שאלה:

איך נכון לפסוע את שלושת הפסיעות בסוף תפילת העמידה? (האם צריך להשוות את הרגליים בכל פסיעה או שאפשר פשוט לפסוע אחורה שלוש פסיעות כדרך בני אדם?)

תשובה:

הדעה המקובלת היא שכל פסיעה תיעשה עקב בצד אגודל (בלי להשוות את הרגליים לאחר כל פסיעה). ויש מי שאומר שצריך לפסוע בהנעת שתי הרגליים (להשוות את הרגליים לאחר כל פסיעה). והעיקר כדעה הראשונה וכן צריך לנהוג, והנוהג כדעה השנייה יש לו על מה לסמוך.

הרחבה:
שו"ע (קכג,ג) כותב: "כשפוסע עוקר רגל שמאל תחילה", מסביר המ"ב "דמראה בעצמו כאילו כבד עליו ליפטר מן המקום".
ופסק המ"ב שסדר ג' הפסיעות הוא שמניח רגל שמאל בצד עקב רגל ימין ואח"כ רגל ימין בצד עקב רגל שמאל ואח"כ משווה רגל שמאל לרגל ימין כמו פסיעות הכהנים בשעת העבודה שהיו מהלכין עקב בצד גודל(1) לקיים מה שנאמר "ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו (ירושלמי ברכות פ"א ה"א) וכ"כ ברכ"י (קכג סק"ו), חיי"א (כלל כד סעי' כח), שע"ת (סק"ט).
וכן דעת המקובלים {כה"ח ע"פ שער הכוונות}, וכן משמע מסידור קול אליהו.
ובבא"ח (בשלח כד) כ' "דבעינן שכל פסיעה היא עקב בצד גודל" ובעוד יוסף חי (בשלח טז) הביא דברי הברכי יוסף שיפסע פסיעה קטנה ואח"כ פסיעה גדולה ואח"כ פסיעה קטנה וכ' על זה ואנו אין לנו אלא דברי המקובלים שיעשה שלוש פסיעות באופן שיהיו שלושתן שוין גודל בצד עקב.
ולא יעשה פסיעות גסות מעקב בצד גודל ולא יותר משלושה דמיחזה כיוהרה.
אלא שהמדקדקים(2) נוהגים לחשוש לשיטת רבינו מנוח (פ"ה הל' תפילה ה"י או המובא בב"י) שכל פסיעה הוא מהנעת שתי הרגליים, דהיינו שאחר כל פסיעה ופסיעה משוה רגל ימין עם רגל שמאל, נמצא עושה ששה פסיעות, שלשה בכל רגל, אך עמא דבר כמסקנת המשנה ברורה והמקובלים ושאר האחרונים, אלא במקום שחושש שעד שיחזור למקומו יעברו אנשים לפניו בתוך שיעור פסיעותיו נכון לנהוג כרבנו מנוח.
וכ' עוד שו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ד סימן קכב) "ובדבר הפסיעות אף שמשמע מהגר"א מבאוריו לש"ע סימן קכ"ג ס"ג שצריך לפסוע ג' הפסיעות עקב בצד גודל מהא דכתב לדמות לכהנים אף על גב דלענין עמידה בתפלה קיי"ל כמלאכים מ"מ נ"מ לענין זה, וכוונתו לתרץ בזה קושית הב"י בסימן צ"ה על מה שהביא הטור הירושלמי דח"א ככהנים, שא"כ ראיה שהפסיעות והעמידה אחר הפסיעות הוא עקב בצד גודל מ"מ למעשה לא הוזכר בהסידור דהגר"א ובמעשה רב איך לעשות למעשה משמע שלא נהג אף בעצמו ואם אף נהג בעצמו לא רצה שאחרים יעשו כן וסובר שאין חלוק איך לעשות למעשה כי נאמר שם רק שפוסע לאחוריו ג"פ =ג' פסיעות= בינוניות שמלשון זה משמע שאין קפידא איך שיפסעו, ולא ראיתי אף לאלו שנהגו בכל הדברים כהגר"א כגון אבא מארי זצ"ל שיעשה כן אף שאפשר מחמת איסור לא תתגודדו לא היה יכול לעשות כהגר"א, עכ"פ העולם לא נהגו כן ומצד שני שיטות האחרות משמע שיותר אחרונים סברי כהברכ"י שהביא בשע"ת שתחלה יפסיע בשמאל כמלא הרגל שיהיה גודלו לאחר עקב הימנית וזהו פסיעה קטנה שכתבו ואח"כ יפסיע בשל ימין ויעמיד רגלו הימנית הגודל לאחר עקב השמאלית וזהו פסיעה גדולה שכתבו דהרי הוא כמלא שתי רגלים ואח"כ יפסיע בשל שמאל כמלא הרגל ויעמידה בשוה להימנית ממש וזהו שכתבו יפסיע בשמאל באופן שיהיו רגליו שוין, וכן איתא בסידור הריעב"ץ שיכוין רגליו, היינו שיהיו שוין וכמדומני שכן נוהגין ביותר".
שיעור פסיעה בינונית של אדם בינוני היא אמה שיש חצי אמה בין רגל לרגל וכף רגל אחת הוא ג"כ חצי אמה (סי' שא סק"ג)

----------
(1) - כ' פסקי תשובות הערה (סימן קכג הערה 6) אלא שרבים הם הנוהגים לעשות ג' פסיעות עקב בצד גודל, ואח"כ מוסיפים פסיעה ברגל הימין להשוותה ולהצמידה לרגל שמאל, ובדינים והנהגות סי' ד' אות י"ט ואורחות רבנו ח"א עמ' ס"ח שכן נהג החזו"א זצ"ל, וישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם שכן נהג גדול בדורו, ונתינת טעם לשבח אפשר עפ"י גירסת הגמ' (סנהדרין צ"ו א) דנבוכדנצר פסע לכבוד שמים ד' פסיעות (וממנו אחד הטעמים לפסיעות אלו כדאיתא במג"א סק"א), אמנם עפ"י הזוה"ק ומד"ר (המובא במג"א שם) היה ג' פסיעות.
(2) - במנהגי הגרי"צ דושינסקיא זצ"ל וכן נהג אא"ז זצ"ל ויבלחט"א הגר"ש וואזנר.