שאלה:

האם במסכה חדשה מותר להדק את פס המתכת בשבת? האם אין זו יצירת כלי? וגם במסכה משומשת עלולה להיות בעיה, משום שלפי מה שאני יודע, אסור ליישר בשבת משקפיים או מזלג שהתעקמו. האם איסור זה קיים גם בהידוק פס המתכת?

תשובה:

מותר לעקם את פס המתכת של המסכה וראוי לעשות כן בזמן שהמסכה על פניו וכן יקפיד שלא לכוון שרוצה שישאר העיקום לאורך זמן אלא רק לשימוש הקרוב.

תשובה בהרחבה:
יש להקל מג' צדדים מדוע אין כאן איסור מתקן כלי בשבת:
א. דרך שימוש ולא דרך תיקון.
ב. תיקון שאינו בר קיום ואינו מחזיק מעמד.
ג. תיקון כלי של כלי חד פעמי – "חותלות".

במנחת שלמה א סימן ט הסביר באריכות מדוע בהפעלת מכשיר חשמלי אין איסור מצד מתקן כלי , ויסוד הדברים הוא שיש לחלק בין תיקון כלי לבין שימוש בכלי. המקור להיתר שימוש בכלי הוא מה שהסבירו האחרונים (הובא במ"ב שיג,מה) מדוע מותר לסגור ולפתוח פקק הברגה של כלים והטעם הוא כי "אין עשויים לקיום רק לפותחן ולסוגרן תמיד" ומזה למד הגרש"ז גם לענין כלים חשמלים "דבהכנסת הזרם סברא היא דחשיב רק כמשתמש ולא כמתקן," ושם במנחת שלמה מביא דוגמאות נוספות ליסוד שימוש שאינו תיקון – "וה"ה נמי שלפי"ד מותר למתוח קפיץ של צעצוע ילדים כעין רכבת ואוטו כדי לצחק בו כמו שמותר לפתוח דלת שהיא חוזרת ונסגרת ע"י קפיץ" (הובא גם בהערה בשש"כ פ"טז הערה מג) "וכמו שהמדליק נר ביום טוב אינו חשיב בהדלקתו כעושה כלי שיוכל להאיר, והיינו משום דרק לעשות נר בתחלה או אפי' לחלק נר אחד לשנים הוא דאסור אבל לא כשהנר מוכן ועומד והוא רק מדליק אותו כדי להשתמש בו" "הרי זה דומה לפותח ריחיים של מים בשבת שאם הגלגלים רק מסתובבים ולא נעשה על ידם שום טחינה מסתבר שאין לאסרו אלא משום עובדין דחול או משום דאוושא מילתא ויטעו לחשוב שהוא גם טוחן" ושם גם כותב את הכלל שעל פיו יש להגדיר מה נקרא תיקון ומה נקרא בגדר שימוש- "אך אעפי"כ יותר נראה דמכה בפטיש היינו דוקא כשחסר עדיין תיקון שהאומנין רגילים לעשותו ונשאר כך בתיקון זה לעולם, " הנה יש ללמוד מדבריו שכל שחסר תיקון קל שאינו בגדר אומנות אלא הוא נעשה תוך כדי השימוש בכלי ובכל פעם שמשתמשים בכלי צריך לעשותו שוב כי אינו יכול להחזיק מעמד אין זה נחשב תיקון כלי. ומתוך הדוגמאות שהביא במנחת שלמה יש ללמוד שאפילו בדבר הנעשה בפעם הראשונה בכלי ולא נעשה בו פעולה זו מעולם לפני השבת מ"מ כל עוד שכך הוא דרך תשמישו ואין הכלי חסר תיקון אלא שזהו חלק מן השימוש בכלי אינו נחשב מתקן כלי . כך יש ללמוד מהדוגמא של הדלקת הנר ביום טוב שאין חילוק אם זהו נר חדש שלא הודלק מעולם או שכבר הודלק וכבה כי ההדלקה היא שימוש ולא תיקון. נראה לומר שגם במסכה שיש בה פס של מתכת היות והתיקון הוא קל מאוד והוא נעשה תוך כדי לבישת המסכה על פני האדם ולא כהכנה מראש וכגמר הכלי אלא תוך כדי השימוש , וגם כל פעם שצריך ללבוש את המסכה צריך לסדר מחדש את הפס ולהצמידו מחדש אל האף של חובש המסכה לכן לא שייך כאן גדר תיקון אלא גדר שימוש. ונראה שאף החוששים לתיקון כלי בהפעלת מכשיר חשמלי הרי הוא משום ששם הכלי לפני ההפעלה לא היה לא שום שימוש בלא ההפעלה ולכן דנו שם מצד תיקון כלי אבל המסכה הנ"ל הרי היא כלי גמור גם בלא הקיפול של הפס ורק בשביל השימוש המטבי צריך לקפלו כדי שהמסכה תהיה יותר צמודה אל הפנים. עוד יש להוסיף שהיות והקיפול הנ"ל אינו מחזיק מעמד והוא תוך זמן קצר מתרפה אע"פ שאמנם אינו חוזר להיות ישר כפי שהיה בתחילה מ"מ סו"ס אינו מחזיק מעמד באופן מתוקן אלא הולך ומתקלקל (אמנם יש קצת הבדלים בין סוגי המסכות אבל בכל מקרה אינם נשארים במצב המתוקן) הרי שיש לדון כאן מצד בנין עראי ומלאכה שאינה מתקיימת. והנה במשנה יב,א שנינו שרק במלאכה שמתקיימת יש חיוב , וברמב"ם ט,יג לגבי צביעה שאינה מתקיימת כתב "וכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור". ומשמע פטור אבל אסור וכן מצאנו גם  בכתיבה בדבר שאינו מתקיים או על גבי דבר שאינו מתקיים שאסורה מדרבנן.  אמנם אין זה כלל לכל המלאכות ומצאנו גם דברים שאינם מתקיימים שהם מותרים כגון קשר שאינו של קיימא שהוא מותר אם נעשה ליום אחד ויש המתירים אפילו לשבוע (שיז,א), כמו כן מחיצה עראי שאינה נעשית להתיר מותר להעמידה בשבת (שטו,א) – אע"פ שאהל עראי אסור לעשותו. וכן כל תוספת עראי למבנה קיים מותרת (שטו,ב) אף שתוספת קבע אסורה מן התורה.(שטו שעה"צ ו) וכן מותר לסתור סתימה שאינה של קבע (שיד,י) וכן מותר לקרוע תפירה שאינה של קיימא (שיז, סוף ס"ג) . וגם לגבי תפירה שאינה של קיימא התירו אם יש נקבים רחבים ומתוקנים (שמ,ז). וגם לגבי תיקון כלי אם התיקון אינו מחזיק מעמד ואינו מיועד להחזיק מעמד נראה אין כאן איסור אפילו מדרבנן ויש לדמותו לאמור בביצה לג: (ונפסק בשכב,ד) שאוכלי בהמה אין בהם תיקון כלי והסביר הר"ן (ביצה יט.) "כיון דרכין עד שהן ראויי' לבהמה לא חשיב כלי שאינו מתקיים" ומשמע שחומר שאינו מתקיים אין בו דין תיקון כלי וגם כאן אמנם בדרך כלל מתכת יש לה קיום חזק אבל כאן הוא רך וגמיש מאוד כך שאין פס זה מתקיים בצורה הרצויה לאורך זמן. ובסברא זו השתמשו הפוסקים (שלחן שלמה עמ' קעד – שיש דברים שאינם אפילו בנין עראי ,וחזו"ע ח"ה עמ'רצב- בנין לשעה ) כדי להתיר משחק בלגו ששם אין קיום לצורה שיוצרים ואע"פ ששם משמע שלגדולים אין לשחק הוא מצד טעמים אחרים וגם כי שם בונה הכל מהתחלה משא"כ בתיקון חלקי שהוא יותר קל.

