שאלה:

ערב טוב! הרמ"א בסימן צח ס"א כתב שאין לנשק בניו הקטנים כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום, ושאלתי היא האם אפשר לחבק את בניו או את חבריו לדוג' אחרי תפילת ערבית בליל שבת או שזה כמו נישוק בתודה מראש!

תשובה:

נראה להתיר חיבוק בצורה מאופקת הראויה לבית הכנסת. שיש בזה גם בדורנו חשיבות לחזק את מי שבא להתפלל בבית הכנסת כגון בניו הגדולים, או חברים לישיבה המחזקים אחד לשני בלימודם.

הרחבה:
בנוגע לשאלה אני מסתמך בתשובתי על תשובת אב"ד הגאון הרב אליהו אברג'יל,
אשר כידוע בקי במנהגי קהילות המערב, ובר סמכא בנושא.
לכאורה משמע מלשון הרמ"א, דווקא בילדים קטנים החמיר שלא לנשק הואיל ועושה כן לשם חיבה ואהבה.
לא כן בגדולים, שאין זה מתוך אהבה אלא מתוך כבוד.
אולם בשו"ת יחווה דעת חלק ד' סימן י"ב, מביא הרב עובדיה את תשובתו של הגרא"י קוק זצ"ל בשו"ת אורח משפט חלק או"ח סימן כ"ב,
שאין חילוק בזה בין גדול לקטן, שהכל בכלל האיסור. וכן הסכים עימו הרב עובדיה שלא להתנשק עם העולה לספר תורה.
ולכאורה יש ראיה לדבר בגמרא ע"ז דף יז עמוד א, על עולא כי הווה אתי מבי רב, הוה מנשק להו לאחתיה אבי ידייהו.
ופירש רש"י, דרך בני אדם שיוצאים מבית הכנסת מיד מנשק לאביו ולאימו, ולגדול ממנו בפס ידיו משום כבוד.
יוצא מדברי רש"י, דווקא שיוצאים ולא בבית הכנסת. אולם הרב אברג'יל הביא מספר פוסקים להקל בדבר, אם הדבר נעשה משום דרך כבוד ולא חיבה.
משו"ת באר מרים חלק ב' סימן י"ז, וכן בשו"ת מקווה המים חלק ה' סימן ל"ח, וכן הביא מהגאון האדיר הרב שלום משאש בשו"ת שמש ומגן חלק א' סימן ל"ט,
הביא שנישוק לגדולים הוא רק דרך כבוד, ולא משום חיבה יתירה כמו קטנים, וכן עושים זה לעולה לתורה, והרי עושים כן לכבוד התורה ולא לכבוד בני אדם,
וכעין לקלוט מקדושתו של העולה לתורה.
ומסכם הרב, שהרוצה לנשק דרך כבוד בבית הכנסת, כגון אביו ושאר קרובים יש לו על מי לסמוך.
ונראה לענייננו, שחיבוק גרע מנישוק, וכעין הושטת יד דרך כבוד וחיבה מועטת, ולכן נראה להתיר בצורה מאופקת הראויה לבית הכנסת.
שיש בזה גם בדורנו חשיבות לחזק את מי שבא להתפלל בבית הכנסת כגון בניו הגדולים. או חברים לישיבה המחזקים אחד לשני בלימודם.