שאלה:

ברכתי ברכת הנהנין על מאכל מסוים לדוגמא שהכל,ואז נכנסתי לשירותים...כשאני יוצא מהשירותים ואני מעוניין להמשיך לאכול מאותו מאכל האם אני חייב לברך פעם נוספת?

תשובה:

היוצא לבית הכסא בתוך אכילתו בין אם אוכל פת ובין אם אוכל פירות כשחוזר לאכילתו לא יברך שנית.

תשובה בהרחבה:
ברמ"א סו"ס קעח מפורש שהנצרך לנקביו אינו נחשב הפסק בסעודה, אולם עדיין יש לדון לפי גדרי שינוי מקום בסעודה.
הנה שינוי ממקום למקום בתוך אותו מבנה אינו נידון כשינוי מקום לפחות לענין דיעבד. מקור הדבר הוא בגמרא (פסחים קא:) ששם אמרו ששינוי מקום שצריך לברך – היינו מבית לבית, אבל ממקום למקום - לא. ופירש שם רש"י שאפילו מבית לעליה היינו מקומה א לקומה ב אין צריך לברך ורק מבית אחד לבית אחר צריך לברך. ואמנם התוספות שם סוברים שמבית לעליה כן צריך לברך ורק שינוי בתוך אותו חדר אין צריך לברך אבל מ"מ להלכה לפחות לענין דיעבד חוששים מצד ספק ברכות לסוברים שאין שינוי מבית לעליה וכפי שהסביר הביאור הלכה סי' קעח ד"ה בבית אחד. ושם כתב שגם לפי בה"ג ר"ח ורי"ף והמ"מ בדעת הרמב"ם יוצא כן כי כך יוצא לפי גרסתם בגמרא.
לפי זה לכאורה יוצא שההולך לבית הכסא בתוך אכילתו , אם בית הכסא נמצא באותו מבנה אין הוא צריך לברך לא לפני שהולך ולא לאחר שחוזר. (וכ"כ מהריק"ש באפשרות א) וראה לקמן. ונראה שאין שייך לומר לגבי בית הכסא שיש לחשוש לענין לכתחילה שלא לצאת מחדר לחדר - משתי סיבות – א. אינו שייך להחמיר שלא ללכת לבית הכסא ב. כיון שהוא דבר שקורה מדי פעם שאדם נצרך לנקביו בזמן שאוכל יש לומר שנחשב כאילו הייתה דעתו על כך מראש שאם יהיה נצרך לנקביו שיצא לבית הכסא ,והרי כאשר הייתה דעתו לעבור מחדר לחדר מותר לכתחילה לצאת מחדר לחדר כאמור ברמ"א קעח,א.
אמנם אם בית הכסא אינו נמצא באותו מבנה אלא מחוץ לבית שבו אוכל – מתבאר מדברי הביאור הלכה סו"ס קעח בביאור דברי הרמ"א שם - שדינו כמו יוצא מחוץ לבית שלהלכה מחלקים בין אוכל דברים הטעונים ברכה במקומם שאינו צריך לברך שנית לבין דברים שאינם טעונים ברכה במקומם שבהם צריך לברך שנית מאחר שיצא ממקומו כפי שכתב הרמ"א קעח,ב. (וכתבו הפוסקים בא"ח בהעלותך ב וכה"ח קעח,יד שאע"פ שמרן סובר שגם בדברים הטעונים ברכה במקומם יש לברך שנית מ"מ מחשש לסב"ל גם ההולכים אחר דעת מרן לא יברכו במקרה כזה).
אמנם יש הסוברים שבית הכסא שונה משאר שינוי מקום . ומצאנו בזה שיטות חלוקות מקצה לקצה. יש הסוברים שבית הכסא הוא שינוי קל יותר משאר שינוי מקום וטעמם כי הליכה לבית הכסא כאשר האדם נצרך לנקביו היא הכרחית וממילא אין בה גדר של שינוי מקום. כך כתב באג"מ ה,טז לדייק משו"ע הרב וערוך השלחן שלא חילקו בהולך לבית הכסא בין אוכל פת לאוכל פירות (אמנם להלכה חשש גם לסברת הביאור הלכה), וכך משמע במהריק"ש (באפשרות ב) על סי' קעח ובזכרונות אליהו (הובאו בהליכות עולם בהעלותך ה) ולפי זה אפילו כאשר בית הכסא נמצא מחוץ לבית לשיטות אלו אין לברך ואינו נחשב כשינוי מקום אף באוכל פירות.
אבל בהליכות עולם (בהעלותך ח) משמע מדבריו שבית הכסא חמור יותר משאר שינוי מקום , וטעמו כי בית הכסא אינו מקום הראוי לאכול בו. ומשמע שכוונתו לומר שמחמת סברא זו יש להחמיר בו יותר משאר שינוי מקום שאפילו כאשר הוא בתוך אותו מבנה נחשב שינוי מקום ובקיצור שו"ע ילקוט יוסף קעח כתב בפירוש שאפילו בית הכסא באותה דירה צריך לברך ברכה ראשונה על פירות כשיוצא משם.
וצ"ל שהסברא היא שמאחר שאינו יכול לאכול שם נחשב כאילו יצא לגמרי ממקום אכילתו.

להלכה כתב בספר הלכה ברורה סוף סימן קעח שיש לחשוש לספק ברכות ולכן אין לברך ביוצא לבית הכסא לכל הפחות כאשר נמצא באותו מבנה. ושם הביא עוד ספרים הסוברים כן. (מובא בארחות מרן חלק ב', פרק י"ג הלכה ל"ה שהרב עובדיה חזר בו ממה שאמר, ודעתו שבכל ענין לא יחזור ויברך, וימשיך באכילתו או בשתייתו בלא ברכה)

סיכום- היוצא לבית הכסא בתוך אכילתו בין אם אוכל פת ובין אם אוכל פירות כשחוזר לאכילתו לא יברך שנית.

- הרב יעקב סבתו