יש להעיר שישנם שני מושגים בנושא דבר שאינו מתקיים – א. דבר שאינו מתקיים מצד עצמו כמו כתיבה בעפר וכיוצא בזה ב. דבר שאינו מיועד לקיום אלא עשוי מראש לזמן קצר אבל יכול מבחינה המציאות להתקיים למשך זמן . בדוגמאות לעיל הובאו דוגמאות משני הסוגים כי יש לומר שבמקום שבו מקילים בדבר שאינו מתקיים יש להקל בשני האופנים ורוב הדוגמאות להקל הם בדברים שאינם מיועדים לקיום.

עוד יש להוסיף סניף להקל והוא שיש הבדל בגדרי תיקון כלי בין תיקון כלי חשוב ושלם לבין תיקון כלי חד פעמי שאין לו חשיבות ומיועד לשימוש לזמן מה ואח"כ מושלך לאשפה. מצאנו חילוק זה לענין חותלות שאין חוששים בהם לסתירה (שיד,ח) ויש פוסקים שהתירו על סמך דין חותלות , לפתוח כלי כזה אף באופן שעושה נקב יפה כמו פחיות שתייה , כיון שאין כוונתו לעשות כלי אלא רק להשתמש ואח"כ לזרוק (ראה חזו"ע ח"ה עמ' שפד ושלחן שלמה שיד עמ' קפב) ואע"פ שודאי ליצור כלי חד פעמי בשבת הוא איסור אבל יש לחלק בין לעשות את עיקר הכלי לבין לעשות בכלי שינוי קל כי כאשר עושה שינוי קל בכלי חד פעמי אנו אומרים שאין כוונתו לעשות כלי אלא רק להקל על השימוש בפעם הזו ואח"כ לזורקו.

גם בנידון כאן המסכה הנ"ל השימוש בה הוא לזמן קצר יחסית ולאחר זמן מה נזרקת לאשפה, ויש לומר כאן כעין מה שכתבו לגבי הפחיות הנ"ל שאין כוונתו לתיקון המסכה אלא להשתמש בה כעת ואח"כ לזורקה לאשפה. לסיכום מותר לעקם את פס המתכת של המסכה וראוי לעשות כן בזמן שהמסכה על פניו וכן יקפיד שלא לכוון שרוצה שישאר העיקום לאורך זמן אלא רק לשימוש הקרוב.

- הרב יעקב סבתו