שאלה:

אם חתכתי בצל בסכין בשרית לא בת יומה, אפשר לטגן את זה במחבת חלבית לא בת יומה?

תשובה:

תשובה בקיצור:

לפוסקים כשו"ע – מותר.
לפוסקים כרמ"א אסור, והמחבת טעונה הגעלה.

התשובה בהרחבה:

לגבי סכין שאינה בת יומה, השולחן ערוך (יורה דעה סימן צו סעיף א) הביא מח' ראשונים, וסתם כדעת רש"י שדבר חריף (בדוגמא שלנו בצל) ודוחקא דסכינא מפליט את הטעם של הבשר אל הבצל, ואם כן יש בו טעם בשר. אך זהו רק בסכין בן יומו. ובשם יש אומרים כתב כדעת ספר התרומה שהחריפות מחדשת את הבלוע בסכין ואם כן, אע"פ שהסכין אינו בן יומו 'חורפיה משויה ליה לשבח'. וידוע הכלל בדעת השולחן ערוך 'סתם וי"א הלכה כסתם'.

אך הרמ"א (שם סעיף ג) סובר כדעת סה"ת, שאף באינו בן יומו נפלט טעם הבשר בבצל.

ולעניין בדיעבד אם כבר טיגנו במחבת חלבית לא בת יומה.

צריך לשער 60 כנגד מה שנגע מהסכין בבצל (שו"ע סעיף א). וכתב הש"ך (סק"ח) שזהו דווקא אם יודע כמה נגע מהסכין בבצל, אבל אם אינו יודע או מסתמא- דרך להשתמש בכל הסכין ואם כן יש לשער כנגד כל הסכין.

הרמ"א הוסיף שאם חתך את הבצל דק דק - יש לשער כנגד כל הבצל. והעיר הש"ך (סק"ט) שכל זה אם הבצל קטן מהסכין, או שאין הסכין לפנינו שנוכל לשער כנגדו, אבל אם הסכין קטן מהבצל והוא לפנינו, פשוט שצריך לשער רק כנגד להב הסכין.

נקודה נוספת-
יש לציין שכל מה שכתבנו לגבי שהבצל נחשב חריף כן נראה מדעת הפוסקים, אך לדעת הרב מרדכי אליהו - הבצל שנחשב חריף - רק בצל סגול. אך בצל רגיל, היינו בצל לבן- לא נחשב חריף. ואם כן ברוב המקרים השאלה לא מתחילה.

כמו כן כאשר מציינים שהסכין היא בשרית - צריך לבדוק האם היא אכן בשרית, כלומר- אם השתמשו בה בכלי ראשון, כגון ערבבו בה מרק בשרי או חתכו בה סטיק כאשר הוא היה על האש, אבל ברוב המקרים- סכין אינה בשרית ממש, שברוב המקרים משתמשים בה בכלי שני. ואכמ"ל בבירור דברים אלו.

כמו כן, אם כבר טיגן את הבצל במחבת, ולא היה 60 כנגד להב הסכין (לשו"ע דווקא בסכין בן יומו ולרמ"א אפילו באינו בן יומו) - יש להכשיר את המחבת.

לסיכום:

לגבי היתר המאכל - צריך לשער 60 כנגד המקום שהשתמשו בסכין (הלהב) או אם הסכין גדולה מהבצל – אז צריך 60 כנגד הבצל, ואם יש 60 המאכל מותר.

לגבי המחבת – יהיה צורך להכשיר אותו, מכיון שבשר וחלב הוא נחשב 'היתרא בלע' וגם לא ממשות אלא רק טעם, ולכן מספיק להגעיל את המחבת הבשרית.