראשון רק משלם מה שהיה אמור לקבל, אבל לפי ביאור הרא"ש יש הבדל בניהם, שבדבר האבד הפועל משלם מכיסו.

[5] השיטה מקובצת (מסכת בבא מציעא דף עה עמוד ב) הגדיר מה נחשב לדבר האבד: "דבר האבד בתרי גווני, או שיש דבר האבד בממון ממש, (נזק ממוני ממשי שנגרם בעקבות הפסקת העבודה), דומיא דלהעלות פשתנו מן המשרה, או בדאיכא הפסד רצונו, שלא נעשה כוונתו, ומתאחרין מעשיו". (עיכוב שיגרום לצער).

הסמ"ע בסימן שלג ס"ק יח ביאר מה נקרא דבר האבד: "שהוא צורך שעה, ויתקלקל אם לא יוגמר מלאכתו מיד".

[6] אומנם הרא"ש בפסקים (מס' ב"מ פרק ו סימן ב) סתר א"ע (במסלול ההטעיה), וכתב שאסור גם להטעות כאשר ניתן לשכור פועל בסכום זהה, כי אין בכך משום דבר האבד. וכ"פ הרמ"א בסימן שלג סעיף ה: "הגה: ואם מצא פועלים אחרים (לשכור), והטעה את אלו - צריך ליתן להם כפי מה שפסק להן באחרונה".

הבית יוסף העיר: "ורבינו (הטור) כתב דברי התשובה בענין שיסכים עם מה שכתב הרא"ש בפסקים דקאי אמטען". כלומר הטור שינה את דברי הרא"ש בשו"ת שיהיה כמו דבריו בפסקים, כך שניתן להטעות רק אם אין אפשרות למצוא פועל חלופי במחיר זהה.

גם הקצות בס"ק יב כתב שיש לפסוק כדברי הרא"ש בפסקים ולא כדברי הרא"ש בתשובות, ("לדברי הרא"ש בתשובה - לא ירדנו").

הש"ך בס"ק ל תירץ: אם הקבלן שהתפטר מציע למעסיק רעיון מהיכן להשיג קבלן אחר שיחליף אותו - לא ניתן להטעותו, אך אם הוא לא מציע תחליף - ניתן להטעותו. ובכן, הרא"ש בפסקים התייחס לקבלן שמציע קבלן אחר במקומו, לכן אסור להטעותו, אך הרא"ש בשו"ת מתייחס לקבלן שלא מציע חלופות, שאז ניתן להטעותו.